מספנת חיל הים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הוספת קישור לדלק מטוסים |
||
שורה 157:
כמהנדס ראשי של חיל הים מונה סא"ל שטוייר שרטון.
מאידך החלו מאבקי כוח בין [[מספנות ישראל]] ומספנת חיל הים. מספנות ישראל תבעו את עבודות מספנת חיל הים לעצמן וניסו לשלול את הצורך בגופי מקצוע דומים במספנת חיל הים, כדוגמה עקב לחץ של מספנות ישראל נסגרה נגריית חיל הים. נוצר קושי של תיאום ומרחק דבר שגרר בעיות מבצעיות. כדוגמה בניית כלי שיט נפיצים ל[[שייטת 13]] על בסיס אפוקסי. עקב כך הוקמה נגרית חיל הים מחדש ומספנת חיל הים הפכה לגוף עצמאי ובלתי תלוי בגופים אזרחיים. בנוסף לכך עמדה המספנה בוויכוחי בטיחות מול מהנדס נמל חיפה מר פנט. עיקר הוויכוח היה בנושא הספנת ספינות טורפדו שהונעו על ידי [[דלק מטוסים]] בעל [[אוקטן]] גבוה. לבסוף בדיון בנוכחות מהנדס נמל חיפה, ברילנט כנציג חיל הים ומכבי אש חיפה אושרה הספנה ותהליכי שיפוץ טרפדות במספנה ליד שער 4.
כחלק ממדיניותו של [[דוד בן-גוריון]] לפירוק ה[[פלמ"ח]] וכן כחלק מגישתו של הרמטכ"ל [[יגאל ידין]] למנוע גרעינים של אנשי פלמ"ח ושל זרועותיו נשלחו מספר יוצאי פלי"ם ללימודי הנדסה ימית ב-[[MIT]] לאחר מלחמת השחרור. היו אלו אריה קפלן ("קיפי"), אברהם זכאי, [[שמואל ינאי]] ("סמק") ו[[יוחאי בן-נון]]. קצינים אלו חזרו ארצה בתקופה של 54–1953. [[אברהם זכאי (פלי"ם)|אברהם זכאי]] נהיה קצין הנדסה. אריה קפלן שלמד [[מנהל עסקים]] היה לראש מחלקת משק בין 1953–1956.{{הערה|שם=רן-קפלן}}
| |||