חג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 89.138.217.219 (שיחה) לעריכה האחרונה של בר
אין תקציר עריכה
שורה 3:
'''חג''' הוא יום היסטורי תאריך קבוע שבו מציינים אירוע משמח, היסטורי, דתי, לאומי וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים כמו תחפושות בפורים, סופגניות בחנוכה ועוד; יום טוב; מועד. והמצוין על ידי קבוצה עם [[מנהג]]ים הייחודיים לו, לרוב יום טוב או יום של שמחה. בכל אחת מה[[דת]]ות יש חגים משלה, ובנוסף לכך יש בכל מדינה [[חג לאומי|חגים לאומיים]], משותפים לאזרחיה בני כל הדתות. בנוסף לחגים שהם ימי [[שמחה]], יש בדתות ובמדינות שונות גם [[יום השנה|ימי זיכרון]] ואבל, לציון מאורעות מצערים במיוחד בתולדותיהן.
 
טעמם של החגים הוא לאומי ואוניברסלי: לכל [[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] לוח שנה הכולל את מסורותיה ומנהגיה, בפרט אם הוא כרוך בהוויה דתית. כך ה[[נוצרים]] שינו את יום המנוחה היהודי ל[[יום ראשון]] בשבוע, נתנו משמעות שונה לחג ה[[פסח]] וקבעו יום אחר לראש השנה. המוסלמים אחריהם שינו את יום המנוחה ל[[יום שישי]].
 
דוגמה נוספת היא קביעת מועדו של [[ראש השנה]]. במזרח הקדום נהגו שתי שיטות הקשורות לכלכלה חקלאית: [[השקיה]] טבעית (שדה בעל), שנשענה על [[גשם|גשמים]] והשקיה מלאכותית, שהשתמשה בשיטות אגירה והצפה. במקומות בהם השתמשו בהשקית גשמים, קבעו את ראש השנה בתחילת ימי הגשמים, והתפללו לכך לאלים המרכזיים (כמו האל [[בעל (אל)|בעל]]), ואילו בשיטות ההשקיה הנהוגות בארצות שחונות כמו [[מצרים]], ראש השנה נקבע בתחילת ה[[אביב]].
שורה 17:
 
=== יום טוב במשמעותו המקורית ===
'''יום טוב''' הוא המונח ההלכתי למועדים המוזכרים ב[[תורה]]. [[יום כיפור]] כלול בהגדרה זו, אך [[שבת]] לא. [[פורים]] ו[[חנוכה]] אינם "ימים טובים", אלא "קביעה מ[[דרבנן]]" כימי הלל והודאה. [[צום|צומות]] (גם אלו מ[[תקופת בית ראשון]], כמו [[עשרה בטבת]] ו[[שבעה עשר בתמוז]]) אינם כלולים במונח זה.
 
בימים אלו חלות הגדרות הלכתיות מיוחדות ותפילות מיוחדות. ביום טוב אסור כמו בשבת להדליק אש, אך מותר "להעביר אש" אם הייתה כבר דולקת.{{הערה|1= רבני [[יהדות בבל|בבל]] התירו להדליק ביום טוב מ[[גפרור]], שהאש "נמצאת" בו, ולנסוע ב[[חשמלית]] שהייתה ב[[בגדד]].}}
 
לימים הטובים יש [[קידוש]] מיוחד השונה בנוסחו מהקידוש של שבת, הן בלילה והן ביום. (ואם היום טוב נופל בשבת, כלומר החג חל בשבת, אז לפי הכלל "[[תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם]]" אומרים את הקידוש של שבת (התדיר) לקידוש של יום טוב (שאינו תדיר)).
 
ישנה קריאה בתורה המיוחדת. לכל יום מהימים האלו - עם ארבע או חמש או שש [[עליה לתורה|עליות]] ועוד הלכות שונות שאפשר למצוא בכרך שלם מתוך ספר ה[[משנה ברורה]].