חולדה הנביאה – הבדלי גרסאות

חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הייתה נביאה ב[[תנ"ך]], בימי המלך [[יאשיהו]]. חולדה ניבאה נבואת זעם כיוון שהעם חטא, אך הבטיחה ליאשיהו שהיא לא תתקיים בזמנו. שמה מופיע בתנ"ך פעמיים בלבד, אך מסורות חז"ל שונות הרחיבו את ההתייחסות אליה.

 

 

מופע ראשון ניתן למצוא בספר [[ספר מלכים|מלכים]] ב' פרק כ"ב פסוק י"ד: "וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל '''חלדה הנביאה''' אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירשלם במשנה וידברו אליה".

מופע שני נמצא בספר דברי הימים ב' פרק ל"ד פסוק כ"ב: "וילך חלקיהו ואשר המלך אל '''חלדה הנביאה''' אשת שלם בן תוקהת בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת".

 

חולדה משמשת כנביאה בזמנו של [[ירמיהו הנביא]]. המלך יאשיהו גילה כי נמצא ספר תורה בבית האלוהים, ועולה בו החשש כי יש בכך סימן לכעס האלוהים על שלא קיימו את כל הכתוב באותו הספר. מתוך חשש זה הוא שולח משלחת לירושלים אל חולדה הנביאה (יש אומרים שזאת רק מכיוון שירמיהו שהה מחוץ לעיר באותו זמן), ובמשלחת חברים: [[חלקיהו בן שלום]] הכהן, [[אחיקם]], [[עכבור]], [[שפן (דמות מקראית)|שפן]] ו[[עשיה]]. חולדה מנבאת נבואת זעם: {{ציטוט|מקור={{תנ"ך|מלכים ב|כב}}|אנגלית=|(טו) וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי:

(טז) כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה:

על פי דעת [[רבי יהודה]] המובאת ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] הייתה חולדה מבני בניהם של [[יהושע בן נון]] ו[[רחב הזונה]] וקרובת משפחה של [[ירמיהו הנביא]].{{הערה|מגילה יד ע"ב.}}

 

 

בתלמוד ה[[תלמוד בבלי|בבלי]], נשאלת השאלה מדוע חולדה ניבאה בימיו של ירמיהו, ומדוע יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו. לשאלות אלו ניתנות מספר תשובות{{הערה|מגילה יד ע"ב}}: