ראשונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקדש שביעי (שיחה | תרומות) עריכת לשון תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קישור לספר יראים |
||
שורה 51:
כבר בתחילת תקופת הראשונים חיבר ה[[רי"ף]] את ספר ההלכות שלו, שעיקרו ציטוט הטקסט התלמודי בהשמטת כל החומר הלא-הלכתי. במהרה קיבל ספר הרי"ף מעמד בכורה, ובהרבה מקומות החליף את התלמוד כספר העיון העיקרי{{מקור}}. כמאה שנה אחריו כתב ה[[רמב"ם]] את ספר [[משנה תורה]], ובכך הציג לראשונה ספר פסקים המחולק לפי נושאים ומקיף את כל עולם ההלכה, החל מדיני היום-יום ועד "הלכות יסודי התורה" ו"הלכות מלכים ומלחמותיהם". חידוש נוסף ב"משנה תורה" היה בכך שמובאים בו רק [[פסק הלכה|פסקי ההלכה]] הסופיים, ללא כל משא ומתן או ציון מקורות. ה[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]], בן דורו של הרמב"ם, חיבר "השגות" על משנה תורה, והיה הראשון בספרות עמוסה של "נושאי כלים" שפירשו והרחיבו את משנה תורה.
בספרד המשיכה להיכתב ספרות הלכתית. את החיבורים החשובים כתבו ה[[רמב"ן]], ה[[רא"ש]] וה[[רשב"א]]. החלו להיכתב מונוגרפיות הלכתיות המקיפות נושא הלכתי אחד, כגון "תורת האדם" של הרמב"ן ו"תורת הבית" של הרשב"א. גם באשכנז נכתבה ספרות הלכתית, כגון כתביו של ה[[מהר"ם מרוטנבורג]], "[[ספר יראים]]" של רבי [[אליעזר ממיץ]], "[[אור זרוע]]" של רבי [[יצחק מוינה]] ואחרים. בראשית [[המאה ה-14]] חיבר רבי [[יעקב בן אשר|יעקב בן הרא"ש]] את הספר "[[ארבעה טורים]]", שכלל גם את מנהגי האשכנזים וגם את מנהגי הספרדים, וקבע את חלוקת עולם ההלכה המעשי לארבעה תחומים:
* [[אורח חיים]] - דיני היום-יום הרוטיניים: תפילות וברכות, שבתות וחגים.
* [[יורה דעה]] - דיני איסור והיתר.
| |||