אמנון בן-תור

אמנון בן-תור (1935 – 22 באוגוסט 2023) היה ארכאולוג ישראלי, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל לחקר הארכאולוגיה לשנת ה'תשע"ט (2019). תחום התמחותו העיקרי היה ארכאולוגיה של המזרח הקדום וארכאולוגיה מקראית. התמחה באומנות הגילוף של תקופת הברונזה, ביחסים בין תרבויות בעת העתיקה (מצרים העתיקה וכנען), ומאז 1990 התמקד בחקר תל חצור כמפתח לחידות רבות בתחום. הוא היה שותפו של יגאל ידין בחפירות תל חצור וחפר איתו גם במצדה וכתב ספר בנושא. בן-תור החזיק בהשקפה לפיה ממלכת ישראל המאוחדת אכן התקיימה במציאות כממלכה ששלטה על חלקים ניכרים של ארץ ישראל, בניגוד לדעת פרופסורים "מינימליסטיים" כישראל פינקלשטיין, נדב נאמן וזאב הרצוג, וזאת על סמך פרשנות ארכאולוגית של הממצאים בשטח ולא על סמך אמונה דתית או אידאולוגיה, כהגדרתו.

אמנון בן-תור

לידה	1935 ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	22 באוגוסט 2023 (בגיל 88 בערך) ירושלים
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום מגורים	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה	פרס ישראל (2019) פרס פרשיה שימל (2000)
תרומות עיקריות
חפירות בתל חצור ובתל יקנעם וסביבתו

תל קשיש

אביו היה הגאולוג פרופסור יעקב בן-תור שקיבל את פרס ישראל ב-1955. רעייתו, ד"ר דפנה בן-תור, הייתה אוצרת תרבות מצרים במוזיאון ישראל.

תולדות חיים וקריירה מדעית

בן-תור נולד בירושלים. השלים תואר ראשון באוניברסיטה העברית ב-1958 ובשנת 1962 השלים תואר שני. בשנים 1966–1967 יצא למחקר באוניברסיטת לונדון. בשנת 1969 השלים דוקטורט בהדרכתו של יגאל ידין בנושא "בעיות נבחרות בתקופת הברונזה הקדומה שלבים ב'–ג' בארץ ישראל", בהצטיינות יתרה.

כן, השתתף בן-תור בקרבות לשחרור ירושלים במהלך מלחמת ששת הימים כלוחם בגדוד הסיור של חטיבה 16.

בשנת 1969 מונה למרצה באוניברסיטה העברית ומשנת 1984 היה פרופסור מן המניין. בשנת 1974 שהה באוניברסיטת הרווארד כעמית מחקר במחלקה לארכאולוגיה של המזרח הקרוב. בשנים 1977-1974 היה ראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית ובשנים 1992–1996 היה ראש המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטה זו. משנת 1988 היה מופקד הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל על שם יגאל ידין. במהלך השנים שימש פרופסור אורח בקולג' דרופסי בפילדלפיה (1979), באוניברסיטת מרילנד (1980), באוניברסיטת ייל (1985–1986) באוניברסיטת קולומביה (1991–1992) ובמכון ללימודי יהדות של אוניברסיטת פנסילבניה (1997–1998).

ב-1970 חפר בן-תור בתל ירמות, וב-1971 חפר באזור. יחד עם טרודה דותן חפר בשנים 1971–1972 באתינו (Athienou) שבקפריסין. בשנים 1977–1988 ניהל פרויקט חפירות בתל יקנעם ותל קירי שבקיבוץ הזורע הסמוך. בשנים 1978–1987 ניהל את החפירות בתל קשיש הוא הציע לזהותה עם "דבשת" (ספר יהושע, יט, י–יא). מאז 1990 ניהל את החפירות בתל חצור.

בשנת 2000 קיבל מטעם מוזיאון ישראל את פרס פרשיה שימל על תרומתו לארכאולוגיה של ארץ ישראל. בשנת 2019 קיבל את פרס ישראל בתחום חקר הגאוגרפיה, הארכאולוגיה וארץ ישראל.

ב-2022 חלה בסרטן נדיר מסוג PDCN, נפטר ב-22 באוגוסט 2023.

השקפתו בנוגע לפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא

רקע

ב-29 באוקטובר 1999 התפרסמה במוסף "הארץ" כתבת-שער נרחבת בכותרת "התנ"ך - אין ממצאים בשטח" מאת הארכאולוג זאב הרצוג. הכתבה הביאה לידיעת הציבור הרחב את עמדתם של ארכאולוגים בכירים כישראל פינקלשטיין ונדב נאמן לפיה (באופן מדויק יותר מהמשתמע בכותרת הפולמוסית) לא התקיימה בארץ ישראל ממלכה מאוחדת בראשות בית דוד, ששלטה הן על יהודה והן על השומרון והגליל (אזורי ממלכת ישראל לעתיד), לא כל שכן ממלכה אימפריאלית כזו המתוארת בספר שמואל ובספר מלכים. זאת ועוד, אם הייתה ממלכה ביהודה, אזי הייתה זו עיר-ממלכה קטנה וחלשה בירושלים. דברים נוספים בכיוון זה התפרסמו בהרחבה ב-2003 בספר "ראשית ישראל" של ישראל פינקלשטיין. בעקבות פרסום כתבה זו והפולמוס הציבורי שעוררה יזמו מרכז דינור של האוניברסיטה העברית ויד יצחק בן-צבי כנס בכותרת "הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא". ההרצאות שנישאו בכנס רוכזו בספר בשם זה שיצא בהוצאת יד יצחק בן צבי ב-2001‏. אמנון בן-תור היה בין הדוברים בכנס אשר הגנו על העמדה שהפרשנות הארכאולוגית המדעית של הממצאים מצביעה דווקא על קיומה של ממלכה מאוחדת ביהודה ובישראל. נוסף הוא מוצא את סיפור הכיבוש וההתנחלות של שבטי ישראל בכנען (הכיבוש המהיר בו תמכו יגאל ידין וויליאם פוקסוול אולברייט) כסביר ארכאולוגית ונתמך על ידי ממצאים. עם זאת מדגיש בן תור שאין כמובן לקבל את הסיפור המקראי בעניינן של פרשות אלו כפשוטו שכן משולבות בו השקפות תאולוגיות, אלא יש להתמקד בחיפושם של גרעינים היסטוריים ששולבו בפרשות הנדונות וכאלו ישנם לא מעטים.

גישתו של בן-תור לפולמוס

בן-תור טען שהמאמינים בתנ"ך אינם זקוקים לארכאולוגיה כלל, וגם אלו המחזיקים בדעה פוליטית שארץ ישראל שייכת כולה לעם ישראל אינם צריכים להתלות בממצאים ארכאולוגיים. לפיכך, הוא מבסס את עמדתו על פרשנות לפי "המתודה ולפי השכל הישר". תקופת הזמן עליה דן בן-תור היא מסיום ההתנחלות הישראלית בכנען ועד נפילת חצור בפני צבא אשור ב-732 לפנה"ס והוא מבסס את רוב טיעוניו על ממצאים מעיר זו.

תקופת הכיבוש וההתנחלות

בן-תור אמנם סבר כי הכתיבה בתנ"ך היא מגמתית וכי היא נערכה זמן רב לאחר קרות האירועים המתוארים, אך מוצא ממצאים בשטח שאין להכחיש כי הם עולים בקנה אחד עם המסופר. למשל שכבת השריפה בתל חצור מראה כי העיר הכנענית נשרפה עד היסוד, דבר העולה בקנה אחד עם התיאור בספר יהושע י' י–י"ד.

בן-תור תקף את הכותרת שניתנה למאמרו של זאב הרצוג לפיה "אין ממצאים בשטח" מתקופת הכיבוש וההתנחלות ומונה למעלה מ-200 ממצאים מאתרים המשויכים לתקופת הברזל א', המקבילה לתקופת הכיבוש וההתנחלות המתוארת בספר יהושע. בפרט הוא מציין את הכתובת המופיעה על גבי אסטלת ישראל שנכתבה על ידי מרנפתח, המלך המצרי שכתב ברברבנות: "נבוזה כנען בכל רע...ינועם הייתה כלא הייתה, ישראל הושם – אין לו זרע". כלומר מציין מקור חוץ-מקראי המתייחס לישראל כאל כוח חשוב בארץ כנען באותה תקופה.

תקופת הממלכה המאוחדת

בן-תור חזר במחקרו בחצור לבחון את גישתו של יגאל ידין לפיה מציאת שלושה שערים זהים באופן בנייתם בחצור (הגלילית) בגזר (בשפלת יהודה) ובמגידו (בצפון השומרון) מאשרים את הפסוק (מלכים א ט' ט"ו) לפיו בנה שלמה "את חצור ואת מגידו ואת גזר", כלומר שלט על שטח ניכר מארץ ישראל. בניגוד לידין, שתיארך את השערים למאה העשירית לפני הספירה לפי ממצא קרמי בהתאם למקור המקראי (שיטה אותה תקף קשות ישראל פינקלשטיין כלא מדעית) מתארך בן-תור את השערים לפי בחינה ישירה של הרצף הסטרטיגרפי באתר ומגיע למסקנה שיש לתארך את השער בחצור למאה העשירית, תוך הפרכה של התיארוך המאוחר של פינקלשטיין כלא הגיוני מבחינה ארכאולוגית ולוגית.

ספר לכבודו

ארץ ישראל מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה – ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 616 עמודים. הספר יצא בשנת 2011 והוא כולל 38 מאמרים בעברית ו-12 מאמרים באנגלית. לספר נכתבו דברי פתיחה על ידי נדב נאמן ושרון צוקרמן, ומאמר מחווה על ידי ויליאם דוור. הספר כולל את כל רשימת פרסומיו של בן תור.

רשימת פרסומים

ספרים פרי עטו

• בחזרה למצדה, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2009

• Two Burial Caves of the Proto Urban Period at Azor, 1971; The First Season of Excavations at Tel-Yarmouth, 1970 (Qedem 1), Jerusalem 1975.
• Cylinder Seals of Third Millennium Palestine (Supplements to the Bulletin of the American Schools of Oriental Research 22), 1978, 121 pp.
• Excavations at Athienou, Cyprus, 1971-1972, (Qedem 16), Jerusalem 1983 (co-author T. Dothan).
• The Yoqne'am Regional Project: Tel Qiri, A Village in the Valley of Jezreel, Archaeological Report (Qedem 25), Jerusalem 1987.
• Yoqne'am I: The Late Periods (Qedem Reports 3), Jerusalem 1996 (co-authors M. Avissar and Y. Portugali).
• Tel Qashish, A Village in the Jezreel Valley (Qedem Reports 5), Jerusalem, 2003 (co-authors R. Bonfil and S. Zuckerman).
• Back to Masada, Jerusalem 2009

ספרים בעריכתו

• מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא, האוניברסיטה הפתוחה 1989–1992

• The Archaeology of Ancient Israel, Yale University Press and Open University, New Haven 1992 (Hebrew version, Open University, Tel Aviv 1989) _{תרגום מקוצר של ספר הקורס בעברית}
• Hazor III-IV, Jerusalem 1989.
• Hazor V, Jerusalem 1997 (co-editor R. Bonfil).
• Yoqne‘am II: The Iron Age (Qedem Reports 6), Jerusalem 2005 (co-authors A. Zarzecki-Peleg and S. Cohen-Anidjar).
• Yoqne'am III: The Bronze Age (Qedem Reports 7), Jerusalem 2005, in press (co-authors D. Ben-Ami and A. Livneh).

מאמרים נבחרים

• ארכאולוגיה – מקרא – היסטוריה בתוך: ישראל לוין ועמיחי מזר (עורכים), הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, יד בן צבי תשס"א, עמודים 17–25
• חידה ארכאולוגית בתל חצור בתוך: ארץ-ישראל כט (תשסט) 54–70
• החפירות בתל קירי שבקבוץ הזורע בשנים 1975–1976 בתוך: קדמוניות י, 1 (תשל"ז) 24–27
• החפירות המחודשות בתל חצור בשנים 1990–1995 בתוך: קדמוניות כט, 1 (תשנ"ו) 2–18
• למהותה של הנוכחות המצרית בארץ-ישראל בתקופת הברונזה הקדומה א’ בתוך: ארץ-ישראל כ' (תשמ"ט) 31–36
• מחקר אזורי בתל יקנעם וסביבתו, קדמוניות כ', 1–2 (תשמ"ז) 2–17

• The Relations between Egypt and the Land of Canaan during the Third Millennium B.C., Essays in Honour of Y. Yadin, Journal of Jewish Studies 33 (1982): 3–18.
• Glyptic Art of Early Bronze Age Palestine and its Foreign Relations, in: E. Lipinski (ed.), The Land of Israel: Cross Roads of Civilizations, Leuven 1985: 1–25
• New Light on the Relations between Egypt and Southern Palestine during the Early Bronze Age I, Bulletin of the American School of Oriental Research 281 (1991): 3–9 (Hebrew version in Eretz Israel 20 [1989]: 31–36).
• Byblos and Early Bronze I Palestine, in: P. de Miroschedji (ed.), L'Urbanisation de la Palestine à l'age du Bronze ancien: bilan et perspectives des recherches actuelles (Proceedings of the Colloque d’Emmaus), Paris 1989: 41–52.
• New Light on Cylinder Seal Impressions Showing Cult Scenes from Early Bronze Age Palestine, Israel Exploration Journal 42 (1992): 153–164.
• Cylinder Seal Impressions of Early Bronze Israel: The Present State of Research, in: Joan G. Westenholtz (ed.), Seals and Sealing in the Ancient Near East, Bible Lands Museum, Jerusalem 1995: 65–79.
• The Fall of Canaanite Hazor, The "Who" and "When" Questions, in: S. Gitin, A. Mazar and E. Stern (eds.), Mediterranean Peoples in Transition, Thirteenth to Early Tenth Century B.C.E. (Studies in Honor of Trude Dothan), Jerusalem 1998: 456–467.
• Hazor and the Archaeology of the Tenth Century (co-author D. Ben-Ami), Israel Exploration Journal 48 (1998): 1–37.
• Solomon's City Rises from the Ashes, Biblical Archaeology Review 25/2 (1999): 26–37, 60.
• Did the Israelites Destroy the Canaanite City?, Biblical Archaeology Review 25/3 (1999): 22–39.
• Hazor and the Chronology of Northern Israel: A Reply to Israel Finkelstein, Bulletin of the American School of Oriental Research 317 (2000): 9–13.
• Archaeology-Bible-History, in: L.I. Levine and A. Mazar (eds.), The Debate about Historical Truth in the Bible, Jerusalem 2001: 17–25 (Hebrew).
• Responding to Finkelstein’s Addendum (on the Dating of Hazor X-VII), Tel Aviv 28 (2001): 301–304.
• Hazor – A City State Between the Major Powers, A Rejoinder, SJOT 16/2 (2002): 301–308.
• Tel Hazor 2003 (Notes and News), Israel Exploration Journal 53 (2003): 218–223.
• Tel Hazor 2004 (Notes and News), Israel Exploration Journal 54 (2004): 230–235.
• Tel-Hazor 2005. Israel Exploration Journal (Notes and News) 55: 209–216.
• Tel Hazor 2006. Israel Exploration Journal (Notes and News) 56: 216–220.
• Hazor and Chronology. Egypt and the Levant XV (2005): 45–67.
• Do the Execration Texts Reflect an Accurate Picture of the Contemporary Settlement Map of Palestine? pp. 63–87, In Essays on Ancient Israel and its Near Eastern Context. A tribute to Nadav Na'aman, Winona Lake In.2006
• The Sad Fate of Statues and the Mutilated Statues of Hazor, pp. 3–16, In Confronting the Past. Archaeological and Historical Essays on Ancient Israel in Honor of William G. Dever, Winona Lake, In. 2006.
• • A Decorated Jewellery Box from Hazor, Tel-Aviv 2009:1–67

קישורים חיצוניים

• רשימת המאמרים של אמנון בן-תור באתר רמב"י
• אמנון בן-תור, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
• תל חצור - 2003, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 116 (2004)
• תל חצור - 2004, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 117 (2005)
• תל חצור - 2004, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 117 (2004)
• תל חצור - 2006, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 119 (2007)
• אמנון בן תור ושרון צוקרמן, ‏תל חצור - 2003, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 119 (2007)
• תל חצור - 2008, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 120 (2008)
• הסודות של חצור, באתר סנונית
• פרופ' אמנון בן־תור, באתר פרס ישראל
• זכייתו בפרס ישראל לשנת תשע"ט, באתר ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית
• מאיה פולק, ‏"עצם הגילוי הוא שמרתק בכל פעם מחדש", בעיתון מקור ראשון, 7 במאי 2019
• אמנון בן תור (1935-), דף שער בספרייה הלאומית
• ניר חסון, הארכיאולוג אמנון בן תור, חתן פרס ישראל ושותפו של יגאל ידין לחפירות, מת בגיל 88, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2023