יהדות רפורמית – הבדלי גרסאות

התנועה הרפורמית, במיוחד באמריקה, הפכה את המאבק למען [[צדק חברתי]] ומטרות פרוגרסיביות שונות לאפיק המרכזי לפעילות ממשית בתוכה. מאז כהונתו של הרב מוריס אייזנדרט כנשיא [[האיחוד ליהדות רפורמית]] בין 1943 ל-1973 הפך המושג של "[[תיקון עולם]]" לסיסמה שבשמה השתתף הזרם באופן פעיל ב[[התנועה לזכויות האזרח האפרו-אמריקאי (1954–1968)|התנועה לזכויות האזרח האפרו-אמריקאי]], בהתנגדות ל[[מלחמת וייטנאם]], במאבק למען פמיניזם ושוויון ללהט"ב ובפעילות למען מטרות רבות אחרות. "המרכז לפעולה דתית" (Religious Action Center of Reform Judaism) ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] מהווה שדולה רבת-השפעה של האגף הפרוגרסיביה[[פרוגרסיבי]] בפוליטיקה האמריקנית, וגם [[המרכז הרפורמי לדת ומדינה]] בישראל משרת מטרות דומות. העיסוק האינטנסיבי בתחום עורר מבקרים לטעון שהתנועה מאפשרת ליהודים רבים לפעול למען המטרות החברתיות הליברליות שבהן הם מאמינים ולשוות לכך גם מעין נופך דתי. דיינה אוואן קפלן כתב {{ציטוטון|"תיקון עולם" הוא למעשה פוליטי, ומשקף את היסודות השמאלניים הרדיקליים ביותר במצע הדמוקרטי, עד כדי כך שרבים טוענים שהיהדות הרפורמית איננה אלא [[המפלגה הדמוקרטית]] עם חגים יהודיים.}}{{הערה|Contemporary Debates, עמ' 122-123.}}