דלק מטוסים
דלק מטוסים או דלק תעופתי הוא דלק מבוסס על נפט המיועד לשימוש מנועים תעופתיים. דלק תעופתי ניחן ברמת זיקוק גבוהה יותר ומספק מתקף סגולי גדול וטמפרטורת הצתה גבוהה, יחסית לסוגי דלק לשימושים פחות קריטיים, כגון דלקי רכבים וגנרטורים. דלק תעופתי כולל לרוב תוספים המקטינים סיכונים להתקרחות והתלקחות ספונטנית, בנוסף לתכונות נוספות. מרבית דלקי המטוסים המזוקקים לצרכים תעופתיים הם מסוג דלק סילוני (בראשי תיבות: דס"ל) המבוססים על קרוסין נטול עופרת שמשמשים את מנועי הסילון והדיזל. דלק למטוסי בוכנה סטנדרטיים המשתמשים במצתים נקרא אווגס (באנגלית: AvGas) הם לרוב מסוג בנזין.
דלק סילוני עריכה
מרבית הדלק בשימוש תעופתי הוא מסוג דלק סילוני בשני סוגים עיקריים: Jet A-1 (שמכונה לרוב: Jet A) שהוא תערובת קרוסין נטולת עופרת, ו-Jet B שהוא תערובת קרוסין ונפטא. ה-Jet A הוא הנפוץ כיום ומשמש את מרבית מטוסי הנוסעים הסילוניים והמטוסים הכוללים מנועי דיזל.
דלק צבאי עריכה
צבא ארצות הברית פיתח שורה של סוגי דלק סילוניים לצרכיו דוגמת הJP-4, JP-7 וה-JP-8. ה-JP-8 הוא הסטנדרטי להיום ומשמש כדלק המרכזי במרבית הצבאות המערביים, למטוסים וכן לכלי רכב קרקעיים מונעי דיזל.
דלקי בנזין עריכה
דלקי בנזין משמשים למנועי בוכנה המשתמשים במצתים. דלק הבנזין הנפוץ בתעופה הוא ה-100LL (Low-Led - נטול עופרת) ומכונה גם 100-כחול (בשל צבע הדלק שנצבע בשביל להבדילו מדלק רגיל). דלק זה נבדל מדלקי כלי רכב רגילים לא רק בשיעור האוקטן הגבוה - 100, אלא גם בתוספים המשפרים יכולת אחסנה בטוחה בתנאים קיצוניים.
סוגי דלק נוספים עריכה
דלק ביולוגי עריכה
ערך מורחב – דלק ביולוגי
סוגי דלק ביולוגיים משתמשים בשיטת המרת ביומסה לנוזל ליצירת דלק הזהה בתכונותיו לדלק תעופתי רגיל ויתרונם הוא בזה שהם לא מזהמים ואין צורך בהתאמת מטוסים קיימים לשימושם. סוגי דלק אלה לא נפוצים בתעופה בגלל סיבות כלכליות ופוליטיות אך גם מפני שסוגי דלק אלה יקרים ליצור מדלק תעופתי סטנדרטי.
דלק גזי עריכה
מטוסי טורבו-מניפה מסוימים יכולים להיות מוסבים לשימוש בדלקי גז טבעי דחוס ונוזלי, אך המתקף הסגולי הנמוך יחסית שלהם מונע מהם שימוש נרחב.
