ברכות קריאת שמע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאליעזר מלמד
העברה לערך של ברכת השכיבנו
שורה 19:
'''בערבית:'''
* ברכת גאולה (אמת ואמונה): ברכה זו עוסקת באותם נושאים כמו ברכת גאולה של שחרית, אבל נוסח הברכה שונה. היא פותחת במילים "אמת ואמונה" ולכן נקראת גם כך.
* [[ברכת השכיבנו]]: ברכה זו נאמרת רק בערבית, משום שהיא עוסקת בבקשת הגנה בשעות הלילה.
* ברכת השכיבנו: ברכה זו נאמרת רק בערבית, משום שהיא עוסקת בבקשת הגנה בשעות הלילה. הברכה מתחילה במילים "השכיבנו ה' אלוהינו (הספרדים אומרים: אבינו) לשלום והעמידנו מלכנו לחיים טובים ולשלום", ומסתיימת במילים "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד". לדעת [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות קריית שמע פרק א הלכה טז}} וה[[שולחן ערוך]] יש לחתום את ברכת השכיבנו ב[[עניית אמן (הלכה)|עניית אמן]] אחר הברכה של עצמו, ואילו לדעת [[הרמ"א]] אין לענות אמן אלא כששמעה מאחרים.
 
== התפתחות הברכות ==
שורה 36:
|מרכאות=כן}}
אמת ויציב כו' כבכל ערב{{הערה|עי' בערך: [[נוסח ארץ ישראל]].}}, ומוסיף: {{ציטוט|תוכן=אֱמֶת '''אֱ'''מוּנָתְךָ '''בַּ'''שְּׁבִיעִי קִיַּמְתָּ '''גָּ'''זַרְתָּ '''דִּ'''בַּרְתָּ '''הִ'''קְשַׁבְנוּ '''וְ'''שָׁמַעְנוּ, '''זְ'''כוֹר '''חִ'''מַדְּתָּ '''טְ'''הוֹרִים '''יִ'''ירָשׁוּהָ '''כְּ'''תוּבָה הִיא '''לְ'''רֹאשׁ אַרְבָּעָה, '''מִ'''שְּׁעַת '''נְ'''תִינָתָהּ '''שִֹ'''ימַח בָּהּ לֵב יְשֻׁרוּן, '''עֵ'''דָה '''פָּ'''דִיתָה '''צְ'''דָקָה '''קָ'''נִיתָה, '''ר'''וֹמַמְתָּ '''שַׁ'''בָּת '''תָּ'''מִיד בֵּינְךָ לְבֵינֵינוּ, כִּי בְּשֵׁשֶׁת יָמִים עוֹלָמְךָ תִּכַּנְתָּ וּבַשְּׁבִיעִי נַחְתָּ, לְמַעַן שֶׁתַּנִּיחַ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. אָבוֹת וּבָנִים כְּעָלוּ מִן הַיָּם, בְּגִילָה בְּרִנָּה אָמְרוּ כֻלָּם: "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה', מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ, נוֹרָא תְהִלֹּת, עֹשֵׂה פֶלֶא". שׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִי רָאוּ גְּבוּרָתְךָ עַל שְׂפַת הַיָּם, זֶה צוּר יִשְׁעֵנוּ עָנוּ וְאָמְרוּ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמָר: כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב, וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ.|מרכאות=כן}}
====ברכת השכיבנו בשבת====
ב[[נוסח אשכנז]] ואף ב[[נוסח איטליה|נוסח איטליא]] (שאומרים שאר ברכות ק"ש בנוסח מיוחד) נוסח ברכה זו הוא כמעט כמו בימות החול אלא שמוספים לומר "ופרושׂ עלינו סוכת שלומך" ובמקום לסיים "ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד", מסיימים "ברוך אתה ה' פורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים". הנוסח דומה ל[[נוסח ארץ ישראל]] (גם בחול), "בָּרוּךְ אַתָּה יי פּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם". {{ש}}
אצל הספרדים וה[[תכלאל|תימנים]] משמיטים מנוסח הברכה את הבקשה להצלה "והסר מעלינו מכת אויב, דבר, חרב..." וכו' ואומרים במקום "ופרוס עלינו סוכת (רחמים ו)שלום", וחותמים "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים (יש מוסיפים: עיר הקודש) אמן".{{ש}}
רבי דוד [[אבודרהם]] מביא מנהג שהיה נהוג בזמנו בערים איסביליא (היא [[סביליה]]) וטליטלא ([[טולדו]]) לומר ברכת השכיבנו בשבתות כמו בימות החול ורק בימים טובים היו אומרים "ופרוס עלינו" וכו', אך לדעתו אין מנהג זה נכון. יש מן הספרדים שבמקום הנוסח "ופרוס עלינו סוכת (רחמים ו) שלום" גורסים "ופרוס סוכת שלומך עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עיר קדשך".
 
== הדיון בברכות בתלמוד ==
שורה 62 ⟵ 58:
* הרב [[אליעזר מלמד]] [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=514&id=3753&q= הלכות ברכות קריאת שמע].
* [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20219 קריאת שמע וברכותיה]. על השתלשלות ברכות קריאת שמע ועל מבנה הברכות. מתוך הספר '[[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]]' ל[[יצחק משה אלבוגן|אלבוגן]].
* שמעון פוגל ו[[אורי ארליך]], [http://www.hum.huji.ac.il/upload/_FILE_1469689966.pdf לתולדות נוסחּה הקדום של ברכת השכיבנו]
 
==הערות שוליים==