פוטנציאל כימי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לפוטנציאל אלקטרוכימי
שורה 21:
דוגמה אחרת, המבוססת לא על ריכוז אלא על [[מעבר פאזה]], היא כוס של מים נוזליים עם קוביות קרח בתוכה. מעל 0 מעלות צלזיוס, למולקולת H<sub>2</sub>O שנמצאת בפאזה הנוזלית (מים נוזליים) יש פוטנציאל כימי נמוך יותר מאשר מולקולת מים בפאזה המוצקה (קרח). כאשר מקצת מהקרח נמס, מולקולות H<sub>2</sub>O משנות מצבן ממוצק למצב נוזל בו הפוטנציאל הכימי שלהן נמוך ותר, כך שקוביות הקרח מתכווצות בהדרגה. מתחת ל-0 מעלות צלזיוס, למולקולות שבפאזת הקרח יש פוטנציאל כימי נמוך יותר, כך שקוביות הקרח גודלות. בטמפרטורה של [[נקודת התכה|נקודת ההתכה]], 0 מעלות צלזיוס, הפוטנציאלים הכימיים במים ובקרח משתווים; קוביות הקרח לא גדלות או מתכווצות, והמערכת נמצאת ב[[שיווי משקל תרמודינמי|שיווי משקל]].
 
פוטנציאלים כימיים הם חשובים בהיבטים רבים של כימיה של מצבי שיווי משקל, כמו [[התכה]], [[רתיחה]], [[התאיידות]], [[מסיסות]], [[אוסמוזה]], וכן ביישומים כמו [[כרומטוגרפיה]]. בכל מקרה ישנו קבוע אופייני שהוא פונקציה של הפוטנציאלים הכימיים של שני האובייקטים שנמצאים בשיווי משקל. ב[[אלקטרוכימיה]], [[יון|יונ]]ים ''לא תמיד'' נוטים לנוע מפוטנציאל כימי גבוה לנמוך, אבל הם תמיד נעים מפוטנציאלמ[[פוטנציאל אלקטרוכימי]] גבוה לנמוך. הפוטנציאל האלקטרוכימי מאפיין באופן מלא את כל ההשפעות על תנועת היון, בעוד הפוטנציאל הכימי כולל הכל פרט ל[[חוק קולון|כוח החשמלי]].
 
== דוגמאות ==