זכריא זביידי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צור החלמיש (שיחה | תרומות) ←פעילות טרור: עדכון, מקור חדש |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
==פעילות טרור==
מגיל צעיר התעמת זביידי עם חיילי צה"ל. לדבריו, ב-[[1989]] בהיותו בן 13 נורה ברגלו על ידי חייל בעת ש[[יידוי אבנים|זרק אבנים]] על כלי רכב אזרחיים, ומאז הוא צולע. ב-[[1990]] בגיל 14 נכלא למשך שישה חודשים, וזמן קצר לאחר שחרורו, נכלא שוב בשל השלכת [[בקבוק תבערה]], ונידון לארבע וחצי שנות מאסר. בכלא גויס לפת"ח, ועם שחרורו בשנת [[1993]], לאחר [[הסכמי אוסלו]], הצטרף לכוחות השיטור של [[הרשות הפלסטינית]], לאחר מכן עבד במשך זמן קצר בבנייה ב[[תל אביב]]
בשנת [[2001]] חזר זביידי לפעילות טרור. ב-4 במרץ [[2002]] נהרגה אמו מירי כוחות צבא ישראלים, יחד עם עוד שני פלסטינים ופלסטינית נוספת ששרויה במוות קליני. ב-[[29 במרץ]] [[2002]] פתח צה"ל במבצע [[חומת מגן]]. אחיו של זביידי, טאהא, נהרג בידי חיילים ישראלים ב-1 באפריל 2002 במהלך המבצע.{{הערה|[https://www.btselem.org/hebrew/statistics/fatalities/before-cast-lead/by-date-of-event/westbank/palestinians-killed-by-israeli-security-forces פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים בגדה המערבית, מפרוץ האינתיפאדה השנייה ועד למבצע "עופרת יצוקה" (לא כולל)], בצלם|שם=btselem}} זביידי לחם [[הקרב בג'נין 2002|בקרב הגדול בג'נין]], ולדבריו חש מרירות עמוקה על כך שאף לא אחד מחבריו הישראלים שהיו בקשר עם אמו ונהנו מהכנסת האורחים שלה לא ניסה ליצור עמו קשר. בראיון בשנת [[2006]] הצהיר כי "אז ראינו את הפרצוף האמיתי של השמאל בישראל". בנה של ארנה, [[ג'וליאנו מר]], חזר לג'נין בשנת 2002 וחיפש אחר הילדים שהשתתפו בקבוצת התיאטרון. ארבעה נערים מתו, דאוד אחיו של זביידי ישב בכלא לאחר שנשפט למאסר של 16 שנים על פעילות טרור, והאחרון הוא זביידי.
שורה 17:
במהלך תקופת ה"הודנה", בקיץ [[2003]], בלטה התנגדותו של זביידי לכללי הפסקת האש. התנגדותו התבטאה הן בהמשך פעילותו המלחמתית ובעיקר בשורה של ראיונות לכלי התקשורת, בהם קרא להמשך ביצוע פיגועים בישראל. לדבריו, הוא ביצע מדיניות זו בהתאם לפרשנות שלו להנחיות של ערפאת. לדבריו: "אני מבין מה העיניים שלו אומרות... אני היחידי שיודע מה אבו עמאר (ערפאת) רוצה ממני: להילחם ולא לעצור...".{{הערה|שם=malam_11_03}} באותה שנה הושחתו פניו של זביידי מרסיס של פצצה שניסה לייצר.
בראיון לעיתון גרמני בשנת [[2005]] טען זביידי כי לו ולארגונו יש קשרים עם ארגון [[חזבאללה]], שהארגון מסייע לו בנשק, בכסף, ובהדרכה, ושפעולותיו מתואמות עם החזבאללה. זו התבטאות חריגה משום שבדרך כלל ארגוני טרור אינם ששים לחשוף תמיכה כזו מסיבות פוליטיות. באותה תקופה ארגון חזבאללה לא נחשב בקרב מדינות רבות לארגון טרור
כוחות הביטחון הישראליים ניסו מספר פעמים להתנקש בחיי זביידי, והוא משתמש בדירות מסתור ונע ממקום למקום. בינואר 2005 הודיעה ישראל כי היא מעניקה לזביידי ולמחבלים אחרים "חנינה" במסגרת הבנות עם [[אבו מאזן]].{{הערה|שם=nrg_1_05|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/862/668.html "החנינה" של זביידי] עמיר רפפורט, מעריב, 31.1.2005}} לאחר מכן שב זביידי והיה למבוקש. בניסיון התנקשות נוסף ב-6 ביוני [[2006]] פשט כוח של [[מסתערבים]] על [[סוכת אבלים]] והתפתחו חילופי יריות, מהן נפצעו תשעה פלסטינים, ששלושה מהם נפטרו מאוחר יותר מפצעיהם ופלסטיני אחד נהרג.{{הערה|שם=btselem}} ב-[[7 באפריל]] [[2007]] נפצע זביידי בכתפו במהלך פעילות שגרתית של צה"ל בג'נין.{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/566/119.html בצה"ל מבהירים: "לא ניסינו לחסל את זביידי"], אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, מעריב ו-nrg, 7.4.2007
}}
ב-[[27 בפברואר]] [[2019]] עצר כוח של [[שב"כ]] ו[[ימ"מ]] את זביידי ב[[ג'נין]] בחשד לביצוע מספר פיגועי ירי יחד עם עורך הדין הישראלי טארק ברגותי באזור [[בית אל]].
==פרשת טלי פחימה==
| |||