עלינו לשבח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref שבת באשכנז
מ הוספת קישור לנוסח הספרדים
שורה 69:
בעת [[מסעי הצלב]] נאמרה תפילת "עלינו לשבח" על ידי המוצאים להורג על [[קידוש השם]]{{הערה|מאיר רפלד, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/rosh/Repled.doc למעמדה של תפילת 'עלינו לשבח' במוספי הימים הנוראים], דף שבועי 1033, אוניברסיטת בר-אילן, ראש השנה, תשע"ד}}. למשל, ב"ספר זיכרון" של [[אפרים בן יעקב מבון]] מסופר שבמסעי הצלב ב-1171, אמרו יהודי בלואה שבצרפת את תפילת "עלינו לשבח", בעת שנלקחו למות על [[קידוש השם]]. יש הטוענים שבעקבות זאת החלו לאמר את תפילת עלינו לשבח בכל יום{{הערה|שם=גזונדהייט}}.
 
המקור הקדום ביותר המעיד על אמירת "עלינו לשבח" בסיום התפילה בכל יום הוא [[מחזור ויטרי]] המביא את תפילת עלינו לשבח ביום חול, תוך ציון: "ואומר בלחש עלינו לשבח"{{הערה|{{HebrewBooks|שמחה בן שמואל מוויטרי|מחזור ויטרי|9377|סימן צ"ט|עמוד=283}}}} ובסיום תפילת שבת מציין באופן סתמי: "ויאמרו 'עלינו לשבח', 'על כן נקוה לך', ונפטרין לבתיהם לשלום"{{הערה|{{HebrewBooks|שמחה בן שמואל מוויטרי|מחזור ויטרי|9377|סימן קצ"ג|עמוד=385}}}}. מנהג זה מופיע גם בספר הרקח של רבי [[אלעזר מוורמייזא]], מאותה תקופה{{הערה|שם=רוקח1}}. אמירת עלינו נשתרשה בקרב האשכנזים ובמקורות מאוחרים יותר לא צויין לאומרו בלחש. בין השאר, מופיע אמירת עלינו ב[[כלבו (ספר)|כלבו]]{{הערה|שם=כלבו}}, ב[[ארבעה טורים|טור]] ובהגהות ה[[רמ"א]] בשולחן ערוך (סימן קל"ב). לעומת זאת, בנוסחב[[נוסח הספרדים]] התפילה הוכנסה לתפילות היום יום בהשפעת [[האר"י]]{{הערה|{{HebrewBooks||כף החיים, או"ח, חלק ב', סימן קל"ב, סעיף י"א|41181|ירושלים תער"ג|עמוד=227}}}}{{הערה|{{HebrewBooks|יוסף חיים בן רבי אליהו|תורה לשמה|15114|תשובה קמ"ח|עמוד=120}}}} ואמירתו בסוף התפילה אינה מוזכרת בסידור ה[[משה בן מימון|רמב"ם]] ואף לא ב[[שולחן ערוך]].
 
בתחילה נאמרה תפילת עלינו לשבח רק לאחר תפילת הבוקר, שחרית או מוסף. אמירתה לאחר תפילת מנחה הוכנסה בהשפעת [[האר"י]]{{הערה|אמנם ב[[כלבו (ספר)|כלבו]] כתוב "ואחר כל התפילות אומר עלינו", אך לא בהכרח הכוונה אחר כל תפילות היום, אלא ייתכן שמדובר אחר כל התפילות של הבוקר.}}{{הערה|שם=מגן אברהם}}{{הערה|[[מנחם מנדל אוירבך|עטרת זקנים]] בשם "לחם מן שמים" ל[[חיד"א]]. וכן בשו"ת תורה לשמה של [[יוסף חיים מבגדאד|הבן איש חי]] {{HebrewBooks|יוסף חיים בן רבי אליהו|תורה לשמה|15114|תשובה קמ"ח|עמוד=120}}. כמו כן כתב ה[[רדב"ז]] (תשובות מכתב יד אורח חיים ל"ג) ורבי משה בן מכיר בסדר היום. שניהם מתייחסים לנושא יחוד ה' בעלינו לשבח הנצרך אף במנחה.}}{{הערה|הרב [[חיים בנבנישתי]] מציין בספרו "כנסת הגדולה" מספר מקורות על פיהם אין אומרים עלינו ב[[תפילת מנחה|מנחה]] ולבסוף מציין "ומנהגינו לאומרו בלחש", {{HebrewBooks|חיים בנבנישתי|כנסת הגדולה, או"ח|14598|טור סימן רלד, ליוורנו, ת"ח 1648|עמוד=73}}}}.