מלחמת האזרחים הסינית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להרפובליקה הסובייטית הסינית |
|||
שורה 45:
ב-1927 פתח צ'אנג קאי שק במסע חיסול נגד חברי המפלגה הקומוניסטית, ופעילי המפלגה נאלצו לרדת למחתרת בערים, או להימלט לאזורי הכפר, שם החלו לארגן מרידות חמושות כנגד שלטון הקוומינטנג. מרידות אלו החלו ב[[התקוממות נאנצ'אנג]] ב-[[1 באוגוסט]] [[1927]]. הקומוניסטים הצליחו לגייס את תמיכת האיכרים המקומיים, באמצעות ביצוע רפורמות אגרריות ומדיניות חלוקת אדמות, והשתלטו על מספר אזורים בדרום המדינה.
קאי שק לא ויתר וניסה לחסל את הרפובליקות הסובייטיות, שהקימו הקומוניסטים באזורים שבשליטתם, באמצעות שורת מתקפות, שנודעו בשם "מסעות כיתור". שתי המתקפות הראשונות נחלו כישלון, לאחר שהכוחות הלאומניים ספגו תבוסות מידי הכוחות הקומוניסטיים, ואילו השלישית בוטלה בשל [[הפלישה היפנית למנצ'וריה]] (1931). מסע הכיתור הרביעי נחל הצלחות ראשוניות, אך צבאותיו של קאי שק ספגו אבדות כבדות כאשר ניסו לחדור ללב "[[הרפובליקה הסובייטית הסינית]]". בכל מסעות המלחמה האלו הניחו הכוחות הקומוניסטיים לטורי הצבא הלאומני לחדור לעומק השטח שבשליטתם ואז תקפו אותם בזה אחר זה, תוך ריכוז עדיפות כוחות מקומית, והביסו אותם.
במסגרת מסע הכיתור החמישי, שהחל באוקטובר [[1934]], ריכז צ'אנג קאי שק צבא גדול שכלל כ-700 אלף חיילים, כנגד הכוחות הקומוניסטיים שכללו כ-150 אלף איש בלבד. הפעם החליט צ'אנג לשנות את האסטרטגיה שלו בעצת היועצים הצבאיים הגרמניים שסייעו לו. כוחותיו לא ניסו לחדור במהירות לעומק האזורים שבשליטת הקומוניסטים, אלא נקטו באסטרטגיה של כיתור ומצור, כאשר הם מהדקים בהדרגה את טבעת הכיתור סביב האזור שבשליטה קומוניסטית, ומנתקים אותם ממקורות האספקה שלהם. כתוצאה מכך נאלצו הקומוניסטים בסופו של דבר לנטוש את האזורים שבשליטתם בדרום סין, כדי להינצל מהשמדה, ופתחו במסע ארוך צפונה. במסגרת המסע, שקיבל את השם [[המצעד הארוך]], לחמו הכוחות הקומוניסטיים נגד הצבאות הלאומנים ובעלי בריתם, שניסו לחסל אותם בדרכם, ונאבקו באיתני הטבע, עד שהגיעו לבסוף למקום מבטחים במחוז [[שאאנשי]] ביוני [[1935]] עם כ-8,000 לוחמים בלבד. למרות האבדות הכבדות שספגו במהלך המצעד צפונה, המסע הגדיל את הפופולריות של הקומוניסטים בסין ושל המנהיג החדש של המפלגה הקומוניסטית, [[מאו דזה-דונג]], שהפך לימים מנהיג סין.
| |||