מידה כנגד מידה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביהדות: הערך צריך להכיל גם את הראייה החילונית והביקורת המקראית על העקרון... יש פה הנחה סמויה שמדובר בעקרון גמולני, למרות הראיות העצומות שמדובר פעמים רבות בעקרון לשוני סגנוני (עמדת קונצנזוס בחקר המקרא). |
זו גישה פרשנית ולא פתיח להצגת הנושא ביהדות. העברת ק"ח להערות שוליים. |
||
שורה 3:
==ביהדות==
===בהנהגה האלוהית===
שורה 63 ⟵ 62:
התוספתא אף מוסיפה שמידה כנגד מידה נוהגת לא רק במידת פורענות אלא אף במידת ההטבה, ומביאה דוגמאות ממאורעות שעברו על ישראל בעקבות מעשיו הטובים של אברהם. על פי הפסוק "ועושה חסד לאלפים" מידת ההטבה ונמשכת עד אלף דור והיא פי חמש מאות ממידת הפורענות שממשיכה עד הדור החמישי בלבד{{הערה|1=(תוספתא, סוטה, פרק ד' משנה א)}}.
===בפרשנות הביקורתית===
בראי [[ביקורת המקרא]], עקרון מידה כנגד מידה מיושם לעתים כעקרון גמולני, אך במקרים רבים הוא מיושם אך מהבחינה של הדמיון הלשוני או הדמיון חפצי{{הערה|http://apps.moodle.ort.org.il/aviv/mod/page/view.php?id=823}}, אשר אין בינו לבין מידת החומרה של הפשע והעונש בלא כלום{{הערה|https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=99643983}}. כך, למשל, מבקרי המקרא אינם רואים בכך שעיניו של שמשון נעקרו, גמול הולם לכך שהלך בעקבות עיניו; בכך ש[[אבשלום]] נתלה בשערו ומת, גמול על כך שנתגאה בשערו; בכך שנבללו לשונותיהם של אנשי דור הפלגה והופצו בארץ, גמול על כך שבנו את [[מגדל בבל]]; בכל שבני שבט ראובן וגד גלו ראשונים, גמול על כך שלא ששו לחצות את הירדן ונתיישבו ממזרח לו; בנגעים שהאל הביא על פרעה ועל ביתו, עונש על לקיחת [[שרה]] לבית פרעה; ובגמרא: אדם הכופר בתחיית המתים עונשו שלא יהיה חלק בתחיית המתים; וכן העונש לאישה שבגדה. בכל המקרים האלו הם רואים את המידה כנגד מידה כקשר מלאכותי שעומד על בסיס לשוני סגנוני, לדוגמה מילה או ביטוי משותף בין המעשה לבין גמולו {{הערה|ראו [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99643983#9.1585.6.default כאן] בעמוד 8 וכן בפרקים הרלוונטיים)}}.
==בתרבויות אחרות==
| |||