אכיפה מנהלית – הבדלי גרסאות

 

מנגנון האכיפה העיקרי שכוללת החקיקה הוא ההליך הפלילי, שבמסגרתו רשאי [[בית משפט|בית המשפט]] להטיל עונש על מי שהורשע בדין.

:"ההליכים הפליליים, מעצם טיבם, הם מורכבים, בשל דרישות המשפט הפלילי ברוב המקרים, לקיום יסוד נפשי של מחשבה פלילית ובשל נטלי ההוכחה המיוחדים הנדרשים בהליכים אלה, ולפיכך המנגנון של הפעלת הליך פלילי הוא איטי ויקר. לרשות ניירות ערך ולפרקליטות המדינה משאבים מוגבלים, כך שאין להם אפשרות להתייחס לכלי הפלילי כמכשיר אפקטיבי לשימוש רחב. זאת, לצד חוסר ההתאמה, במקרים מסוימים, בין חומרת ההפרה לשימוש בהליך הפלילי, המתבטא בכך שהפרות מסוימות של חוק ניירות ערך אינן מצדיקות את חומרתו של עונש המאסר ואת הטלת הקלון הכרוך באישום פלילי על מי שההליך הופעל כנגדו. מורכבות ומסורבלות ההליך והעלויות הרבות הכרוכות בו לצד אי–התאמתו לכלל ההפרות, גורמים לכך שנעשה בו שימוש בפועל רק בחלק מהמצבים, וכפועל יוצא מכך - להיעדר הרתעה מספקת. בנוסף, התמשכות ההליך הפלילי גורמת לעיתים לעינוי דין, שנמשך לאורך שנים רבות."{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//18/law/18_ls1_174497.pdf חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011], ה"ח הממשלה 489 מ-23 בפברואר 2010}}