ארכאולוגיה של ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

יריעת המחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל הורחבה באופן ניכר בעקבות עבודתה של [[דורותי גארוד]] שחפירותיה בארץ ישראל חשפו את עברה ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]] של הארץ. גארוד הגדירה את [[התרבות הנאטופית]], תרבות ייחודית של ציידים-לקטים על סף [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית]], ב[[מערת שוקבא]] ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] וב[[מערת הנחל]] ב[[נחל מערות]].{{הערה|1=O.Henry D.O.- ''Adaptive evolution within the Epipaleolithic of the Near East'' In „Advances in World Archeology” vol.2 F. Wendorf and A.E.Close, NY Academic Press, 1983}} גולת הכותרת של עבודתה הייתה חפירת [[מערות האדם הקדמון]] שעל [[הר הכרמל]] ([[1929]]-[[1934]]). על המדרון המערבי של הכרמל, ב[[מערת תנור]] נחשף שלד של אישה [[האדם הניאנדרטלי|ניאנדרטלית]], שנחשב "אחד ממאובני אנוש החשובים ביותר שנמצאו אי-פעם",,{{הערה|1=[[כריס סטרינגר|כריסטופר סטרינגר]], עוצר מחלקת טבון א במוזיאון לתולדות הטבע בלונדון, מצוטט ב''תערוכה לכבוד דורותי גארוד'', הוצאה קלנדר אנד סמית, 1998 ''Exhibition in Honour of D.A.E. Garrod'', Callander and Smith, 1998)}} במערת תנור גארוד חשפה גם רצף ארוך ביותר (לפחות חצי מיליון שנה) של תרבויות [[התקופה הפלאוליתית|פלאוליתיות]]: [[התרבות האשלית]], [[התרבות האשלו-יברודית]] ו[[התרבות המוסטרית]]. במערה אחרת בנחל מערות, [[מערת הגדי]] (א-סחול), גילתה גארוד את שלדיהם המאובנים של בני אדם בעלי אנטומיה מודרנית ([[הומו ספיינס]]), מלפני כמאה אלף שנה ([[התרבות המוסטרית]]). בשנת [[1935]] חפרה גארוד באתר [[גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)|גשר בנות יעקב]] וגילתה כלים אופייניים ל[[התרבות האשלית|תרבות האשלייתהאשלית]] הקדומה, מלפני 780,000 שנה.