פרנקלין דלאנו רוזוולט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למשפט אייכמן |
|||
שורה 426:
רוזוולט שאף להתערב צבאית לטובת יהודי אירופה{{מקור}}, ומינה את מקורבו [[ברקינרידג' לונג]] לאחראי על עניין הפליטים. על רקע חוסר התמיכה הציבורית בהגירת יהודים נוספת, הורה לונג ביוני 1940 לקונסולי ארצות הברית באירופה לדחות מתן ויזות כניסה לארצות הברית, ועל כן מכסת ההגירה השנתית נוצלה רק בכ-10%. כאשר רוזוולט דן ב-[[1942]] על השמדת היהודים באירופה עם אישים כ[[סטיבן שמואל וייז]] הוא אמר שהפתרון הטוב ביותר לעצירת זוועות הנאצים הוא להביא להבסתה במלחמה של גרמניה הנאצית.{{הערה|1=[http://www.historyplace.com/worldhistory/genocide/holocaust.htm The Nazi Holocaust 1938-1945 6,000,000 Deaths], The History Place: Genocide in the 20th Century}} בין מאמציו של רווזלט היה שליחת מכתב תקיף ומאיים (דרך מזכיר המדינה [[קורדל הול]]) ב-[[26 ביוני]] [[1944]] לשליט הונגריה [[מיקלוש הורטי]], ובו נכתב: "איני סומך רק על שיקולים הומניטריים אלא גם על כוח הנשק... גורל הונגריה לא יהיה כמו אף אחת מן הארצות התרבותיות... אלא אם המשלוחים יופסקו מידית".
{{הערה|"The Man Who Stopped the Trains to Auschwitz: George Mantello" by David Kranzler, p. 117 "I rely not only on humanity, but also upon the force of weapons... Hungary's fate will not be like any other civilized... unless the deportations are stopped."}} מספר ימים לאחר מכן, הופצצה [[בודפשט]] קשות על ידי 600 מפציצים אמריקאים. המכתב (יחד עם מכתבים נוספים של מנהיגים כגון [[מלך שוודיה]], ה[[אפיפיור]]) יחד עם ההפצצה שכנעו את הורטי להפסיק את המשלוחים לאושוויץ, וכך ניצלה שארית יהודי הונגריה (כ-200,000 נפש, בעיקר בבודפשט).{{מימין לשמאל|{{הערה|[[משפט אייכמן]], עדות פרודיגר, ממנהיגי יהדות הונגריה [http://www.nizkor.org/hweb/people/e/eichmann-adolf/transcripts/Sessions/Session-052-04.html]}}}}למסעות רצח נוספים לא היה ה"הספק התעשייתי" של אושוויץ.
ב-1945 החל להשתנות מוקד עניינים של רבים מהפליטים היהודים. רבים החלו לפתח שאיפות [[ציונות|ציונית]], ובמקום לנסות ולהגר לארצות הברית, החלו לנסות לעלות ל[[ארץ ישראל]] שהייתה נתונה תחת שלטון [[המנדט הבריטי]]. רוזוולט הביע תמיכה ברעיון הציוני, אך חשש שיישומו עלול להביא לעימות במזרח התיכון, וזמן קצר לפני מותו, שלח ל[[אבן סעוד]], [[מלך ערב הסעודית]], איגרת בה הסתייג מרעיון המדינה היהודית באומרו שהממשלה שבראשותו לא תתמוך בשום פעולה באזור שלא תהיה מקובלת על הערבים והיהודים יחדיו.{{הערה|1={{מימין לשמאל|[http://avalon.law.yale.edu/20th_century/decad161.asp איגרת מהנשיא רוזוולט לאבן סעוד, מלך ערב הסעודית] (באנגלית), נשלחה ב-[[5 באפריל]] 1945}}}} הפרשנות המקובלת היא כי רוזוולט שלח איגרת זו על מנת לשאת חן בעיני אבן סעוד והערבים בכלל, אותם ראה כבעלי ברית חשובים בעתיד, מהם ניתן להשיג אינטרסים מדיניים וכלכליים רבים.
| |||