ראשית הגז – הבדלי גרסאות

'''ראשית הגז''' היא [[מצוות עשה]] [[מהתורה]] לתת ל[[כהן]] את ראשית ה[[צמר]] מ[[גוזז|גז]] ה[[צאן]]. ראשית הגז היא אחת מ[[מתנות כהונה]] שהטילה ה[[תורה]] על עם ישראל לתרום לכוהנים, והיא נמנית עם עשר המתנות שנותנים בחוץ לארץ, ובזמן שאין [[בית המקדש]] קיים{{הערה|1={{משנה|חולין|יא|א}}}}.

מתנת הגז שהכהן מקבל היא חולין לכל דבר ואין בה קדושה. על פי עקרון זה פסק הרמב"ם מסיק מזה שאפשר לתת ראשית הגז אף ל[[בת כהן]] ואפילו כאשר היא נשואה ל[[ישראל (הלכה)|ישראל]].{{הערה|1=(הלכות {{רמב"ם||ביכורים, פ"י,ושאר הי"ז).מתנות כהונה שבגבולין|י|יז}}}}.

{{ציטוט|רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ '''וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ''' תִּתֶּן לּוֹ. ה כִּי בוֹ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים.|{{תנ"ך|דברים|יח|ד|ה}}}}

הרמב"ם{{הערה|1=הלכות ביכורים פ"י ה"ה, וכן כתב בעל [[ספר החינוך]], מצווה תקח.}} מסביר שמטרת המצווה היא לספק לכהנים צמר שיוכלו לעבדו ללבישה, שכן הלבוש הוא חלק מהצרכים החיוניים לכהן, ולא די לו בתרומה שמספקת לו את המזון.{הערה|1=הלכות ביכורים פ"י ה"ה, וכן כתב בעל [[ספר החינוך]], מצווה תקח.}}

אף שבתורה נאמר 'צאנך' סתם, אין מצוות ראשית הגז נוהגת אלא ב[[כבש הבית|כבשים]] דווקא, ולא ב[[עז הבית|עיזים]], ונוהגת בין בזכרים ובין בנקבות{{הערה|1=הרמב"ם בפירוש המשניות במהדורה הראשונה כתב שנוהג רק בנקבות, אך לאחר מכן תיקן שנוהג גם בזכרים, וכך פסק במשנה תורה. (בפירוש המשניות, חולין, מהדורת י. קאפח עמוד קמט הערה). 6}}. וכמו כן מין כבשים שצמרם קשה ואינו ראוי ללבישה - פטורים מראשית הגז{{הערה|1=(בבלי, קלז,א)}}.

לפי ה[[משנה]], החיוב לתת ראשית הגז נוהג בין בארץ ישראל ובין בחוצה לארץ. ב[[תלמוד הבבלי]]{{הערה|1={{משנה|קידושין|א|ט|ללא=שם}}}}. ב[[מסכתתלמוד חוליןהבבלי]] דף קלו,ב.}} נאמר, שלא נהגו לתת ראשית הגז בבבל, כי סמכו על דעת ה[[תנא]] [[רבי אלעאי (תנא)|רבי אלעאי]] שדימה את ראשית הגז ל[[תרומות ומעשרות|ראשית הדגן]] הסמוכה לו בפסוק, והיא (מצוות תרומה) מה[[מצוות התלויות בארץ]] (באדמה) שאינן נוהגות אלא בארץ (בארץ ישראל){{הערה|1{{בבלי|חולין|קלו|ב|ללא=משנה, [[מסכת קידושין]] א,ט.שם}}}}.