יהדות רומניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
[[יהודים]] חיו ב[[דאקיה]] (לימים [[רומניה]]) עוד בטרם נכבשה על ידי ה[[רומאים]]. ברומניה נמצאו מצבות מתקופת הכיבוש הרומי שקושטו בסמלים יהודים ונחרטו עליהן אותיות עבריות. בשנת [[397]] הוזכר שהרומאים ערבו לביטחון היהודים ובתי הכנסת שלהם בדאקיה. 400 שנה מאוחר יותר מוזכרים היהודים שחיו בקהילות בערים [[גאלאץ]] ו[[טקוץ']]. בהיסטוריה של רומניה יש אזכור על כך ששבט יהודי לוחם (כנראה [[ממלכת הכוזרים|כוזרים]]) חדר לארץ זו ולמשך מספר שנים הדת היהודית הייתה הדת השלטת באזור.
 
ההיסטוריונים הרומנים [[בוגדן פטריצ'ייקו חאשדאו]] ו[[מיכאיל קוגלניצ'אנו]] מציינים שהנסיכויות הרומניות, [[ולאכיה]] ו[[נסיכות מולדובה]], היו בסוף [[המאה ה-14]] המקלט העיקרי עבור היהודים שנמלטו מהונגריה, כשהמלך ניסה לאלץ אותם לעבור לנצרות קתולית{{הערה|[https://baabel.ro/2017/02/contributia-evreilor-la-modernizarea-economica-romaniei/ Contribuţia evreilor la modernizarea economică a României] {{רומנית}}}}. לאחר התנצרות הנסיכויות הורע מצב היהודים והם סבלו מרדיפות מצד שכניהם עד כיבוש השטח על ידי [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]]. תחת שלטון הטורקים הגיעו לרומניה יהודים מ[[גירוש ספרד]] וגם פליטי [[גזירות ת"ח ות"ט]] מ[[אוקראינה]] השכנה. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] התקיימו כבר כמה קהילות בשטח הזה, ובשנת [[1740]] התקיימו ריכוזים יהודים בערים [[בקאו]], גאלאץ ו[[רומאן (עיר)|רומאן]].
 
ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], ב[[נסיכות מולדובה]], השליט [[וסילה לופו]] (1634-1653) נהג בסובלנות ביהודים עד הופעת ה[[קוזקים]]. בשנת [[1648]] הקוזקים צעדו למלחמה נגד ה[[פולנים]] ותוך כדי חציית המחוזות הרומניים רצחו ושדדו יהודים רבים. טבח נוסף עשו הקוזקים ביהודים הרומנים, כאשר באו ל[[יאשי]] כדי לבקש את בתו של וסילה לופו ככלה עבור טימיש, בנו של [[בוגדן חמלניצקי]]. ריבוי היהודים בנסיכויות הרומניות הביא לכך שהשליטים הוציאו הוראות לגבי ארגון העדה, צעד שהוביל לארגון טוב יותר של הקהילות. פרסום ההוראות נעשה על ידי נסיך [[טרנסילבניה]], [[גאבור בתלן]], בשנת 1627, הנסיכים [[מתי באסאראב]] מ[[ולאכיה|וולאכיה]] ווסילה לופו מ[[נסיכות מולדובה|מולדובה]] בשנים 1640, 1646, 1652.