אוטם שריר הלב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Silentium2019 (שיחה | תרומות) מ תיקון כיווניות הערת שוליים |
מ קידוד קישורים |
||
שורה 1:
{{מחלה
| שם = אוטם שריר הלב
| תמונה = [[קובץ:Heart inferior wall dysfunction.jpg|250px|ללא]]
| כיתוב = איור של חתך רוחבי בלב המדגים נמק כתוצאה מאוטם בקיר התחתון של החדר השמאלי.
| שם בלועזית = Myocardial infarction
| ICD10 = {{ICD10|I|21||i|20}}-{{ICD10|I|22||i|20}}▼
| DiseasesDB = {{DiseasesDB|8664}}▼
▲|ICD10={{ICD10|I|21||i|20}}-{{ICD10|I|22||i|20}}
| MedlinePlus = {{MedlinePlus|000195}}▼
▲|DiseasesDB={{DiseasesDB|8664}}
▲|MedlinePlus={{MedlinePlus|000195}}
}}
'''אוטם שריר הלב''' (באנגלית: '''Myocardial infarction''', ובראשי תיבות: '''MI'''), הידוע בכינויו העממי "'''התקף לב'''", הוא [[מחלת לב איסכמית]] שבה הפרעה באספקת [[דם]] ל[[לב]], או לחלק ממנו, גורמת ל[[נקרוזה|מוות]] של תאי [[רקמות הלב|שריר הלב]] באותו אזור. אוטם לבבי נובע במרבית המקרים מחסימה של אחד מן [[עורק כלילי|העורקים הכליליים]], הבאה בעקבות קרע של רובד [[טרשת עורקים|טרשתי]] לא יציב באותו העורק, אשר עליו מתפתח [[קרישת דם|קריש דם]] שחוסם את העורק. כתוצאה מן החסימה מתפתחת [[איסכמיה]] של רקמת שריר הלב, ואם מצב זה לא מטופל תוך זמן קצר, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך (אוטם) באותה רקמה לבבית. התמותה המוקדמת כתוצאה מהתקף לב, במהלך החודש הראשון לאחר האירוע, מוערכת בכ-30%, מתוכם יותר ממחצית ממקרי המוות מתרחשים טרם ההגעה ל[[בית חולים|בית החולים]]. אף על פי שהתמותה כתוצאה מהתקף לב נמצאת בתחילת המאה ה-21 בירידה, עדיין אחד מכל 25 מטופלים שמקבלים טיפול בבית חולים מת במהלך השנה הראשונה שלאחר האירוע.
שורה 18 ⟵ 12:
תסמינים נפוצים של אוטם שריר הלב כוללים [[כאב חזה|כאב פתאומי וחד בחזה]], שלרוב מושלך ל[[זרוע]] השמאלית או ל[[צוואר]] ול[[לסת]], [[קוצר נשימה]], [[בחילה]], [[הקאה|הקאות]], [[פעמת]], [[זיעה|הזעה]] ו[[חרדה]]. לנשים יש לעיתים סימנים פחות טיפוסיים להתקף לב לעומת גברים, כגון קוצר נשימה, חולשה, תחושה של בעיה בעיכול ועייפות. אחוז לא מבוטל של התקפי לב הם התקפי לב "שקטים", כלומר התקפי לב ללא כאב בחזה או תסמינים אחרים.
בין המבחנים ה[[אבחנה|אבחנתיים]] שניתן לבצע כדי לזהות פגיעה בשריר הלב ניתן למנות [[אלקטרוקרדיוגרם]], [[אקוקרדיוגרפיה]], [[דימות תהודה מגנטית]] ומגוון של בדיקות דם ביוכימיות הכוללות בדיקת אנזימי לב, בעיקר רמות [[טרופונין]] ו[[קראטין קינאז]]{{אנ|CPK-MB test}}. אק"ג ובדיקות ביוכימיות הן הבדיקות הנפוצות ביותר באבחון המיידי. הטיפול המיידי באדם עם חשד להתקף לב כולל מתן [[ניטרוגליצרין]], [[חמצן]] ו[[אספירין]], והעברתו המיידית ל[[חדר מיון]].
בבית החולים מטופל אוטם שריר הלב כתלות בסוגו ובחומרתו. מטרת הטיפול באוטם שנגרם כתוצאה מחסימה מלאה של עורק כלילי היא [[זילוח]] מחדש של דם אל הרקמה הפגועה במהירות האפשרית, וזאת על ידי [[צנתור לב]] או מתן תרופות הממסות את קריש הדם. במטופלים עם חסימה נרחבת של מספר כלי דם כליליים, בעיקר מטופלים הסובלים בנוסף מ[[סוכרת]], נשקל ביצוע [[ניתוח מעקפים]] על פני צנתור לבבי. באוטמים הנגרמים מחסימה חולפת הטיפול הוא בעיקר תרופתי, אך ייתכן צנתור אם המטופל עונה על קריטריונים מסוימים.
שורה 171 ⟵ 165:
*{{דוידסון|ארז גרטי|איך קורה התקף לב?|maagarmada/med_and_physiol/כיצד-נוצר-התקף-לב|2 ספטמבר 2009}}
*{{הערוץ האקדמי|פרופ' חיים המרמן|אוטם שריר הלב. מה חדש במחלה ישנה?!|1264|22/05/2008}}
*[http://www.goleango.com/התקף%
*[http://www.optimali.co.il/
*[http://www.maccabi4u.co.il/11996-he/Maccabi.aspx?TabId=11998_11999_12009 מניעת אוטם בשריר הלב באתר מכבי שרותי בריאות]
*{{הארץ|ג'ינה קולאטה|התגלתה מוטציה של גן שמונעת התקפי לב|1.2354514|20 ביוני 2014}}
שורה 178 ⟵ 172:
*{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|אירוע לב או אירוע לבבי?|2014/03|אירוע-לב-או-אירוע-לבבי}}
*{{הארץ|אביטל פורטר|מה נשים מרגישות בזמן התקף לב?|1.2462254|28 באוקטובר 2014}}
*דן אבן, [https://www.camoni.co.il/
*פרופ' דוד רוט, [https://www.heartcare.org.il/
==הערות שוליים==
| |||