אלעזר גלילי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 27:
אלעזר גלילי (אסקוז) נולד בשנת 1903 בעיירה במחוז [[סמולנסק (מחוז)|סמולנסק]] שב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]]. ממייסדי תנועת [[השומר הצעיר ס.ס.ס.ר]] (לימים [[נצ"ח]] - [[נוער צופי חלוצי]]).
 
נאסרלמד ברוסיה[[מזרחנות]] ב[[אוניברסיטת מוסקבה]], ונאסר על פעילותו הציונית,. ועםעם שחרורו ב־1925 עלה ל[[ארץ ישראל]], והיה ממייסדי קיבוץ [[אפיקים]], בו היה חבר כל ימיו. ב-1930 השתתף בוועידת היסוד של [[מפא"י]]. בשנת 1936 יצא בשליחות [[הסוכנות היהודית]] ל[[לונדון]], לארגון [[תנועת נוער|תנועות הנוער]] ולקידום ה[[עלייה]], ובמקביל ללמוד את מערך הכוחות המזוינים הבריטיים וליצור קשר עם אנשי מחשבה צבאית.{{הערה|[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/9/108969.pdf בית "מערכות" שנים ראשונות], '''[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]''' 270–271, אוקטובר 1979, עמ' 6}} באוקטובר 1938 חזר לארץ ישראל. עם חזרתו הוחלט על הקמת לשכה לייעוץ ביטחוני וטכני שבה יפעלו גלילי ו[[אליעזר ליבנה]], ותאסוף מידע על הנעשה בצבאות העולם ותציע דרכים לפיתוח היכולת הביטחונית ביישוב.
 
במרץ [[1939]], ערב [[מלחמת העולם השנייה]], כתבו גלילי וליבנה מִזכר ובו קבעו כי לאור ההתפתחויות הבינלאומיות הצפויות תלוי עתידו של [[היישוב העברי בארץ ישראל]] בהפיכת ארגון "[[ההגנה]]" ל"אורגניזציה צבאית – חיל שדה עברי", שייתן תוקף ועוצמה למדיניות הפוליטית של הגופים האזרחיים ביישוב{{הערה|שם=תולדות|[[בן-ציון דינור]] (עורך ראשי), '''ספר תולדות ההגנה''', תל אביב: הוצאת [[מערכות]], 1955–1972, חלק שני, עמ' 779.}} ליבנה וגלילי צפו כמה תרחישים לעימות צבאי עם ה[[ערבים]] לאור הגבלת המעורבות ה[[המנדט הבריטי|בריטית]] עקב ההתרחשויות במישור הצבאי הבינלאומי. כן צפו ליבנה וגלילי כי במצבים מסוימים עשוי כוח זה להכריע את הכף בקרבות הצפויים להיערך בין בריטניה ובין [[איטליה]] במזרח התיכון.{{הערה|המזכר המלא מופיע ב'''תולדות ההגנה''', חלק שני, עמ' 1381–1387}} התזכיר נשלח על ידי [[חיים ויצמן]] לאישים שונים, ובהם קפטן [[לידל הארט]], תחת הכותרת "מקומה של ארץ ישראל העברית במסגרת ההגנה בקיסרות במזרח התיכון",{{הערה|שם=תולדות}} וגם למרכז [[מפא"י]], אך לא נפל על אוזניים קשובות ולא הצליח להביא למפנה חיובי במדיניות הבריטית ערב קבלת [[הספר הלבן השלישי|הספר הלבן]] בשנת [[1939]]. עם זאת, נראה שתזכיר זה שיקף במידה רבה את הלך הרוחות בקרב מפקדי "ההגנה" ומנהיגי היישוב בעת עריכתו.{{הערה|יגאל עילם, '''הגנה - הדרך הציונית אל הכוח''', זמורה ביתן, 1979, עמ' 119.}}