אחוז החסימה (ישראל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שני העריכות לא מתאימות |
מ פרט לאמירה הסתמית "עריכות לא מתאימות", לא ניתן נימוק לשיחזורו של התיקון שתיקנתי באופן מאד מנומק בשורות העריכה וגם בתוך העררך ערך עצמור. |
||
שורה 1:
[[קובץ:Knesset in Jerusalem Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מפלגה]] צריכה להשיג מעל ל-3.25% מכלל הקולות הכשרים, כדי להיכנס לכנסת]]
'''[[אחוז חסימה]]''' הוא שיעור הקולות המינימלי הדרוש כדי לקבל ייצוג ב[[פרלמנט]] או במוסד מייצג אחר. אחוז החסימה הנהוג ב[[ישראל]] ב[[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]] עומד החל ממרץ 2014 על 3.25% מכלל הקולות הכשרים שנמנו בבחירות.
אחוז החסימה הנוכחי עומד על 3.9 יחידות של "מודד למנדט" (כמשמעו בחוק הבחירות), במקרה שכל המפלגות המתמודדות בבחירות עוברות את אחוז החסימה. לכן ייתכן תאורטית שמפלגה תצלח את אחוז החסימה אך לא תצליח להכניס לכנסת יותר משלושה מושבים. מעשית, מכיוון שאלפי קולות הולכים למפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה, קרוב לוודאי שהמודד למנדט יהיה נמוך משמעותית ומפלגה העוברת את אחוז החסימה תקבל לפחות 4 מושבים בכנסת.▼
מ-[[1951]] ועד [[1992]] עמד אחוז החסימה בישראל על 1%, ובין 1992 ל-[[2003]] על 1.5%. במאי [[2004]] התקבל תיקון ל[[חוק הבחירות לכנסת]] המעלה את אחוז החסימה ל-2%. ובמרץ [[2014]] התקבל תיקון נוסף לחוק המעלה את אחוז החסימה ל-3.25%.
שורה 34 ⟵ 36:
במרץ [[2014]] התקבל בכנסת תיקון נוסף ל[[חוק הבחירות לכנסת]], ובמסגרת הועלה אחוז החסימה ל 3.25%{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/law14/law-2440.pdf חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 62), התשע"ד-2014],ס"ח 2440 מ-19 במרץ 2014}}{{הערה|{{Mako|1=יוסי זילברמן|4=news-military/politics|3=59d4ee73c5ea441004|2=הכנסת אישרה את חוק המשילות: אחוז החסימה יועלה|5=11 במרץ 2014}}}}. עתירה ל[[בג"ץ]] נגד ההעלאה נדחתה ברוב של 8:1 על ידי בית המשפט העליון, תוך שהשופטים מבהירים כי ייתכן שהתיקון יבוטל לקראת הבחירות לכנסת ה-21, אם התוצאות בבחירות לכנסת ה-20 יצדיקו זאת{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/14/660/031/s12/14031660.s12.htm בג"ץ 3166/14], יהודה גוטמן נגד היועץ המשפטי לממשלה}}.
▲אחוז החסימה הנוכחי עומד על 3.9 יחידות של "מודד למנדט" (כמשמעו בחוק הבחירות), במקרה שכל המפלגות המתמודדות בבחירות עוברות את אחוז החסימה. לכן ייתכן תאורטית שמפלגה תצלח את אחוז החסימה אך לא תצליח להכניס לכנסת יותר משלושה מושבים. מעשית, מכיוון שאלפי קולות הולכים למפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה, קרוב לוודאי שהמודד למנדט יהיה נמוך משמעותית ומפלגה העוברת את אחוז החסימה תקבל לפחות 4 מושבים בכנסת.
===השפעת אחוז החסימה במערכות הבחירות===
שורה 48:
ב[[הבחירות לכנסת העשרים|בחירות לכנסת העשרים]] בשנת [[2015]] עמד אחוז החסימה על 3.25% מכלל הקולות הכשרים, דהיינו 136,854 קולות. בסך הכול ניתנו כ-190,000 קולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. עקב העלאת אחוז החסימה, התאחדו המפלגות והרשימות הערביות [[חד"ש]], [[בל"ד]], [[הרשימה הערבית המאוחדת|רע"ם]] [[תע"ל]] ו[[מד"ע]] להופעה משותפת שלהן בבחירות, בעיקר מפני חששן שאחוז החסימה הגבוה יסכן את בחירת הנציגים של כל אחת מהן בנפרד ל[[הכנסת העשרים|כנסת העשרים]]. הגוף הפוליטי החדש נקרא [[הרשימה המשותפת]] והיא זכתה בבחירות 2015 ב-13 מנדטים, שחולקו לפי הסכם מוקדם בין נציגי כל המפלגות והרשימות שהקימו אותה. המפלגה הקטנה ביותר שנכנסה לכנסת הייתה [[מרצ]] שזכתה ב-5 מנדטים. מפלגת [[יחד (אלי ישי)]] לא עברה את אחוז החסימה אך הייתה קרובה אליו עם 2.97% מהקולות. [[מפלגת עלה ירוק]] קיבלה 1.12% מהקולות ולא נכנסה אף היא לכנסת.
ב[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת|בחירות לכנסת העשרים ואחת]] עמד אחוז החסימה על 3.25% מכלל הקולות הכשרים, דהיינו 140,052 קולות. בסך הכול ניתנו 366,016 קולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. שלוש מפלגות שקיבלו תמיכה משמעותית לא עברו את אחוז החסימה
===ההשפעה על מפלגות חדשות===
| |||