השואה – הבדלי גרסאות

[[המפלגה הנאצית]] שהוקמה ב-[[1920]] התבססה רבות על האידאולוגיה הפולקיסטית, ובין היתר אימצה את רעיונותיה האנטישמיים{{הערה|Fischer, Conan (2002). The Rise of the Nazis. Manchester: Manchester University Press, p.47-51.|שמאל=כן}}. מנהיג המפלגה, [[אדולף היטלר]], בו תמך הגנרל [[אריך לודנדורף]], שהיה ראש המטה הכללי הגרמני במלחמת העולם הראשונה, הפך את שנאת היהודים ליסוד האידאולוגי שלה{{הערה|שמואל אטינגר, '''תולדות עם ישראל בעת החדשה''', עמ' 298-297.}}.

בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ומדעיות שחלו בתחילת [[המאה ה-20]] בגרמניה, כמו גם בעקבות עלייתה של [[מדינת רווחה|מדינת הרווחה]], התפתחה ציפייה בקרב הציבור הרחב לכך, שכל הבעיות החברתיות עומדות בפני פתרון, וחברה [[אוטופיה|אוטופית]] עתידה לקום{{הערה|שם=פיוקרט|Peukert, Detlev (1994). "The Genesis of the 'Final Solution' from the Spirit of Science". In David F. Crew. Nazism and German Society, 1933–1945. London: Routledge. pp. 274–299.}}. במקביל, הפכה השקפת עולם גזענית, הרואה בחלק מבני האדם בעלי ערך אבולוציוני רב יותר מאחרים, נפוצה יותר ויותר. השקפה זו התבססה על תאוריית ה[[דרוויניזם חברתי|דרוויניזם החברתי]] ופילוספיית ה[[אאוגניקה]]{{הערה|שם=פיוקרט}}. לאחר מלחמת העולם הראשונה, התחלפה האופטימיות ששררה בציבור לפני המלחמה בהתפכחות כואבת, בעקבות הסכמי השלום, המשפילים מנקודת מבט גרמנית. [[רפובליקת ויימאר|הדמוקרטיה החדשה]] שכוננה במדינה לאחר המלחמה הייתה שברירית.