חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם – הבדלי גרסאות

סעיף 1 קובע את הנושאים שלשם זכירתם הוקם "יד ושם".

 

 

===מפעלי זיכרון, הנצחה וטקסים===

בחוק נקבע, בין היתר, כי "למטרות אלה יהיה יד ושם מוסמך – (1) להקים מפעלי זכרון ביזמתו ובהנהלתו". יד ושם פועל ליישום הוראת החוק על ידי פעולות הנצחה רבות, בהן פעולות אלה:

 

====פועלו של יד ושם בהקשר יום הזיכרון לשואה ולגבורה====

* יד ושם מקיים את העצרת הממלכתית בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, החל משנות החמישים, כל שנה.{{הערה|[https://www.yadvashem.org/yv/he/remembrance/2019/index.asp יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשע"ט], באתר יד ושם.}}

* ביום הזיכרון מקיים יד ושם פעילויות פתוחות במתחמי האתר, כדי לחשוף בפני הציבור הרחב את פעילויות השימור, ההנצחה, התיעוד והחינוך שלו.{{הערה|[https://www.yadvashem.org/yv/he/remembrance/2019/pdf/behind-the-scenes.pdf "מאחורי הקלעים ביד ושם"] – ביום הזיכרון, 2019}}

 

===מחקר ואיסוף עדויות===

* המכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם;{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/research/about.html על המכון הבין-לאומי לחקר השואה], באתר יד ושם}}

* ארכיון יד ושם;{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/archive/about.html על ארכיון יד ושם], באתר יד ושם}} בארכיון יד ושם מעל 200 מיליון מסמכים, כ-465,000 תצלומים,{{הערה|[https://photos.yadvashem.org/index.html?language=he מאגר התצלומים המקוון באתר יד ושם]}} למעלה מ-120 אלף ספרים{{הערה|[https://library.yadvashem.org/index.html?language=he הקטלוג המקוון של ספריית יד ושם], באתר יד ושם}} וכ-127,000 עדויות של ניצולי שואה – בווידיאו, באודיו ובטקסט כתוב ומודפס. המאגר המקוון של שמות קרבנות השואה כולל שמות של כ-4.2 מיליון קורבנות שואה.{{הערה|[https://yvng.yadvashem.org/index.html?language=he המאגר המקוון של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם]}}

 

===אזרחות זיכרון===

 

יד ושם פעל עם הקמתו למתן אזרחות זיכרון על ידי [[דף עד|דפי העד]]. שמו וכותרתו של טופס דף העד המקורי משנות החמישים היו "דף עד להענקת אזרחות זיכרון לחללי השואה". מטרתו הראשונה של דף העד, כפי שנוסחה עוד בשנת [[1950]], הייתה הענקת "אזרחות זיכרון" של מדינת ישראל לנספים. "דף עד זה הוא התעודה, שבהסתמך עליה תוענק אזרחות זיכרון של מדינת ישראל לקרבן הנרשם", צוין בגליונו הראשון של "ידיעות יד ושם". החותם על דף העד חתם, למעשה, על בקשה להעניק אזרחות זיכרון לנספה שהנציח.{{הערה|'''ידיעות יד ושם''' 1 (30.4.54), ע' 4; רוני שטאובר, '''הלקח לדור''', ע' 61.}}

 

=== הנצחת חסידי אומות העולם בחוק ===

 

{{ציטוט|תוכן=ובוודאי שעלינו גם להציב ציון ולאסוף את כל העדויות על האורות מאופל, על אותם האנשים שידעו גם לעזור, מתוך סיכון, לנצורים, לנמלטים, לנלחמים; לכל אלה החוגים המעטים, אשר ידעו לשמור על צלם האלוהים בדור חושך זה, שהצילו, נתנו חסות ומחסה וסעד לגברים, נשים וילדים. ראויים הם לעמוד על הברכה, וראויים הם שישראל תשמור את שמם לדורות.|מקור=ההנצחה שלפני ההנצחה, עמ' 151|אנגלית=}}

לאחר דיונים ממושכים ולחצים רבים לגבי הנצחת חסידי אומות העולם במוסד "יד ושם", הוחלט שיש לפעול בצורה מיידית ולהוקיר את מעשי חסידי אומות העולם. אחת הטענות שקידמו את החלטה זו הייתה טענתם של ניצולי השואה היהודים שהרגישו מחויבות להוקיר תודה למציליהם. הנצחתם לאחר הביקורת התבטאה בקיר כבוד מיוחד בו מופיעים שמותיהם של חסידי אומות העולם ובשדרת העצים שניטעו על שם כל אחד מהם בשדרת חסידי אומות העולם במוזיאון "יד ושם".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חמדה גור אריה|שם=זהות יהודית|מקום הוצאה=אוניברסיטת תל אביב|שנת הוצאה=2014|קישור=http://din-online.info/pdf/mht1-4.pdf}}}}

 

ב-13 בנובמבר בשנת 2016 עלתה הצעת חוק חדשה על שולחן ועדת השרים לחקיקה, שעוררה עימות בין "יד ושם" לבין קבוצת חברי כנסת.

 

ב"יד ושם" התנגדו להצעת החוק בטענה שהכרה ביהודים שהצילו יהודים בשואה כ"חסידי אומות העולם" תפגע ביוקרתו של התואר המוענק ללא־יהודים. לטענת "יד ושם", ייחודו של התואר הוא בכך שאנשים שאינם יהודים סיכנו את חייהם וחיי משפחותיהם וחלקם גם שילמו בחייהם כדי להציל יהודים בזמן השואה. לעומתם, יהודים שהצילו יהודים במקרים רבים ממילא היו תחת סכנת מוות, ועשו זאת כחלק מאחווה ועזרה הדדית בין אחים לצרה. ביד ושם נכתב, "כל היהודים באשר הם נידונו להשמדה והיו בסכנה קיומית מתמדת ללא קשר למעשיהם". למרות נימוקי המתנגדים, ההצעה קיבלה הרבה תגובות חיוביות מצד חברי הכנסת.

 

 

 

כיום (שנת 2019) "יהודים שהצילו יהודים" אינם נכללים בחוק כחסידי אומות העולם והצעה זו לתיקון החוק לא עברה. בנוסף באתר "יד ושם" מוזכר שהיהודים שהצילו יהודים אינם זכאים לתואר על פי אמות המידה של תוכנית חסידי אומות העולם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3120463|הכותב=יהונתן ליס, עופר אדרת|כותרת=עימות בין יד ושם לח"כים סביב הצעת חוק להכרה גם ביהודים כחסידי אומות העולם|אתר=הארץ|תאריך=13.11.2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/he/righteous/faq.html|הכותב=|כותרת=שאלות נפוצות|אתר=יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה|תאריך=}}}}