ביטוח ימי ואווירי – הבדלי גרסאות

 

חוזי ביטוח ימי פותחו ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] ב[[גנואה]] ובערים נוספות ב[[איטליה]], ומשם התפשטו צפונה ליתר [[אירופה]]. ה[[פרמיה (ביטוח)|פרמיה]] נקבעה לפי הערכה אינטואיטיבית של ה[[סיכון]] מפגעי [[מזג אוויר|מזג האוויר]] ומ[[שודדי ים]]. החקיקה המודרנית המסדירה ביטוח ימי צמחה ב[[חוקי המסחר]] (ב[[לטינית]]: Lex mercatoria) של סוחרי [[ימי הביניים]]. בסוף [[המאה ה-17]], חשיבותה הגוברת של [[לונדון]] כמרכז סחר יצרה ביקוש גובר לביטוח ימי. בשנת 1686 נפתח בלונדון [[בית הקפה של לויד]], שהפך למקום מפגש של בעלי [[אוניה|אוניות]], [[סוחר]]ים ו[[רב חובל|רבי חובלים]], היווה מקור אמין לחדשות ה[[ספנות]], ויצר את השוק הראשון לביטוח ימי. הוא הפך למקום המפגש של מי שנזקקו לביטוח של אוניות ומטענן, ומי שהיו מוכנים למכור סיטוח כזה. זו הייתה תחילתם של בורסת הביטוח [[לוידס של לונדון]] ועסקים נוספים בתחומי הביטוח והספנות. צמיחתה של [[האימפריה הבריטית]] העניקה לחוק האנגלי בתחום זה עדיפות הנשמרת עד ימינו. בשנת [[1906]] נחקק באנגליה חוק הביטוח הימי {{אנג|Marine Insurance Act 1906}} שביסס את הכללים שהתפתחו קודם לכן במסגרת [[המשפט המקובל]].

 

התפתחות ה[[תעופה]] יצרה צורך בביטוח מקביל ל[[תובלה אווירית]], והענף נקרא כיום "ביטוח ימי ואווירי".