מסע המייפלאואר – הבדלי גרסאות

אמנת המייפלאואר ([[אנגלית]]: The Mayflower Compact) הינההיא המסמך המנהלי הראשון שנכתב על ידי המתיישבים שהגיעו על סיפון המייפלאואר. האמנה נחתמה ב-[[21 בנובמבר]] [[1620]], על ידי 41 מתוך 102 נוסעי המייפלאואר בה הם התחייבו להתאגדות מדינית על האדמה שהייתה עוד ללא מוסדות שלטון ונטו להישאר (בשלב זה) בנאמנותם למלך [[אנגליה]], [[ג'יימס הראשון, מלך אנגליה|ג'יימס הראשון]]. בעת החתימה על האמנה, הנוסעים טרם ירדו אל החוף משום שהם לא ידעו כיצד להתמודד עם המצב החדש, בו הם נמצאים במקום מבודד, שהם אינם יודעים מי נמצא בו או מה יימצא שם, והחשוב ביותר – אזור זה לא היה מוגדר בהסכם הזיכיון שלהם, דבר שיצר להם בעיה משפטית מול [[חברת וירג'יניה]] שמימנה את המסע, וכן הם לא היו מוגנים בו על ידי הכתר האנגלי. החשש האחרון היה חמור ביותר לאור המלחמה (מלחמת שלושים השנים) שהתחוללה באירופה באותה עת, ואשר לא ידעו מה תהינהתהיינה תוצאותיה ואיזו ממלכה תקבל את השטח לידה בתום המלחמה.

תוכן האמנה עצמו גם הוא בעייתי למדי. על אף שהאמנה הינההיא מסמך משפטי לכל דבר (ולראיהולראייה, לא חתמו עליה קטינים, מלחים{{הערה| מכיוון שהם היו חתומים על הסכם של אנשי-ים, אשר מנע מהם לחתום על חוזים אחרים, מכל סוג שהוא, בעודם תחת חוזה העסקה.}} או מי שהיו תחת חוזה של משרתים, אלא רק מי שהוגדרו "סוכנים חופשיים"{{הערה|Free agents.}}), היא מנוסחת באופן ערטילאי משהו, ויש בה שימוש במונחים [[תנ"ך|מהתנ"ך]]{{הערה|שהבולט שבהם: covenant and combine.}} יותר מאשר שימוש במונחים משפטיים. מלבד המונח התנ"כי שמוזכר באמנה, המילים 'חוזה', או 'הסכם', במשמעותן המשפטית הרגילה, לא מופיעות במסמך. הכינוי 'אמנה', בהקשר למסמך, הוכנס לשימוש רק בשנת [[1793]]. המסמך המקורי לא נשתמר, ובידי החוקרים ישנן מספר גרסאות, ששונות במעט האחת מהשנייה. את הגושפנקה להתיישבותם בקייפ קוד במקום ב[[וירג'יניה]], קיבלו הצליינים בדיעבד, ביוני [[1621]].