ממלכת יהודה – הבדלי גרסאות

הדיון אודות הממלכה המאוחדת ממשיך להתקיים גם עתה. יש שמכירים בקיומה של ישות מדינית שמושבה בירושלים, אבל טוענים שהממלכה המאוחדת לא הייתה גדולה או בעלת השפעה, וכי את המהפכה העירונית/תרבותית יש לייחס רק לימי הממלכה המפולגת. בספרו [[ראשית ישראל]] טען פינקלשטיין כי אין ראיות ארכאולוגיות לקיומה של הממלכה המאוחדת. לדבריו, הממלכה הראשונה שנוסדה היא [[ממלכת ישראל]] הצפונית, ורק לאחר חורבנה של זו הופכת ממלכת יהודה למשמעותית באזור. פינקלשטיין כתב שירושלים הייתה בתקופה המיוחסת לדוד ושלמה כפר עני קטן, ולא בירה של ממלכה עשירה. ואולם יש המערערים על מסקנותיו, וטוענים שהעדר ממצאים ניתן לתלות בגורמים שונים ואיננו מהווה ראיה, ובפרט בנוגע לדוד ושלמה, שהמקום הטבעי לממצאים מתקופתם הוא באתר בעייתי, עיר דוד, עליו פעלו כוחות סחף חזקים והיה חשוף לתהליכי חציבה, בנייה והרס במשך אלפי שנים - תהליכים שמחקו שרידים ועקבות של תקופות קדומות{{הערה|1=J.M. Cahill, “Jerusalem at the Time of the United Monarchy: The Archaeological Evidence”, in Jerusalem in Bible and Archaeology, pp. 13-80.}}. ד"ר [[אילת מזר]] רואה בממצאים החדשים (ארמון המיוחס לדוד{{הערה|1=מאמר על [http://www.bib-arch.org/e-features/king-davids-palace.asp ארמונו של דוד המלך], בכתב העת Biblical Archaeology Review}} שנתגלה ב-2005 וחומות ירושלים המיוחסות לשלמה{{הערה|1=מאמר אודות [http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/ חומות שבנה המלך שלמה בירושלים] באתר הידען.}} שנתגלו ב-2010), ערעור על טענת פינקלשטיין לחוסר ממצאים. [[אמנון בן-תור]] מתארךהסתמך אתעל שלושת השערים הזהים באופן בנייתם שנמצאו ב[[תל חצור]] (הגלילית), ב[[תל גזר|גזר]] (בשפלת יהודה) וב[[תל מגידו|מגידו]] (בצפון השומרון) מאשריםכאסמכתא את הכתובלכתוב במקרא (מלכים א ט' ט"ו) לפיוששלמה בנה שלמה "את חצור ואת מגידו ואת גזר", כלומר שלט על שטח ניכר מארץ ישראל. בן-תור תיארך את השערים לפי בחינה ישירה של [[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|הרצף הסטרטיגרפי]] באתר והגיע למסקנה שיש לתארך את השער בחצור למאה העשירית, תוך הפרכה של התיארוך המאוחר של פינקלשטיין כלא הגיוני מבחינה ארכאולוגית ולוגית.