פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 247 בתים ,  לפני 4 חודשים
אין תקציר עריכה
ב[[ספרות חז"ל]], המדרשים ובמסורת היהודית לכל הספרים יש כינויים:
# ספר בראשית מכונה '''ספר הישר''', על שם האבות שהיו ישרים{{הערה|שם=ע"ז|{{בבלי|עבודה זרה|כה|א|ללא=שם}}.}}.
# ספר שמות מכונה '''ספר השני''', על ידי בעל [[הלכות גדולות]] וה[[משנה ברורה]], ומוסבר על פי [[הנצי"ב]], מכיוון שהוא שני והמשך לספר בראשית.
# ספר ויקרא מכונה '''תורת כהנים''' מכיוון שהעיסוק בכהנים ומקדש תופס בו חלק מרכזי{{הערה|{{מדרש רבה|שיר השירים|ה|כ}}.}}.
# ספר במדבר מכונה '''חומש הפקודים''' בשל המפקדים שנערכו במדבר{{הערה|{{משנה|יומא|ז|א}}.}}.
 
[[קובץ:EhyehAsherEhyeh1.jpg|350px|ממוזער|"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם. וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה כֹּה-תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר." {{תנ"ך|שמות|ג|יד|טו}}]]
שלושה קטעים נוספים בתורה מיוחסים למשה במפורש:
* [[מחיית זכר עמלק]]: {{ציטוטון|וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ|{{תנ"ך|במדבר|יז|יד}}}}
* [[מסעי|רשימת מסעות בני ישראל]]: {{ציטוטון|וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה'|{{תנ"ך|במדבר|לג|ב}}}}
ריבוי הסתירות והכפילויות הקיימות לכאורה בין ספרי החומש, הבדלי הניסוח והסגנון, ואף הבדלי השקפה לכאורה הובילו את החוקרים למסקנה שלא ייתכן שהספרים חוברו על ידי אותו מחבר. הם העלו מספר תאוריות כיצד התהווה חיבור התורה, על ידי ארבעה מקורות ראשיים ([[המקור הכהני]] P, היהווסיטי J, האלוהימי E והדברימי D), או בהתפתחות ממסורות שבעל פה. על פי השערת התעודות, ארבעת מקורות אלו מתוארכים לטווח של [[500 לפני הספירה|500]]-[[950-959 לפנה"ס|950]] לפנה"ס. במהלך [[המאה ה-20]] הפכה מקובלת אצל מרבית החוקרים ההשקפה לפיה הועלו מרבית הטקסטים על הכתב מאותם ארבעה מקורות עיקריים.
 
לפי מרבית מבקרי המקרא של העשורים האחרונים, תחילתו של זמן הכתיבה והעריכה של ספר דברים מיוחסת ל[[יאשיהו#הרפורמה הדתית|מהפכה של יאשיהו]] (שלהי [[המאה ה-7 לפנה"ס]]){{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=2Vo-11umIZQC&pg=PA153&lpg=PA153&dq=Deuteronomy+John+W+Rogerson&redir_esc=y#v=onepage&q=Deuteronomy%20John%20W%20Rogerson&f=false|הכותב=|כותרת=Eerdmans Commentary on the Bible|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|שם=נז|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim94/94-neeman.html|הכותב=|כותרת=לשחזור ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל: מקרא, ארכאולוגיה וכתיבת היסטוריה|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ranlevi.com/2018/04/09/osim_tanach_stavi_yoshiyahu_pt_2_mst/|הכותב=|כותרת=עושים תנ"ך יאשיהו וגילוי ספר התורה: הקונספירציה ששינתה את תולדות העם היהודי (חלק 2)|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=ATDWInu5VCwC&pg=PR7&dq=Deuteronomy&redir_esc=y&hl=iw#v=onepage&q&f=false|הכותב=|כותרת=Deuteronomy: Issues and Interpretation|אתר=|עמודים=5|תאריך=}}}}, המשכו במהלך [[גלות בבל]] לצד עריכה ופיתוח של הספרים הנוספים, ורובו הושלם בימי [[שיבת ציון]] בסוף [[המאה ה-6 לפנה"ס|המאה ה-6 לפני הספירה]] יחד עם שאר ספרי המקרא, שנערכו בהדרגה לגרסה אחידה במהלך [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|התקופה הפרסית]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ranlevi.com/2018/04/09/osim_tanach_stavi_yoshiyahu_pt_2_mst/|הכותב=|כותרת=תמלול הפרק: יאשיהו וגילוי ספר התורה (חלק ב')|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://mikudim.co.il/images/files/file-999.pdf|הכותב=|כותרת=מלכים ונביאים|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/publication/281726052_The_Late_Persian_Formation_of_the_Torah_Observations_on_Deuteronomy_34|הכותב=|כותרת=The Late Persian Formation of the Torah: Observations on Deuteronomy 34|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובתשם=https://www.openu.ac.il/zmanim/zmanim94/94-neeman.html|הכותב=|כותרת=לשחזור ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל: מקרא, ארכאולוגיה וכתיבת היסטוריה|אתר=|תאריך=}}נז}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.thoughtco.com/introduction-to-the-pentateuch-p2-248895|הכותב=|כותרת=Introduction to the Pentateuch|אתר=|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=sWbiAgAAQBAJ&pg=PA94&lpg=PA94&dq=mesopotamia%27s+influence+%22genesis+1%22+%22exile%22&source=bl&ots=GHafZaUf9u&sig=-Gc5XeMyOuTYC1lyu_sK996a_kY&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjm4O_NzfzcAhVKM5oKHYRlB-sQ6AEwBnoECAMQAQ#v=onepage&q=mesopotamia's%20influence%20%22genesis%201%22%20%22exile%22&f=false|הכותב=|כותרת=Divine Substitution: Humanity as the Manifestation of Deity in the Hebrew Bible and the Ancient Near East|אתר=|עמודים=94|תאריך=}}}}.
 
====התנגדויות לתורת התעודות====
היו מ[[חז"ל]] שחילקו את התורה לשבעה חלקים, בכך שהעמידו את הפסוקים ב{{תנ"ך|במדבר|י|לה|לו|קצר=כן}} ([[פרשת ויהי בנסוע|פרשת "ויהי בנסוע"]]) כ"ספר בפני עצמו". עם זאת, אין זו חלוקה עיקרית, גם לדעה זו.
 
החלוקה לפרקים בתוך ספרי התורה המקובלת היום מקורה מקורה בשיטה שפיתח ה[[ארכיבישוף]] [[סטיבן לנגטון]] ב[[המאה ה-13|מאה 13]]. ביהדות התפתחו חלוקות אחרות. עם זאת החלוקה לפרקים שולבה לבסוף בהערות [[מסורה|המסורה]] בחלק מן החומשים המאוחרים.
 
על פי המסורת היהודית התורה (כמו שאר המקרא) מחולקת לסעיפים הנקראים "פרשיות". הן מתחלקות ל"פרשיות פתוחות" ול"פרשיות סתומות". הזיהוי תלוי בהתחלת הפרשה הבאה: אם מתחילה הפרשיה (במגילת ספר התורה) באותה שורה שבה הסתיימה הפרשה הקודמת היא נקראת "פרשה סתומה" ואם ההתחלה היא בשורה הבאה היא נקראת "פרשה פתוחה" (קיימת מחלוקת בין ה[[רמב"ם]] לבין ה[[רא"ש]] באשר לצורת סימון הפרשה כאשר אין רווח גדול בסוף הפרשה הקודמת; ההלכה שנקבעה היא כשיטת הרמב"ם, וכן עולה מכל כתבי היד העתיקים). נהוג להבין את הפרשיות הפתוחות כמסמנות חלוקה ראשית של הטקסט, ואת הפרשיות הסתומות כמסמנות חלוקת משנה. ב[[מגילות קומראן]] התגלה כי שיטה זו של פרשות פתוחות וסתומות הייתה נהוגה גם במגילות הללו (אם כי לאו דווקא בהתאמה למסורה).
 
להבדיל מנושאים אחרים במסורה, יש שוני לא קטן בין [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] העתיקים בשאלות הפרשות הפתוחות והסתומות, ולמעשה גם לא מוכרות כלל רשימות מסורה [[מסורה טברנית|טברניות]] העוסקות בכך (אם כי מוכרות רשימות [[מסורה בבלית|בבליות]] כאלה). מאידך, על פי ה[[הלכה]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], שינוי בין פרשה סתומה לפתוחה פוסל את ספר התורה. בעקבות מצב זה נחלץ ה[[רמב"ם]] להכריע בשאלה זו והעתיק בספרו ההלכתי [[משנה תורה]] את כל הפרשות הפתוחות והסתומות מ[[כתר ארם צובא]] המופתי, וכך קבע הלכה כמותו לדורות. כיום, כל ספרי התורה שווים באופן בסיסי לנוסחו של הרמב"ם, ולנוסחו של כתר ארם צובא (מלבד שינויים מזעריים). על פי נוסח זה, קיימות 290 פרשיות פתוחות, ו-379 סתומות, ובסך הכול, 669.
 
חלוקה נוספת והידועה יותר היא החלוקה לסדרים או בשמם הידוע יותר, פרשות. התורה מחולקת ל-54 פרשות הנקראות ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] במחזור של שנה; קריאה זו הייתה נהוגה בעיקר ב[[בבל]], ומשם התפשטה לכלל הציבור (אם כי יש הסבורים כי גם בארץ ישראל נהג מחזור זה בזמנים קדומים).
ב[[ארץ ישראל]] הייתה מקובלת חלוקה אחרת ל-154 פרשות (ולפי מסורת נוספת ל-167 פרשות) שקריאתן מתמשכת על פני שלוש שנים עד שלוש שנים וחצי. חלוקה זו מסומנת בכתבי יד עבריים עתיקים ובכמה ממהדורות התנ"ך המודפסות, והיא משמשת לפעמים בסיס לקריאת התורה בבתי כנסת [[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיבים]] ו[[רפורמים|רפורמיים]]{{דרוש מקור}}.
 
==קריאת התורה בבתי הכנסת==
[[קובץ:ReadingOfTheTorah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת התורה בבית-כנסת בתל אביב.]]
{{הפניה לערך מורחב|קריאת התורה}}
בבתי כנסת קוראים כיום בתורה, בימי שני, חמישי ובשבת את [[פרשת השבוע]], ב[[ספר תורה]] שנכתב על גבי [[קלף]] על ידי [[סופר סת"ם]]. המקור למנהג הקריאה בתורה הוא קדום, ונזכר בתנ"ך.
 
בנוסף לפרשת השבוע ישנם קטעי קריאה מיוחדים לחגים, ואם חל החג בשבת, קוראים בו את הקטע המיועד לחג.
טקס [[קריאת התורה]] הוא מן הטקסים המרכזיים ביהדות.
 
בתלמוד הירושלמי (מגילה ד' א') מובאת מסורת לפיה "משה התקין את ישראל שיהיו קוראים בשבתות ובימים טובים ובראשי חודשים ובחולו של מועד. בא עזרא והתקין לישראל שיהיו קוראים בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה".
 
בתלמוד הבבלי (בבא קמא פ"ב ע"א) מובאת מסורת אחרת המייחסת את התקנה הזו לנביאים של [[דור המדבר]]: "עמדו נביאים שביניהם (בימי [[משה]]) ותקנו להם שיהיו קוראים בשבת ומפסיקין באחד בשבת, וקוראים בשני ומפסיקים שלישי ורביעי וקוראים בחמישי ומפסיקין ערב שבת". התלמוד הבבלי מנסה להסביר את הסתירה שבין שתי המסורות בזה שהתקנה לקרוא בתורה במנחה של שבת ובשני וחמישי הוא אמנם מן התקנות של הנביאים במדבר אלא שתקנתם הייתה שיקרא רק אדם אחד שלשה פסוקים או שלושה אנשים שלושה פסוקים (כלומר כל אדם פסוק) ואילו עזרא בא ותיקן שיקראו שלושה עולים ועשרה פסוקים.
20,520

עריכות