השתלת כבד – הבדלי גרסאות

השתלת הכבד הראשונה בבני אדם בוצעה בשנת [[1963]] על ידי ד"ר [[תומאס שטרצל]] ב[[דנבר]], [[קולורדו]] שב[[ארצות הברית]], ווד"ר [[סר רוי קלנה]] מ[[אוניברסיטת קיימברידג']] שב[[אנגליה]]. ד"ר שטרצל ביצע מספר השתלות נוספות בשנים שלאחר מכן, כאשר ההצלחה קצרת הטווח הראשונה בה המושתל שרד יותר משנה הושגה ב-[[1967]]. למרות התפתחות טכניקות הניתוח באותה העת השתלות כבד נשארו בגדר תהליכים נסיוניים במהלך [[שנות השבעים]], כאשר אחוז המושתלים ששרדו למעלה משנה נע בסביבות ה-25%. בשנת 1970 דווח על 109 השתלות כבד שבוצעו עד אז, ושהמושתל שזכה לתוחלת החיים הארוכה ביותר חי 26 חודשים לאחר ההשתלה{{הערה|{{מעריב||ישראל-מרכז עולמי להשתלת כליות|1970/09/02|00403}}}}.

הצגת ה[[ציקלוספורין]] על ידי סר [[רוי קלנה]] שיפרה בצורה ניכרת את תוצאות ההשתלות, וב[[שנות השמונים]] זכה ההליך להכרה כטיפול סטנדרטי לביצוע במבוגרים ובילדים בעלי תסמינים מתאימים. אחוז המושתלים המצליחים לשרוד את השנה הראשונה לאחר ההשתלה עומד על 85-90% והתוצאות ממשיכות להשתפר. עם זאת השתלת כבד עדיין נחשבת להליך מורכב עם סיבוכים תדירים. ההיצע של אלוגרפטים מתורמים חסרי חיים נמוך משמעתית ממספר הממתינים הזקוקים לתרומה, מצב שדירבן את התפתחות [[השתלות כבד מתורמים חיים]].