לא-מודע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחלק הארי
מ קידוד קישורים
שורה 3:
 
==גישות שונות להמשגת הלא־מודע==
על פי [[מודל הנפש הפרוידיאני]], מחולקת ה[[תודעה]] לשלושה חלקים: הלא־מודע (תת־מודע), ה[[סמוך למודע]] והמודע.
*'''המודע''' הוא כל מה שבהכרתנו ברגע זה. והוא נחשב לחלק קטן מכלל המודעות של האדם ול"קצה הקרחון" שלו.
*'''הסמוך למודע''' הוא דבר שאיננו חושבים עליו ברגע זה, אך אין מן הנמנע שנזכר בו בעתיד.
*'''הלא מודע''' כולל בתוכו מושגים שכלל אינם עולים לתודעה בצורה מפורשת, אלא על ידי [[חלום|חלומות]] או [[טעות פרוידיאנית|טעויות פרוידיאניות]]. הלא מודע כולל בתוכו [[רגש]]ות, [[יצר]]ים ו[[תשוקה|תשוקות]], וכן תכנים לא נעימים אשר מפריעים לאדם לנהל את שגרת חייו. הפסיכואנליזה גורסת כי זיכרונות וחוויות שמאיימים על האדם וקשורים לדחפיו הביולוגיים מודחקים אל הלא מודע, ובכך אין הם גורמים לאדם תעוקה נפשית, אך ממקומם בלא מודע הם ממשיכים להשפיע על חייו של האדם. ישנם פסיכולוגים שממשילים את הלא מודע למרתף נפשי, שבו נצברים החומרים המודחקים וזולגים לחייו המודעים של האדם.
 
הפסיכולוג [[קרל יונג]], מתלמידיו של פרויד, הרחיב את המושג של לא־מודע ל[[תת מודע קולקטיבי|לא-מודע קולקטיבי]], לציון הרובד הלא־מודע, המשותף לכל בני האדם. הלא־מודע הקולקטיבי של יונג כולל [[ארכיטיפ]]ים שהם צורות או סמלים הקיימים, לכאורה, אצל כל בני האדם בכל ה[[תרבות|תרבויות]]. הלא־מודע הקולקטיבי הוא המבנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על ה[[אישיות]], הוא כולל את כל אוצר החוויות שהצטברו במשך דורי דורות של קיום הגזע האנושי, ונשארו כעקבות [[זיכרון]] ב[[מוח]] ה[[אדם]]. עקבות זיכרון אלה מהעבר הקדום עוברים ב[[תורשה]], והם מושרשים באדם כנטיות מולדות להגיב או להתנהג בצורה מסוימת, בהתאם לתרבות ולמורשת שבהן נולד.
 
תלמיד נוסף של פרויד, [[ויקטור פרנקל]], מייסד שיטת ה[[לוגותרפיה]], הרחיב את תחום הלא מודע גם ללא מודע רוחני, שכולל לא רק יצרים ודחפים מודחקים, אלא גם [[מצפון]], הוויות רוחניות ורצון לקשר עם האלוהי. תפיסה זו מהווה ריהביליטציה של הלא מודע שיש בו גם צדדים רוחניים לצד יצרים חייתיים. על פי פרנקל אמונות רוחניות ודתיות יכולות להיות מודחקות לא פחות מיצרים, וסופה שהדחקה זו "גורמת למלאך שבאדם להיהפך לשטן". ולכן בעוד שבפסיכואנליזה האדם נעשה מודע ליצרים ולדחפים שלו, בלוגותרפיה לא היִצרי אלא הרוחני הוא המועלה לתודעה.{{הערה|ויקטור פראנקל, '''האל הלא מודע''', עמ' 17.}}
שורה 23:
אלה לרוב חוקרים המחזיקים באסכולה ההתנהגותית-קוגניטיבית כדוגמת פרופ' יעקב רופא מאוניברסיטת בר-אילן, שטוען שאין שכבות תודעה, ואילו מקורן של פתולוגיות נפשיות (פסיכוזות) הוא בשאיפה של היחיד להסתגל למציאות לא נוחה מבחינתו, כאשר האופציה של "שיגעון עצמי" היא הקלה ביותר לביצוע.{{הערה|springer:2000,The Rationality of Psychological Disorders: Psychobizarreness Theory}}
 
התאורטיקן [[משה מנשהוף|'''משה מנשהוף''']] טוען שהשאלה אם הלא-מודע קיים איננה שאלה נכונה ובמאמר: "'''[http://www.yekum.org/2018/03/%D7%94%D7%90%D7%9Dהאם-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%97%D7%99הכרחי-%D7%9C%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%97להניח-%D7%90%D7%AAאת-%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9Dקיום-%D7%94%D7%9C%D7%90הלא-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2מודע-%D7%9E%D7%A9%D7%94משה-%D7%9E%D7%A0מנ/ האם הכרחי להניח את קיום הלא-מודע?]'''" מסביר כי לא רק שכלל אין צורך להניח את הלא-מודע, אלא שההנחה לקיום הלא מודע מיותרת ומסבכת את ההסבר. מנשהוף מציג תאוריה מקורית על תפיסה זיכרון, שינה וחלום בספרו "[http://www.ktav.co.il/book.asp?BookID=4797 '''חלום וזיכרון''']", מבלי להזכיר כלל את הלא-מודע.
 
== קישורים חיצוניים ==