אדום (עם) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2A02:ED0:538F:2600:8DA4:A86D:B0DC:2499 (שיחה) לעריכה האחרונה של בן עדריאל |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 4:
'''אֱדוֹם''' הוא שמו של [[עם]] קדום ו[[ממלכה]], ששכנה ב[[הרי אדום]] שבדרום [[עבר הירדן]] (דרום מערב [[ממלכת ירדן|ירדן]] של ימינו). חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו [[תרבות]] [[יישוב]]ית-[[חקלאות|חקלאית]] עשירה שהוקמה בין ה[[המאה ה-13 לפנה"ס|מאה ה-13 לפנה"ס]] ל[[המאה ה-11 לפנה"ס|מאה ה-11 לפנה"ס]]. על פי [[ספר בראשית]], האדומים הם צאצאי [[עשיו]], נכדו של [[אברהם אבינו]] ותאומו של [[יעקב אבינו]].
השפה ה[[אדומית]] היא שפה שמית שנכחדה, נותרו מעט חותמות וכתובות, בהן [[כתובת אדומית מחרבת עוזה]] שב[[נגב]], ונוספת מ[[תל ח'ליפה]] שב[[אילת]]
גבולות אדום המקוריים היו כגבול הרי אדום, כלומר [[נחל זרד]] בצפון, [[הערבה]] במערב, [[ואדי חיסמה]] ו[[מפרץ אילת]] בדרום ו[[מדבר ערב]] במזרח. בתקופות מסוימות בהיסטוריה של אדום התפשטה הממלכה אל [[הערבה]] ומעבר לה, על חלקים גדולים של [[הנגב]]{{הערה|שם=הערה מספר 24814206:0}}.
==היסטוריה==
לפי המחקר הארכאולוגי האדומים הופיעו באזור ב[[האלף ה-3 לפנה"ס|אלף ה-3 לפנה"ס]] ובמשך כ-1000 שנה ישבו באזור ועבדו את אדמתם כחקלאים{{הערה|שם=הערה מספר 24814206:0}}. במאות 19-13 לפנה"ס פקד את האזור שפל על רקע מלחמות בלתי פוסקות עם שבטים נודדים מהמדבר. העיר [[הר שעיר|שעיר]] שבארץ אדום נזכרת לראשונה בכתובת מצרית מ-[[1300 לפנה"ס]] והשם אדום בכתובת אחרת מ-[[1215 לפנה"ס]]. ייתכן שיש קשר בין אדום לקבוצות הנוודים ה[[לבנט]]יים שנקראו במצרית: "[[שוסו]]" ו"[[סותו]]" מכיוון שבכתובת שנכתבה מטעם חייל מצרי שישב במצודת גבול ב[[ואדי טומילאט|וואדי טומילאט]] בתקופת פרעה [[מרנפתח]] ישנה התייחסות לאישור הגירה של "שבטי [[רועה צאן|רועי]] שסו מאדום" לבורות השקיה ב[[מצרים העתיקה]]{{הערה|1="סיימנו להניח ל'''שוסו של אדום''' לעבור את מצודת מרנפתח אשר בצֶ'כּו, לברכות של פר אתום." ([[פפירוס אנאסטאזי ו']])}}. נראה שמ[[המאה ה-13 לפנה"ס]] עד [[המאה ה-6 לפנה"ס]] התקיימה ממלכת אדום{{הערה|שם=הערה מספר 24814206:0}}. אדום התאפיינה בגאות כלכלית ובהתפתחות תרבותית - בנייה וביצורים משוכללים, התיישבות צפופה, חקלאות ומסחר מפותחים ומכרות נחושת. דרכי מסחר בינלאומי חשובות עברו [[דרך אדום]] כמו הדרכים ל[[עזה]] ול[[אשקלון]], ל[[סוריה]] ול[[ערב]]. על עושרה של אדום יודעים לפי המס ששילמה ל[[האימפריה האשורית|אשור]] שהיה שנים עשר מנים כסף לעומת עשרה ששילמה [[ממלכת יהודה|יהודה]] או שני מנים זהב עבור [[עמון]] ומנה זהב אחד עבור [[מואב]]{{מקור}}. בכתובות אשוריות שנרשמו ב[[כתב היתדות]] מוזכרת אדום בשמות: "'''Udumi'''" או "'''Udumu'''". האדומים גם התפרסמו ב[[קדרות|קרמיקה]] המשובחת שלהם. במאות ה-6 ו[[המאה ה-5 לפנה"ס|ה-5 לפנה"ס]] נכבשה אדום על ידי שבטי ספר [[נבטים]] שהשתלטו על דרכי המסחר העוברות בה ובנו בה את בירתם [[פטרה|סלע אדום]], והאדומים הוגלו ונעלמו בהדרגה. חלק מהם גלו לדרום יהודה לאזור שכונה במשך ימי בית שני בשם "אדומיאה"
==היחסים בין בני אדום ובני ישראל==
[[קובץ:Edomite stands (3), Hazeva. Israel Museum, Jerusalem.JPG|250px|ממוזער|שמאל|קרמיקה אדומית, מאתר [[ מצד חצבה]], אוסף מוזיאון ישראל]]
שורה 33:
בימי [[שלמה]] בהנהגת שריד למשפחת המלכות האדומית - '''[[הדד האדומי]], '''ניסו האדומים למרוד במלכות יהודה. (מלכים א', פרק י"א פסוק כ"ה).
האדומים המשיכו להיות יריבים לממלכת ישראל בימי [[יורם (מלך יהודה)|יורם]]
'' בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה; וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ. וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה, וְכָל-הָרֶכֶב עִמּוֹ; וַיְהִי-הוּא קָם לַיְלָה, וַיַּכֶּה אֶת-אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב, וַיָּנָס הָעָם, לְאֹהָלָיו. וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה; אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה, בָּעֵת הַהִיא. (מלכים ב, ח, 20-22)''
שורה 45:
'' זְכֹר ה', לִבְנֵי אֱדוֹם-- אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם: הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ-- עַד, הַיְסוֹד בָּהּ. (תהילים קל"ז, 7)''
במקרא מופיעה שמה של העיר [[בצרה (ירדן)|בצרה]] ששימשה כנראה כבירת ממלכת אדום, ובחלק מהתייחסויות שמה הופיע ככינוי [[מטונימיה|מטונימי]] לאדום. עיר נוספת המופיעה ככינוי לאדום כולה היא [[תימן (יישוב מקראי)|תימן]]
===תקופת בית שני===
ב[[ימי בית שני]] היגרו האדומים לדרום [[הר חברון]] הריק מיהודים, בשל לחצם של ה[[נבטים]] על ארצם העתיקה. ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] עברו האדומים, כמו כל העמים באזור, תהליך של [[התיוונות]]. המעמד הגבוה באדום דיבר [[יוונית]] ואימץ אל חיקו את התרבות היוונית. מחוז זה כונה באותה תקופה "[[אידומיאה|אִידוּמיאָה]]".
| |||