ויקיפדיה

תקוה שריג – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Smads67 (שיחה | תרומות)
73 עריכות
אין תקציר עריכה
מ קידוד קישורים, סקריפט החלפות ({{הערות שוליים}}), קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 2:
| שם = תקוה שריג
| תמונה = תקוה_שריג-אתר_זכרון_בית_השיטה.jpg
| כיתוב =
| תאריך לידה = 14 במרץ 1915
| תאריך פטירה = 18 בדצמבר 1997
שורה 8:
| מקום פטירה = בית השיטה
| תחום כתיבה = ספרות ילדים
| סוגה =
}}
 
'''תקוה שריג''' ([[14 במרץ]] [[1915]] - [[18 בדצמבר]] [[1997]]) הייתה סופרת[[סופר]]ת, [[מחנך|מחנכת]] ועורכתו[[עורך ספרותי|עורכת]] בהוצאת [[הקיבוץ המאוחד]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=עינת אמיתי|שם=שי לילדינו: תרבות לילדים בקיבוצים|מקום הוצאה=עין חרוד|שנת הוצאה=2012|מו"ל=המשכן לאמנויות עין חרוד|עמ=221}}}}.
== תולדות חייה ==
תקוה שריג נולדה בשכונת '[[כרם אברהם]]' בירושליםב[[ירושלים]]. אביה, הרב ד"ר [[יוסף זליגר]], הקים את בית הספר העברי תחכמוני. אימה, [[לאה זליגר]], הייתה ממייסדות [[ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל]].
 
בית המשפחה היה בית דתי. כאשר הייתה בת ארבע מת אביה ממחלה, ולפי צוואתו היא אמרה עליו קדיש. אמה וסבתה גידלו אותה והרבו לספר לה סיפורים ואגדות מהעולם היהודי, את ספרה "[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=19962 אמא אגדה]" הקדישה להוריה.
 
כנערה החלה להתרחק מהדת. היא הצטרפה לתנועת "לגיון הצופים", שבהמשך התאחדה עם תנועת [[המחנות העולים|"המחנות העולים]]", ושם פגשה את בעלה [[נחום שריג]] (במקור ויספייש). בהיותה בת שבע-עשרה הצטרפו השניים ל"קבוצת חוגים", קבוצת חלוצים שלימים הקימה את קיבוץ [[בית השיטה]].
 
במאי 1936 נישאו והחליפו את שם משפחתם לשם העברי שריג. לימים נולדו להם ארבעה בנים ובת. אחד הבנים, [[יוסף שריג|יוסף שריג,]], נהרג ב[[מלחמת יום הכיפורים]] בקרבות רמת הגולן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://onegshabbat.blogspot.com/2018/05/blog-post_11.html|הכותב=דוד אסף|כותרת=עונג שבת (עונ"ש): 'רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר': שיר אהבה לירושלים שראשיתו בלוויה|אתר=עונג שבת (עונ"ש)|תאריך=יום שישי, 11 במאי 2018|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}}.
 
בתחילת שנות ה-40 של המאה העשרים החלה להדריך את "חברת הנוער הצ'כי"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4248597,00.html|כותרת=בורחים מהנאצים: הנרייטה סאלד והצלת ילדי צ'כיה|אתר=ynet|תאריך=2012-06-29|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} - חברת נערים ניצולי שואה שנקלטה בקיבוץ בית השיטה. במהלך [[מלחמת העצמאות]] עברה לגור עם ילדיה בתל אביב על מנת להיות קרובה לבעלה נחום, שהיה באותה תקופה אחד ממפקדי ה[[פלמ"ח]].
שורה 25:
בשנים אלה למדה הוראה במקצועות ספרות, לשון ומקרא ב[[סמינר הקיבוצים|מכללת סמינר הקיבוצים]] ובהמשך למדה תואר ראשון בספרות עברית ומקרא ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
 
תקוה לימדה וחינכה בבית הספר בקיבוצה ובישובים נוספים כ- 25כ־25 שנה, ונפטרה בקיבוצה בית השיטה בהיותה בת 83.
== כתיבתה ==
תקוה עסקה כל ימיה בכתיבה וכתבה כ- 60כ־60 ספרים בהוצאות הספרים "הקיבוץ המאוחד", "ספריית פועלים", "מסדה" ו"כתר", בעיקר ספרי ילדים.
 
יצירתה עסקה בתחילה בחיי הקיבוץ ובפרט בחיי ילדי הקיבוץ. בהמשך עסקה בכתיבתה בעיקר בעיבוד סיפורים יהודיים, שאותם הכירה היטב מילדותה.
 
בבסיס יצירתה עמד הרצון להנחיל את המסורת היהודית לקורא העברי הצעיר: ''"אני רואה ייעוד בהבאת מקורות ישראל אל הילדים מגיל רך ביותר כדי שעולם האסוציאציות שלהם יהיה קשור מילדותם ליהדות"''{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אוריאל אופק|שם=לקסיקון אופק לספרות ילדים|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=1985|עמ=648 - 649|מו"ל=זמורה, ביתן|כרך=שני}}}}
 
את מרבית ספריה כתבה לאחר מות בנה יוסף במלחמת יום הכיפורים, בספרה האוטוביוגרפי "[https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=33239 סופה]" היא מתארת את המשבר העמוק שפקד אותה, שגרם לה להשקיע את מרבית זמנה בכתיבה.{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:0}}.
 
היא כתבה עשרות ספרי ילדים, את הסדרה "לנו משלנו" שהייתה אחת הסדרות הבולטות מבין ספריה כתבה לאחר מות בנה, ומטרתה הייתה הנגשת אגדות חז"ל לילדים. [[אוריאל אופק]] כותב על סדרה זו שעיקר ערכה בכך שנכתבה בלשון שמתאימה לילדים, בצורה תמציתית השומרת על רוח המקור.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אוריאל אופק|שם=תנו להם ספרים|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=1983|מו"ל=ספרית פועלים|עמ=80|פרק=תוגדנה אגדות גם תוגדנה}}}}
== ביקורת ==
[[לאה חובב]], במאמרה העוסק בפועלה של תקוה שריג, עומדת על ייחודה של תקוה בנוף הסופרים העוסקים בעיבוד אגדות חז"ל. רובם חיו בתוך העולם הדתי, ואילו שריג, אמנם באה מבית חרדי מודרני, אך את חייה הבוגרים העבירה כאדם חילוני. חובב מבקרת את שריג שלא ציינה מה המקור שממנו נלקחו האגדות, וכן שסגנון עיבוד האגדות לא נאמן דיו למקורות ואינו אחיד. אך טוענת , שלמרות חסרונות אלה, תרומתה הייתה בעצם הבאת סיפורי חז"ל לקהל שלא נחשף לסיפורים אלה קודם לכן.{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:0|{{צ-מאמר|מחבר=לאה חובב|שם="לנו משלנו" פועלה של תקוה שריג בליקוט אגדות חז"ל לילדים ועיבודן|כתב עת=דרך אגדה: בטאון המרכז להוראת האגדה, מכללת אפרתה|כרך=4-5|עמ=173-201|שנת הוצאה=2002}}}}
 
עדי צביאל מעלה סברה, שדווקא מפני ששריג ידעה שקוראיה אינם משתייכים לציבור שומר תורה ומצוות, היא מנטרלת בעיבודיה את החוקים והמצוות הדתיים. כמו כן, היא בוחרת לספר את סיפורי התנ"ך שבהם יש זיקה למסורת, למיתוסים ולהיסטוריה של העם היהודי - למרותאף על פי שבכך היא סוטה מן המטרה המקורית שלשמה נכתב המדרש.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=עדי צביאל|שם=אגדות חז"ל בעיבוד לילדים|כתב עת=פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך|כרך=66|עמ=76-85|שנת הוצאה=2014}}}}
== מבחר מספריה ==
 
=== למבוגרים ===
 
*'''אמא אגדה''' (1980)
*'''סופה''' (2000)
 
=== מבחר ספרי ילדים ===
 
* '''פרחי שיטים''' (1963)
* '''מלא סיפורים''' (1973) - קובץ סיפורים העוסק בחיי היומיום של ילדי בית השיטה
* '''לנו משלנו''' (1976) - אגדות חז"ל על ימי בראשית, מעשי חכמים ומשלים
* '''הבעל שם-טוב בא''' (1976)
שורה 60 ⟵ 57:
 
== לקריאה נוספת ==
* עדי צביאל, אגדות חז"ל בעיבוד לילדים, '''פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך''', 66, 2014, עמ' 76-85 76–85▼
 
▲* עדי צביאל, אגדות חז"ל בעיבוד לילדים, '''פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך''', 66, 2014, עמ' 76-85
*שלומית אסף, זכרונות מהלב, '''מאזניים''', 2, 1981, עמ' 149
*מנחם גולן,  הודחתי ממלכותי והייתי ככל האדם, '''מאזנים''', 11, 1994, עמ' 34-3634–36
*אלידע בר שאול, '''ימים כתיקונן: עשרים וארבע מסעות חקר בעקבות נשים שחוללו היסטוריה''', ירושלים: פנימה הוצאה לאור, 2014, עמ' 34-4734–47
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,שריג%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%92%20%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%9420תקוה&tab=default_tab&search_scope=Local&sortby=rank&vid=NLI&facet=rtype,include,books&lang=iw_IL&offset=0 רשימת הפרסומים של תקוה שריג], בקטלוג [[הספרייה הלאומית]]▼
 
▲* [http://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%92%20%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%94&tab=default_tab&search_scope=Local&sortby=rank&vid=NLI&facet=rtype,include,books&lang=iw_IL&offset=0 רשימת הפרסומים של תקוה שריג], בקטלוג [[הספרייה הלאומית]]
* [https://simania.co.il/authorDetails.php?itemId=3721 הספרים של תקוה שריג], באתר [[סימניה (אתר אינטרנט)|סימניה]]
* [https://www.beithashita.org.il/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%94תקווה-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%92שריג/ תקוה שריג], באתר ארכיון בית השיטה
* [https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/02147.php תקוה שריג], ב"[[לקסיקון הספרות העברית החדשה]]"
* [https://benyehuda.org/sarig_tikva/ תקוה שריג] ב[[פרויקט בן-יהודה]]
* [https://benyehuda.org/blog/archives/tag/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%94תקוה-%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%92שריג תקוה שריג], יומן רשת של [[פרויקט בן-יהודה]]
*[http://onegshabbat.blogspot.com/2018/05/blog-post_11.html משפחת שריג], [http://onegshabbat.blogspot.com/ בבלוג עונג שבת, דוד אסף]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
<references />
[[קטגוריה:סופרות ישראליות]]
[[קטגוריה:אגדות יהודיות]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תקוה_שריג"