ויקיפדיה

יהדות גרמניה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לבדלנות
קו מפריד בטווח מספרים, הלבשת קישורים עירומים
שורה 15:
'''יהדות [[גרמניה]]''' היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה. קהילת [[יהודים]] זו התגוררה ומתגוררת באזורים הגאוגרפיים שזוהו עם [[גרמניה]]. בעבר נקראה גם [[יהדות אשכנז]].{{הערה|1="אשכנז" אינה חופפת במלואה למדינה הפדרלית גרמניה של ימינו וכוללת חלקים במדינות אחרות.}} שורשיה בהגירת יהודים מעטים באלף הראשון לספירה וסופה בחיסול כמעט מוחלט בתקופת [[השואה]]. כיום קיימת קהילה של יהודים וישראלים שחזרו לגרמניה לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ופתיחת השערים של [[ברית המועצות]].
 
קהילה זו תרמה לחיי ה[[דת]], ה[[תרבות]], ה[[אמנות]], הרוח וה[[מדע]] של [[העולם המערבי]] בכלל וה[[יהדות]] בפרט. בשנות השלושים של [[המאה ה-20|המאה העשרים]] היו יהודי גרמניה (אשר כונו [[יקה|"'''יקים'''"]]) מרכיב עיקרי ב[[העלייה החמישית|עלייה החמישית]] ל[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=יהודי גרמניה היו מרכיב עיקרי בעליה החמישית שנקראה גם "עלית היקים". '''יקה''' היה כינוי (ספק לגנאי) ליוצאי גרמניה. מקורו כנראה במילה Jeck או Jecke ב[[דיאלקט]] של דרום גרמניה (וכן בכמה ניבים של [[יידיש]]), שפירושה "משוגע" או "מוזר"[{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=http://germazope.uni-trier.de/Projects/WBB/woerterbuecher/dwb/wbgui?lemmode=lemmasearch&mode=hierarchy&textsize=600&onlist=&word=jecke&lemid=GJ00749&query_start=1&totalhits=0&textword=&locpattern=&textpattern=&lemmapattern=&verspattern=#GJ00749L0][|כותרת=Wörterbuchnetz|תאריך_וידוא=2019-04-30|אתר=germazope.uni-trier.de}}}}{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=http://germazope.uni-trier.de/Projects/WBB/woerterbuecher/dwb/wbgui?textsize=600&mode=hierarchy&onlist=&lemid=GG03200#GG03200L19]|כותרת=Wörterbuchnetz|תאריך_וידוא=2019-04-30|אתר=germazope.uni-trier.de}}}} (ויש שהתלוצצו שהביטוי הוא [[נוטריקון]] - '''י'''הודי '''ק'''שה '''ה'''בנה).}} ותרמו לפריחת המעמד ה[[בורגנות|בורגני]] בארץ ולהתפתחות התעשייה והמסחר. יהדות גרמניה של היום ידועה בתמיכתה הגדולה ב[[ציונות]].
 
נכון ל-[[2015]], יש בגרמניה כ-200 אלף [[יהודים]], המהווים כ-0.2% מאוכלוסיית גרמניה.{{הערה|שם=REMID|{{cite web|url=http://www.remid.de/remid_info_zahlen.htm|title=REMID — Religionswissenschaftlicher Medien- und Informationsdienst|date=2017|language=de}}}}
שורה 27:
 
ידיעה מבוססת ראשונה נלמדת מאגרת הקיסר [[קונסטנטינוס]] אל ראשי העיר [[קלן]] (קולוניה באותם הימים) משנת [[321]] ומסמך נוסף משנת [[331]] בהן יש התייחסות להתיישבות יהודית. קהילות נוספות של יהודי גרמניה היו לאורך נהר הריין ב[[טריר]] (Trier), [[מיינץ]] (Mainz), [[יהדות וורמס|וורמס]] (Worms) ו[[שפייר]] (Speyer).
ייתכן שקהילות אלה נעלמו במהלך התמוטטות הקיסרות ה[[רומא העתיקה|רומית]] ובמלחמות המוסלמים בנוצרים. מסורות אחרות קושרות את הגירת היהודים מ[[ממלכת פרס|פרס]] לגרמניה ב[[המאה ה-7|מאה השביעית]].
על פי המסמכים מהמאה הרביעית, ניתן להסיק שמעמדם המשפטי של יהודי אזור גרמניה היה דומה למעמדם בשאר חלקי האימפריה הרומית. היהודים נהנו מזכויות אזרחיות מסוימות אבל נאסר עליהם להפיץ את דתם, להחזיק בעבדים נוצריים ולעבוד במשרות ממשלתיות מסוימות.
מלבד המגבלות האלה, ליהודים היה חופש לעסוק בכל המקצועות, ולכן הם עסקו בחקלאות, במסחר, תעשייה ובהמשך גם בהלוואת כספים.
שורה 47:
דורות שלמים התחנכו על שמירת היהדות בכל מחיר, גם במחיר מוות, ובשל כך התרבו בקרב יהדות גרמניה מעשים של מוות על [[קידוש השם]].
 
בין השנים [[1298]]-–[[1349]] עברו על יהדות גרמניה מספר גלים קטלניים של פרעות כאשר בכל פעם נרצחו אלפים רבים של יהודים ועשרות קהילות הושמדו:
* בשנת 1298 הואשמו יהודים בעיר [[רטינגן]] כי חיללו את [[לחם הקודש]] הנוצרי. אציל בשם רינדפלייש יצא למסע השמדה נגדם ביחד עם גלי פורעים, רצח 20,000 יהודים והשמיד 146 קהילות, בפרעות שנודעו בשם [[פרעות רינדפלייש]].
* ב[[שנות ה-30 של המאה ה-14]], ב[[פרעות ארמלדר]], הותקפו קהילות מערב גרמניה על ידי כנופיות שטבחו אלפים מהם והשמידו 80 קהילות בקירוב.
* הפרעות הגיעו לשיאן בימי [[המגפה השחורה]]. הממדים המבהילים של המגפה ואי-ידיעת גורמיה הובילו במהרה לעלילה קשה נגד היהודים. היהודים הואשמו בהרעלת ה[[באר מים|בארות]] ונטבחו בהמוניהם. 300 קהילות הושמדו, רבבות יהודים עונו והוצאו להורג בשרפה ובעינויים וערים רבות גרשו את היהודים מתחומן.
 
שורה 99:
|colspan="3"|<small>הרבנים [[שמשון בן רפאל הירש]], [[זכריה פרנקל]] ו[[אברהם גייגר]], אבות שלושת הזרמים המודרניים ביהדות</small>
|}
בעשורים הראשונים של [[המאה ה-19]] גברה ההתערות, בעיקר של הדור הצעיר, בחברה הכללית. [[ישראל יעקבסון]] ותומכיו, מבשרי [[היהדות הרפורמית]], ניסחו מענה משלהם באמצעות שינוי אסתטי בתפילות ולבסוף על ידי הסרה של קטעי תפילה המייחלים לחידוש [[עבודת הקורבנות]]. דור ראשון זה, שיוזמתו הייתה מוגבלת מאוד, הוקע על ידי הרבנות המסורתית ב[[ריב ההיכל]] של 1818-18211818–1821. בעוד שהנצרות הפרוטסטנטית העמידה בהדרגה תשובה לביקורת [[הנאורות]] על הדת בדמות התאולוגיה של [[פרידריך שליירמאכר]], ליהודים לא הייתה הגות מקבילה. הצעירים המשכילים המירו באלפיהם את דתם (בשליש הראשון של המאה נטבלו כמחצית מאלה שהתגוררו בברלין). משבר האמנציפציה בנסיכויות הגרמניות הוביל לתסיסה מצד פילוסופים יהודים כ[[שלמה לוי שטיינהיים]]. בשלהי שנות ה-30 קם גל חדש ומקיף של רפורמה בהנהגת הרב [[אברהם גייגר]], שהסתמך על רבני הקהילות הצעירים שחויבו מזה כבר לרכוש השכלה אוניברסיטאית על ידי הממשלות. המגמה לבשה צורה בשלוש ועידות שנערכו בשנים 1844-18461844–1846. אל מול הרפורמים התייצבו מחד הפוזיטיבים-היסטוריים ([[קונסרבטיבים]]) בראשות [[זכריה פרנקל]], שחתרו לשימור ההלכה כסמכות מחייבת אך ראו אותה במידה רבה כיצירה אנושית, וה[[נאו-אורתודוקסיה (יהדות)|נאו-אורתודוקסים]] בהנהגת [[רש"ר הירש]] ו[[עזריאל הילדסהיימר]], ששאפו לפשרה עם העולם המודרני ולאימוץ ערכיו אך עמדו על אמונה מוחלטת ב[[תורה מן השמים]]. הם ראו בפרנקל, דווקא מפני שנתפש בציבור כשומר מצוות ואדוק, איום גדול אף יותר מגייגר והסובבים אותו. חיי הדת המסורתיים שקדמו לאמנציפציה נכחדו כמעט כליל: רק באזור [[פוזן]], הרחק במזרח, ובמובלעות זעירות ספורות כמו [[פיורדא]] הוסיף לשרוד חינוך יהודי מהסוג הישן.
 
יהודי הארצות הגרמניות הוסיפו להיות כפופים, מכח חוק, לקהילה אחת ומאוחדת (Einheitsgemeinde) בכל יישוב. מצב זה, והיעדרה של התארגנות עצמאית מצד הפוזיטיבים-היסטוריים, מיתן במידה רבה את הרפורמה, שנציגיה נאלצו להתפשר עם נטיית המוסדות הישנים לשמרנות ועם בעלי ההשקפות האחרות. בברסלאו, פרנקפורט דמיין וברלין קמו קבוצות עצמאיות-למחצה על טהרת הזרם החדש (חבריהן נדרשו לשלם מסי חברות כפולים); רק זו בבירה, "הקהילה הרפורמית" תחת הרב [[שמואל הולדהיים]] ולאחריו עמנואל ריטר, האריכה ימים. גם האורתודוקסים פנו כבר בשלב מוקדם ל[[בדלנות]]. עוד ב-1850 הקימה קבוצה קטנה של שמרנים ב[[פרנקפורט דמיין]] קהילה שנהנתה מאוטונומיה חלקית והזמינו את הירש לעמוד בראשה. ב-1876 נפתחה האפשרות לפרישה מלאה, כמו [[הקרע ביהדות הונגריה|שנעשה כבר בהונגריה ברמה הארצית]], כשהרשויות החילו גם על היהודים את החוקים שהתירו לנוצרים לעזוב את הכנסייה שלהם מבלי לעבור לאחרת (אלה חוקקו ב[[קולטורקמפף|מסגרת מלחמת התרבות עם הקתולים]]). רש"ר הירש הטיף לאורתודוקסים – שהיוו מיעוט בלתי-מבוטל, כחמישית מכלל האוכלוסייה היהודית [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|ברייך שקם זה לא מכבר]] – לכונן עדות נפרדות. [[פולמוס הפרדת הקהילות|קריאותיו נענו בהתנגדות אף בעירו שלו, והוא נקלע למחלוקת]] עם הרב הקשיש [[יצחק דב במברגר]], שהיה שמרן ומיושן ממנו אך גם נחוש יותר לשמור על אחדות הקהל. דעתו של במברגר גברה: רק מיעוט קטן מבין נאמני המסורת אימץ את מדיניותו של הירש, והרוב המכריע הוסיף להיכלל במסגרות הישנות, בהן קיים מוסדות נבדלים מבלי להשתתף במימון הוצאות הדת של הרוב. חילופי האשמות ועוינות בין ה'אורתודוקסיה המתפלגת' (Austrittorthodoxie) לזו 'הקהילתית' (Gemeindeorthodoxie) הוסיפו להתקיים עד השואה.
שורה 116:
כ–100,000 יהודים השתתפו ב[[מלחמת העולם הראשונה]], 80% מהחיילים היהודים שירתו בחזית וכ–12,000{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 337.}} מהם נהרגו בקרבות. ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] היו כ–600,000 יהודים בגרמניה. 40% מהם התבוללו. היה להם שוויון חברתי והם נטמעו בחברה הגרמנית במעמד הבינוני ומעלה. הטמעותם בחברה הבורגנית נתמכה על אידיאל ה[[בילדונג]].
 
במקביל השתנה מאוד ההרכב האתני של יהדות גרמניה. כבר בסוף המאה ה-19 ובייחוד אחרי מלחמת העולם הראשונה התחוללה הגירה המונית של [[אוסטיודן]] מהמזרח. ב-1925 היו 107,000 יהודים ילידי ארצות חוץ במדינה; מספר זה אפילו לא כלל את צאצאי המהגרים הוותיקים יותר, ששיעורם עלה גם עקב היקף ההתבוללות בקרב היהודים הילידים (ב-1933, 44% מכלל היהודים התחתנו בנישואי תערובת, אם כי ידוע שבקרב המזרחיים אחוז נישואים אלה היה נמוך מאוד).{{הערה|Sarah Ann Gordon, Hitler, Germans, and the "Jewish Question", Princeton University Press, 1934. עמ' 20.}} המתח בין היהודים הגרמנים למזרחים, שאופייה של זהותם היהודית היה אתני ובדלני יותר, התבטא בגזענות חריפה כלפי האחרונים והאשמתם בהתגברות האנטישמיות. עם זאת, צעירים ילידים רבים גם נסחפו ב"פולחן יהודי המזרח" (Ostjudenkult) בתחילת המאה ה-20, השם שניתן לתופעה רחבה של התעניינות והערצה ליהודי רוסיה ופולין בשל מה שנתפס כאותנטיות והשורשיות שלהם למול הבורגניות המתבוללת של דור ההורים.
 
יהודי גרמניה מילאו תפקיד מפתח ב[[רפובליקת ויימאר]] (ההוגה שלה היה יהודי). עם הקמתה, 24 יהודים נבחרו כצירים לרייכסטאג ובין 1919 ל-1924 כיהנו ששה יהודים כשרים בכירים בממשלה.{{הערה|עמוס אילון, '''רקוויאם גרמני''', עמ' 356.}}
שורה 150:
רבים מהיהודים החיים בגרמניה כיום הם יוצאי [[מדינות ברית המועצות לשעבר]], ברובם המכריע חילונים.{{הערה|ראו גם: [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90#דת]].}}
 
מבחינה דתית כיום חיים בגרמניה מעט מאוד יהודים ששומרים על מנהג אשכנז הישן. כמו קהילות נוספות, נטמעה רוב קהילת ה"י[[יקים]]" בישראל ב[[חרדים ליטאים|ציבור הליטאי]].{{הערה|יש לציין את קהילת בנין ציון ברחביה ששמרה על המנהגים היקים עד לסגירתה בשנת תשס"ד, עיין ראובן גפני, ‫'''מקדש מעט''' : בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים : שערי חסד, רחביה, קריית שמואל, טלביה, ירושלים תשס"ד, עמ' 47 ואילך.
}} בנוסף, חלק מהרבנים ה"ייקים" החרדים בישראל, הורו ליוצאי גרמניה לאמץ את מנהגי [[ישיבה|ישיבות]] [[יהדות ליטא|ליטא]],{{הערה|כך למשל הרב יחיאל במברגר מחיפה.}} אך הרבה רבני ה"יקים" ראו את זה כתוצאה לא מכוונת בגלל שלא היו הרבה מנינים ששמרו על מנהגי היקים בארץ.{{הערה|בנימין שלמה המבורגר, '''הקריטריון - אל תטוש תורת אמך! ואידך זיל גמור''', בתוך [[ירושתנו]], כרך ד (תש"ד), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58219&st=&pgnum=181 עמ' קפד] ואילך.}} קהילות קטנות ששומרות על המנהגים קיימות ב[[אירופה]] ב[[שווייץ]], מזרח צרפת ([[אלזס]] ו[[לורן]]) ו[[לוקסמבורג]]. קהילה משמעותית נמלטה מפרנקפורט לאחר [[ליל הבדולח]] ועברה לוושינגטון הייטס ב[[ניו יורק]], שם הקימו את בית הכנסת עדת ישורון שדבק במנגינות ובנוסח המקורי. קהילה הוקמה גם ב[[קיבוץ חפץ חיים]] בישראל. החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נפתחו בארץ על ידי [[מכון מורשת אשכנז]] מספר קהילות הממשיכות את מנהג יהדות גרמניה כשאחת הבולטות שבהן היא קהל עדת ישורון ב[[רמות אלון]] ב[[ירושלים]], אשר אף התחילה בפרויקט לשימור מנהג ריינוס בכלל, ומנהג פרנקפורט בפרט. קהילות נוספות נמצאות ב[[בני ברק]], [[ביתר עילית]] ו[[קריית ספר]].{{הערה|רשימה המלאה של קהילות שהוקמו על ידי מכון מורשת אשכנז נמצא [https://www.moreshesashkenaz.org/he/communities באתר שלהם].}}
 
שורה 163:
== לקריאה נוספת ==
* פרדריק גרינפלד, '''נביאים בִבלי כבוד''', [[הוצאת עם עובד]], 1982
* [[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר 1933-1743]]''', [[הוצאת דביר]], 2005,
* "יקינתון" כתב-עת בעריכת [[מיכה לימור]], [[ירחון]] בהוצאת "ארגון יוצאי מרכז-אירופה"
* [[הגליל און-ליין]] - כתב-עת מקוון של יהדות הארצות הדוברות גרמנית, בעריכת דוד גל (בגרמנית)
שורה 186:
 
{{יהדות אירופה}}
 
[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי מדינה|גרמניה]]
[[קטגוריה:יהדות גרמניה|*]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_גרמניה"