חוק האזרחות (ישראל) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1\2\3\4\3\2, \1מיסים |
מ הסבת קישור חיצוני לתבנית:פס"ד עליון (תג) |
||
שורה 66:
== ביטול אזרחות ישראלית ==
ישנם מקרים שבהם יכולה המדינה ליזום ביטול אזרחותו של אזרח ישראל. סעיף 11 לחוק האזרחות, כפי שתוקן באוגוסט 2008, קובע שתי נסיבות לביטול האזרחות ביוזמת המדינה:{{הערה|[[רשומות]], [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2176/2176.pdf ספר החוקים ה'תשס"ח, עמוד 810]}}
* האזרחות ניתנה על יסוד פרטים כוזבים, דהיינו על סמך מסמכים מזויפים שהקנו לו זכאות לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות או על יסוד נישואין פיקטיביים לאזרח ישראלי או לזכאי שבות. [[בג"ץ]] קבע שהסתרת העובדה שמקבל אזרחות ישראלית על סמך נישואין עם בת זוג ישראלית לא ניהל משק בית משותף עם בת זוגו בתקופה שלפני קבלת האזרחות היא עילה סבירה לביטול האזרחות{{הערה|
* האזרח עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינה. התיקון לחוק הגדיר "הפרת אמונים למדינת ישראל" כמעשה טרור לפי [[חוק איסור מימון טרור]], או מעשה בגידה או [[ריגול חמור]] לפי סעיפים מסוימים ב[[חוק העונשין]], או רכישת אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינת אויב (נכון לשנת 2018 הוכרזו מדינות אלה כמדינות אויב: [[איראן]], [[אפגניסטן]], [[לבנון]], [[לוב]], [[סודאן]], [[סוריה]], [[עיראק]], [[פקיסטן]] ו[[תימן]], וכן [[רצועת עזה]]). לפי התיקון, לא ניתן לבטל את האזרחות במקרה זה אם בשל כך האזרח יישאר חסר אזרחות אחרת, ואם הוא יישאר חסר אזרחות - אז יינתן לו רישיון לישיבה בישראל; אך נקבעה חזקה לפיה מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל, לא יישאר חסר כל אזרחות. דוגמה: באוגוסט 2017 בוטלה אזרחותו של תושב [[אום אל-פחם]] שביצע [[פיגוע דריסה]].{{הערה|{{תקדין|לילך דניאל|נשללה אזרחותו של תושב אום אל פאחם שביצע את פיגוע הדריסה בצומת גן שמואל|5764804|13 באוגוסט 2017}}}}
שורה 73:
אזרח ישראלי, המעוניין לוותר על אזרחותו, יכול לפנות לשר הפנים בכתב ולבקש זאת, אולם ההחלטה הסופית בעניין היא של שר הפנים, והוא יכול גם לסרב לבקשה, לפי שיקול דעתו. מדיניות משרד הפנים עד כה מקשה על המבקשים לוותר על אזרחותם, ודורשת מהם, בין היתר, להוכיח שהם חיים זמן רב מחוץ למדינת ישראל.
בין השנים 1980 - 2008 קבע החוק שאזרח ישראלי היוצא מישראל שלא כדין למדינת אויב, או רוכש את אזרחותה, יראוהו כמי שוויתר על אזרחותו הישראלית, והיא תתבטל מיום צאתו את ישראל. ישראלים שבקשו להגר למדינת אויב, נדרשו לוותר על אזרחותם הישראלית{{הערה|
במרץ [[2011]] אישרה הכנסת תיקון נוסף לחוק האזרחות{{הערה|1=[[רשומות]], [http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2289/2289.pdf ספר החוקים ה'תשע"א, עמוד 733]}}. התיקון מוסיף אפשרות של ביטול אזרחות מטעמי הפרת אמונים למדינה כעונש בהליך פלילי על מעשה טרור לפי חוק איסור מימון טרור, או מעשה בגידה או ריגול לפי סעיפים מסוימים בחוק העונשין (אותם סעיפים המאפשרים הגשת בקשה ל[[בית משפט לעניינים מינהליים]], בתוספת מספר סעיפים נוספים), וזאת לפי בקשת [[שר הפנים]] באישור [[היועץ המשפטי לממשלה]], שתוגש לבית המשפט הדן בעבירה. הסייגים על שלילת אזרחותו של אדם שיישאר בשל כך חסר אזרחות חלים גם במקרה זה.
| |||