חוק יסוד: הכנסת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תיקונים מרכזיים: פירוט, עדכונים ותיקונים של החלטות לפי סעיף 7א ונימוקיהן
שיפור קל
שורה 12:
* אורך הקדנציה ונהלים לשינוי החוק.
|נוסח מלא=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod4.pdf אתר הכנסת]
}}
'''חוק יסוד: הכנסת''' נתקבל ב[[הכנסת|כנסת]] בתאריך כ"ב ב[[שבט (חודש)|שבט]] התשי"ח, [[12 בפברואר]] [[1958]], על ידי [[הכנסת השלישית]], ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//3/Plenum/3_ptm_251264.pdf פרוטוקול הישיבה הארבע­ מאות ­ושתים ­עשרה של הכנסת השלישית, יום רביעי, כ"ב שבט תשי"ח (12 פברואר 1958)], עמ' 928}} חוק זה הוא [[חוק יסוד|חוק היסוד]] הראשון שחוקק ב[[מדינת ישראל]].
 
שורה 21:
חוק יסוד: הכנסת עוסק באורך כהונתה של הכנסת, שיטת הבחירות, הזכות לבחור ולהיבחר, כהונת [[חבר כנסת|חברי הכנסת]], [[חבר כנסת#חסינות חברי הכנסת|חסינות]] חברי הכנסת ובנייני הכנסת, עבודת הכנסת, עבודת ועדות הכנסת ועוד.
 
אורך כהונתה של הכנסת נקבע בסעיף 8 לארבע שנים מיום היבחרה, אולם סעיף 36 קובע שלאחר פיזור הכנסת לפני גמר כהונתה, חייבת הכנסת הבאה לכהן עד למועד הקבוע בסעיף 9 (להלן), כך שלמעשה יכול להווצר מצב שהכנסת תכהן מעבר לתקופה של ארבע שנים.
 
מועד הבחירות נקבע בסעיף 9 כיוםכ[[יום שלישי|יום ג']] השלישי לחודש [[חשוון]], או יום ג' הראשון בחשוון במקרה שהשנה הקודמת הייתה מעוברת. מאז שנתקבל החוק נערכו רק ארבע פעמים בחירות במועד זה: הבחירות לכנסת הרביעית ב-1959, לכנסת השישית ב-1965, לכנסת השביעית ב-1969 ולכנסת השתים עשרה ב-1988.
 
==סעיפים משוריינים בחוק==
שורה 31:
:(ב)מבלי לגרוע מהוראות סעיף 34, רשאית הכנסת, בהחלטה '''ברוב חבריה''', להקדים את מועד הבחירות שנקבע לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהמועד החדש לא יהיה מוקדם מהמועד לקיום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9.
* סעיף 34 - פיזור הכנסת טרם הזמן: "לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לעניין זה, '''ברוב חברי הכנסת'''"
* סעיפים 44-4544–45 - יציבות החוק:
** 44. על אף האמור בכל דין אחר, אין בכוחן של [[תקנות שעת חירום]] לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.
** 45. אין לשנות סעיף 44 או סעיף זה, אלא '''ברוב של שמונים חברי כנסת'''.
שורה 38:
==תיקונים מרכזיים==
*תיקון מס' 9 (נחקק: י"ג באב התשמ"ה, [[31 ביולי]] [[1985]]) - הוסיף את סעיף 7א, בעקבות פסיקת [[בית המשפט העליון]] שלא לפסול את רשימות [[כך]] ו[[הרשימה המתקדמת לשלום]]. הסעיף קובע שלא תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שלילת האופי ה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] של המדינה, או [[הסתה]] ל[[גזענות]].
:בית המשפט העליון נדרש פעמים לא מעטות לפרש את תיקון זה, וקבע מבחן מחמיר לפסילת רשימות לכנסת. כחלק מהמבחנים נקבע שאחד מהקריטריונים לפסילה צריך להיות מרכיב דומיננטי במטרותיה או במעשיה של הרשימה, ושישנן ראיות מכריעות לכך שהרשימה חותרת ליעד כזה. כל זאת כדי למנוע ניצול לרעה של החוק בידי [[ועדת הבחירות המרכזית]], שחבריה (למעט ראש הוועדה) הם פוליטיקאים, וכדי לוודא שפסילה מתבצעת רק במקרים חריגים וקיצוניים ולפי רף הוכחה מחמיר מאוד. בית המשפט העליון נדרש להכריע בערעורים על החלטות ועדת הבחירות המרכזית (להפעיל את הסעיף או להימנע מהפעלתו), וברוב המקרים נמנע מהפעלתו. הרשימות היחידות שאושרה סופית פסילתן בבחירות בשל סעיף זה היו רשימות [[כ"ך]] ו[[כהנא חי]] ב[[הבחירות לכנסת ה-12|בחירות לכנסת ה-12]] (1988) וב[[הבחירות לכנסת ה-13|בחירות לכנסת ה-13]] (1992); עוד לפני קיומו של הסעיף, נפסלה "רשימת הסוציאליסטים" ב[[פסק דין ירדור]] ב[[הבחירות לכנסת השישית|בחירות לכנסת השישית]] (1965). מאז 1992 (גם בנוסחיו החדשים של הסעיף) טרם אושרה פסילת רשימות על פיו, ואף שוועדת הבחירות המרכזית פסלה לעתיםלעיתים רשימות שונות (רשימת [[בל"ד]] ב-2003 וב-2009, רשימת [[רע"ם-תע"ל]] ב-2009, ורשימת [[רע"ם-בל"ד]] ב-2019), בית המשפט העליון לא אישר את הפסילות, וכן דחה ערעורים שהוגשו לו בדרישה לפסול את [[הרשימה המתקדמת לשלום]] (1988) ואת [[חד"ש-תע"ל]] (2019), בנימוק שהפסילות לא עמדו בקריטריונים הראייתיים המחמירים הנדרשים לפסילת רשימה לכנסת.
 
*תיקון מס' 10 (נחקק: כ"ו באדר ב' התשמ"א, [[1 באפריל]] [[1981]]) - הוסיף את סעיפים 42א ו-42ב, אשר קובעים את מעמדו של חבר כנסת שהורשע בעבירה פלילית, הן טרם נתינת פסק הדין הסופי (סעיף 42ב), והן לאחר נתינת פסק הדין הסופי בעניינו (סעיף 42א).
*תיקון מס' 12 (נחקק: כ"ח בשבט התשנ"א, [[12 בפברואר]] [[1991]]) - הוסיף את סעיף 6א, המגביל את יכולתם של חברי כנסת לפרוש מסיעתם ולעבור אל סיעה הקיימת באותה הכנסת, בכלל ותמורת [[טובות הנאה]] בפרט, ואף קובע כי "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, [[הבחירות לכנסת|בבחירות לכנסת]] שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת".
שורה 49 ⟵ 48:
*תיקון מס' 42 (נחקק ב-[[30 ביולי]] [[2015]]), המכונה גם '''"החוק הנורווגי הקטן"''' - במרכזו חקיקת סעיף 42ג והרחבת סעיף 43. התיקון מסדיר את אפשרותו של [[חבר הכנסת]] המכהן כ[[שר]] או כ[[סגן שר]] להפסיק את חברותו ב[[הכנסת|כנסת]]. במקומו של חבר הכנסת שהפסיק את כהונתו לפי סעיפים אלו יבוא המועמד הבא בתור ברשימת המועמדים לכנסת של המפלגה אליה משתייך חבר הכנסת. בשונה מ[[התפטרות]] מהכנסת, במקרה של הפסקת חברות, היה וחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לתפקיד [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[ראש ממשלת ישראל#ראש הממשלה בפועל|ראש הממשלה בפועל]] או [[ממלא מקום ראש הממשלה]], תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר הכנסת מבין חברי רשימתו - יחדל מלכהן.{{ש}}על פי הוראות התיקון, חבר כנסת אחד בלבד מכל רשימת מועמדים רשאי להפסיק את חברותו בכנסת בהתאם לסעיף זה, אך מי שהפסיק את חברותו בכנסת רשאי "להתחלף" עם שר או סגן שר אחר מרשימתו, ובכך לחזור ולכהן בכנסת עם הפסקת חברותו בה של שר או סגן שר אחר.{{ש}}תיקון זה נחקק כ[[הוראת שעה]], ותוקפו בתקופת כהונת [[הכנסת העשרים]] בלבד.
{{עוגן|חוק ההדחה}}
*תיקון מס׳ 44 (נחקק ב-27 ביולי 2016), המכונה גם ״חוק"חוק ההדחה״ההדחה" מאפשר להדיח חבר כנסת מכהונתו בשל העילות המנויות בסעיף 7א (שלילת קיומה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], הסתה לגזענות או תמיכה במדינת אויב או בארגון טרור). תיקון זה נחקק בעקבות הביקורת שמתחה ח״כח"כ [[חנין זועבי]] על מעשיהם של חיילי [[צה״לצה"ל]] ב[[המשט לעזה (2010)|השתלטותם על הספינה מרמרה]]. לפי התיקון לחוק, [[ועדת הכנסת]] צריכה להציע לכנסת את ההדחה, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, וזאת לאחר שקיבלה בקשה של 70 חברי כנסת, 10 מתוכם לא חברי קואליציה. הרוב הנדרש בכנסת להדחת חבר כנסת הוא של 90 חברי כנסת, וההדחה תיכנס לתוקף בתוך 14 יום.
 
==לקריאה נוספת==