תומאס מאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג)
מ הוספת קישור למנקה
שורה 99:
במהלך עבודתו על הרומן "יוסף ואחיו", ביקר מאן ב[[מצרים]] ו[[ארץ ישראל]] במרץ [[1930]], שנה לאחר קבלת [[פרס נובל לספרות]] שהקנה לו מוניטין בינלאומיים. במסע הפליגו מאן וקטיה לאורך ה[[נילוס]] עד [[אסואן]], שם ראה כל שביקש לראות לצורך המשך כתיבת הרומן. ממצרים נסעו מאן ואשתו לארץ ישראל, אולם עוד ב[[קהיר]] חלתה קטיה ב[[דיזנטריה]] ונשארה זמן מה בבית חולים במצרים. מאן נסע לבדו לארץ ישראל, שכן התחייב להרצות ב[[ירושלים]]. כעבור זמן מה חלה גם הוא וסבל בעיקר מ[[שלשול]] חמור ומכאבי בטן עזים. כאשר הצטרפה קטיה למסע נאלצה לשהות ב[[בית החולים הגרמני (ירושלים)|בית החולים הגרמני בירושלים]] בשל מחלתה. לאחר זמן מה הצטרף אליה גם מאן בשל מחלתו.{{הערה|1={{דבר||תומאס מן חלה|1930/03/26|00107}}}}
 
בבית החולים ביקר אותו הסופר [[ר' בנימין]] כנציג [[אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל|אגודת הסופרים העברים]]. ממיטת חוליו סיפר מאן, שהיה תשוש לגמרי, שהתרשם עמוקות מן המעט שהספיק לראות. בירושלים שמע על [[האוניברסיטה העברית]] הצעירה מפי [[יהודה לייב מאגנס]], ובסוד ה[[ספרייה]] הנבנית הביא אותו [[שמואל הוגו ברגמן]]. הוא ביקר גם בקיבוץ [[קריית ענבים]] וב[[תל אביב]], שאותה תיאר כ"עיר ובה רחובות יפים וטכניקה אירופית", ונפעם למראה "שוטר, נהג וראש עיר, גם סופר ומנקהו[[מנקה]] רחובות שיהודים הם, יהודים הדוברים וכותבים עברית, עוסקים בספורט והולכים לאופרה עברית". ובכל זאת נותרה בבני הזוג תחושה של החמצה. גם המפגש המיועד עם [[ביאליק]] לא יצא אל הפועל.{{הערה|{{הארץ|ענת פינברג|האשה האנרגטית שעמדה מולי ריתקה אותי, לא הספל שממנו שתה תומאס מאן|1.1276836}}}}
 
====התנגדות לנאצים====