קלאב ברוז' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
David.r.1929 (שיחה | תרומות) מ הוספת קטגוריה:ברוז': מועדוני כדורגל באמצעות HotCat |
מ תיקון קישור לפירושונים |
||
שורה 39:
==היסטוריה==
===השנים הראשונות===
מועדון קלאב ברוז' נוסד בשנת [[1890]] בעיר [[ברוז']] על ידי קבוצת [[סטודנט]]ים משני בתי ספר בעיר. כעבור שנה המועדון נוסד מחדש, ותאריך הייסוד מחדש נקבע כתאריך הייסוד הרשמי של המועדון.
בשנת [[1912]] החלה הקבוצה לשחק באצטדיון בשם ''De Klokke'' (''הפעמון''). בשנת [[1914]] הגיעה הקבוצה לגמר [[הגביע הבלגי]] לראשונה בתולדותיה אך רשמה הפסד במשחק. כעבור שש שנים, זכתה הקבוצה בתוארה הראשון בהיסטוריה, [[ליגת העל הבלגית|אליפות בלגיה]], הראשונה מתוך 13 זכיות, הישג שני רק ליריבתה [[אנדרלכט (כדורגל)|אנדרלכט]]. בשנת [[1926]] החלה [[התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית]] לחלק מספר סידורי לכל מועדון הנרשם בשורותיה. קלאב ברוז' קיבלה את המספר 3. בנוסף, באותה שנה הוסף הכינוי ''Koninklijke'' (ב[[הולנדית]]: ''מלכותי'') לשמה של הקבוצה. באותה התקופה ניתנה הזכות למועדונים הקיימים מעל ל-25 שנים להוסיף את הכינוי "מלכותי" לשמם, כיום הזכות ניתנת למועדונים בני 50 שנה ומעלה.
שורה 47:
===תקופת השיא===
בשנת [[1959]] חזרה הקבוצה לליגה הבכירה פעם נוספת, ומאז ועד היום לא ירדה עוד לליגת המשנה. הפעם היא הציבה קבוצה חזקה יותר מבחינה טקטית והגנתית, תחת הובלתו של המאמן ה[[רומניה|רומני]], [[נורברטו הפלינג]], ששימש כמאמן הקבוצה החל משנת [[1957]]. בשנים אלו החלה ברוז' להתנהל בסטנדרטים מקצועניים לראשונה בתולדותיה. בעונת החזרה לליגה הצליחה ברוז' לשרוד בה בזכות נקודה אחת בלבד מעל יריבותיה לתחתית. בהמשך הצליחה הקבוצה להתייצב כקבוצת מרכז טבלה, עד הגעתו של [[לואיס דופאל]], המאמן ה[[צרפת]]י-[[צ'כוסלובקיה|צ'כוסלובקי]], בשנת [[1965]]. יחד איתו, סיימה הקבוצה במקום השני בליגה בשנת [[1967]], הישג השיא שלה מאז האליפות בשנת 1920. בזכות הישגיו בעונה זו עבר דופאל לאמן ב[[סטנדרד ליאז']], מה שהחזיר את נורברטו הפלינג לתפקיד המאמן. הפלינג שיחזר את הישגיו של קודמו כששוב הוביל את הקבוצה למקום השני, אך הוסיף לכך תואר היסטורי למועדון, שזכה בשנת [[1968]] בפעם הראשונה בתואר [[הגביע הבלגי]]. בשנת [[1970]] השיגה הקבוצה את הגביע השני בתולדותיה, ושוב סיימה כסגנית האלופה, בפעם השלישית בתוך ארבע עונות. בזכות הזכייה בגביע השתתפה הקבוצה ב[[גביע אירופה למחזיקות גביע]] של שנת [[1971]], והצליחה להגיע עד לשלב רבע הגמר, שם הודחה על ידי [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]], שהמשיכה עד לזכייה בטורניר. בסיום העונה התמנה [[לאו קניאלס]] הבלגי לתפקיד המאמן,
תקופת השיא של קלאב ברוז' החלה בשפל כלכלי. הנהלת הקבוצה, שסיימה את ההתקשרות עם קניאלס בסיום עונת האליפות, הוציאה כסף רב על מנת להשיג תארים נוספים, ולבסוף על מנת להימנע מ[[פשיטת רגל]], פנתה הקבוצה לעיריית ברוז' לקבלת עזרה. הקבוצה זכתה בזכות העירייה לתרומות מאנשי עסקים מקומיים, ובשנת [[1975]] אף זכתה בעזרת העירייה להקמת אצטדיון חדש, בו התחלקו קלאב ברוז' ויריבתה העירונית [[סרקל ברוז']]. האצטדיון החדש נקרא בשם ''אולימפיסטדיון'', וכיום נקרא [[אצטדיון יאן בריידל]].
תחת המאמן ה[[אוסטריה|אוסטרי]] [[ארנסט האפל]] הגיעה הקבוצה לתקופת השיא בהיסטוריה שלה. המאמן, שהגיע לקבוצה ב-[[21 בינואר]] [[1974]], הדריך אותה בעונת {{בספורט|1974|1975}}, בה סיימה הקבוצה במקום הרביעי המקנה מקום ב[[גביע אופ"א]]. בעונה שאחריה זכתה ברוז' באליפות בלגיה, ובמקביל הפכה למועדון הבלגי הראשון שמגיע לגמר טורניר אירופי. במהלך מסעה בגביע אופ"א, הדיחה ברוז' את [[אולימפיק ליון]], [[איפסוויץ' טאון]] שניצחה אותה במשחק הראשון 0-3 אך נוצחה על ידה 0-4 במשחק הגומלין, ה[[איטליה|איטלקיות]] [[רומא (כדורגל)|רומא]] ו[[מילאן (כדורגל)|מילאן]], ולבסוף עלתה על חשבונה של [[המבורג (כדורגל)|המבורג]] לגמר המפעל. בגמר נעצרה הקבוצה והפסידה את התואר ל[[ליברפול (כדורגל)|ליברפול]] ה[[אנגליה|אנגלית]].
ברוז' בהדרכתו של האפל השיגה בשנת {{בספורט|1976|1977}} את ה[[דאבל]] הראשון בתולדותיה. באותה עונה, במקביל לזכייה באליפות, ניצחה הקבוצה בגמר הגביע את [[אנדלרכט (כדורגל)|אנדרלכט]] בתוצאה 3-4, וזאת לאחר שאנדרלכט הובילה בתוצאה 1-3 בסיום המחצית הראשונה. במקביל, הקבוצה הגיעה עד לרבע גמר הטורניר האירופי הבכיר ביותר, [[גביע אירופה לאלופות]], שם הודחה על ידי [[ריאל מדריד]]. בעונה שלאחר מכן, הקבוצה של האפל הצליחה לזכות באליפות שלישית ברציפות, הפעם באופן דרמטי עם נקודה בלבד מעל אנדרלכט, ובמקביל הפכה לקבוצה הבלגית היחידה עד כה בהיסטוריה שמעפילה לגמר גביע אירופה לאלופות, או במתכונתו החדשה [[ליגת האלופות]]. לאחר שהדיחה בין היתר את [[אתלטיקו מדריד]] ו[[יובנטוס]], שוב מצאה את עצמה מנוצחת בגמר על ידי ליברפול, כשהפסידה ב[[אצטדיון ומבלי הישן|אצטדיון ומבלי]] 0-1 משער של [[קני דלגליש]]. עונה לאחר מכן, בעקבות פתיחת עונה חלשה מאוד, סיים האפל את תפקידו מספר חודשים מפתיחת העונה. לאחר עונה חלשה ללא תארים, חזרה הקבוצה וזכתה באליפות, בפעם השישית בתולדותיה, בשנת [[1980]]. בסיום העונה נפרדה הקבוצה מ[[חלוץ (כדורגל)|חלוץ]] הקבוצה, [[ראול למברט]], מגדולי שחקניה בכל הזמנים.
===שנות ה-80 וה-90===
לאחר תקופת השיא של המועדון, הגיעה הירידה ביכולת, שהובילה את הקבוצה כמעט עד לירידת ליגה בשנת [[1982]], שהסתיימה בהישרדות במחזור הסיום של העונה. הגעתו לקבוצה של המאמן ה[[גרמניה|גרמני]], [[ג'ורג' קסלר]], עונה אחר כך, שיפרה משמעותית את הקבוצה. בעונתו הראשונה הוביל את הקבוצה למקום החמישי, והיא פספסה במעט את המקומות המובילים לאירופה, וכן הפסידה בגמר הגביע. בעונה שלאחריה הוביל קסלר את הקבוצה עד למקום השלישי והבטיח השתתפות באירופה, אך בחר לעזוב לטובת [[אולימפיאקוס (כדורגל)|אולימפיאקוס]] ה[[יוון|יוונית]] והוחלף ב[[הנק הווארט]]. הווארט הוביל את הקבוצה לשתי סגנויות רצופות, כשבעונה השנייה זכתה בגביע על חשבון סרקל, היריבה העירונית. לאחר עונה נוספת בצמרת, הפעם במקום השלישי, הגיעה האליפות הראשונה של הקבוצה מאז 1980. בנוסף לאליפות, בשנת [[1988]] הגיעה ברוז' עד לחצי גמר [[גביע אופ"א]]. במסגרת המפעל, קבוצתו של הווארט הצליחה למחוק שלושה הפסדים במשחקי חוץ עם ניצחונות ביתיים מול יריבותיה. היא הפכה הפסד חוץ 0-2 מול [[זניט סנקט פטרבורג (כדורגל)|זניט לנינגרד]] עם ניצחון ביתי 0-5, הפסד 1-3 מול [[הכוכב האדום בלגרד (כדורגל)|הכוכב האדום בלגרד]] עם ניצחון ביתי 0-4, והפסד חוץ ל[[בורוסיה דורטמונד]] 0-3 עם ניצחון ביתי של 0-5. בחצי הגמר היא הודחה מול [[אספניול]], שניצחה אותה 0-3 ב[[ספרד]] לאחר שהפסידה לה 0-2 בברוז'. העונה הכושלת שבאה לאחר מכן סימנה את סיום דרכו של הווארט בקבוצה.
מחליפו של הווארט היה שחקן העבר של הקבוצה, [[ג'ורג' ליקנס]]. הוא הוביל את הקבוצה לאליפות כבר בעונתו הראשונה, {{בספורט|1989|1990}}, כשאת טבלת הכובשים מוביל החלוץ ה[[אוסטרליה|אוסטרלי]] [[פרנק פארינה]], עם 24 שערים. בעונה שלאחריה, הוסיפה ברוז' תואר נוסף, כשזכתה בגביע הבלגי. בסיום שתי העונות המוצלחות של ליקנס, החליט המאמן לעזוב את הקבוצה, ובמקומו התמנה מאמן נוסף שהיה בעברו שחקן הקבוצה, [[הוגו ברוס]]. גם לברוס הייתה עונת פתיחה מוצלחת, כשהוביל את ברוז' לזכייה נוספת בתואר האליפות, ועד לחצי גמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע]], שם הודחה על ידי [[ורדר ברמן]], שהמשיכה עד לזכייה בתואר. בסיום העונה פרש אחד מסמליה של הקבוצה, [[יאן קולמנס]], ובמקומו הוחתם החלוץ הצעיר של היריבה הגדולה אנדרלכט, [[גרט ורהיין]], שהפך במרוצת השנים לאחד מסמלי הקבוצה בעצמו, כששיחק בה עד לפרישתו מכדורגל. הקבוצה זכתה בדאבל לעונת {{בספורט|1995|1996}}, כשאת האליפות היא מבטיחה בהפרש ניכר מיריבותיה. לקראת עונת {{בספורט|1997|1998}} מונה [[אריק גרטס]] לתפקיד המאמן, והוביל את הקבוצה לאליפות בהפרש של 18 נקודות מהמקום השני. לאחר סגנות וגביע נוסף בעונה שלאחריה, עזב גרטס לטובת אימון [[פ.ס.וו. איינדהובן]].
שורה 72:
: 1919/1920, 1972/1973, 1975/1976, 1976/1977, 1977/1978, 1979/1980, 1987/1988, 1989/1990, 1991/1992, 1995/1996, 1997/1998, 2002/2003, 2004/2005, 2015/2016, 2017/2018
* '''[[הגביע הבלגי]]''': '''11 (שיא)'''
: 1967/1968, 1969/1970, 1976/1977, 1985/1986, 1990/1991, 1994/1995, 1995/1996, 2001/2002, 2003/2004, 2006/2007, 2014/2015
* '''[[הסופר קאפ הבלגי]]''': '''15 (שיא)'''
: 1980, 1986, 1988, 1990, 1991, 1992, 1994, 1996, 1998, 2002, 2003, 2005, 2016, 2018
שורה 128:
{{שחקן סגל|מס=18|ארץ=זימבבואה|עמדה=קשר|שם=[[מארוולוס נקאמבה]]}}
{{שחקן סגל|מס=19|ארץ=בלגיה|עמדה=מגן|שם=[[טיבו ולייטינק]]}}
{{שחקן סגל|מס=20|ארץ=בלגיה|עמדה=קשר|שם=[[האנס ואנקן]]}}
{{שחקן סגל/אמצע}}
{{שחקן סגל|מס=21|ארץ=בלגיה|עמדה=מגן|שם=[[דיון קולס]]}}
{{שחקן סגל|מס=22|ארץ=ארצות הברית|עמדה=שוער|שם=[[איתן הורבאט]]}}
{{שחקן סגל|מס=24|ארץ=הולנד|עמדה=מגן|שם=[[סטפאנו דנסוויל]]}}
{{שחקן סגל|מס=25|ארץ=הולנד|עמדה=קשר|שם=[[רוד וורמר]]|אחר=[[קפטן (ספורט)|קפטן]]}}
{{שחקן סגל|מס=26|ארץ=בלגיה|עמדה=קשר|שם=[[מאטס ריטס]]}}
| |||