בית המקדש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צ'קטי |
מ הוספת קישור למדינת היהודים |
||
שורה 230:
מלבד הציפיה להתגשמות נבואות התנ"ך, נשען הרצון להקים את הבית השלישי גם על החובה ההלכתית. במשך הדורות נעשו מספר ניסיונות להקמת בית המקדש השלישי, או למצער לחדש את עבודת ה[[קורבן (יהדות)|קרבנות]], החל מן התקופה הרומית והביזנטית ועד העת החדשה. הרב [[צבי הירש קלישר]] (1795-1874), מ[[מבשרי הציונות]] המדינית, כתב ספר בשם "דרישת ציון", ובו הטיף לחידוש עבודת המקדש, ובירר את השאלות ההלכתיות הכרוכות בכך. כתביו שימשו כר פורה להתפתחות הדיון ההלכתי בסוגיית חידוש הקרבנות, וחוללו סוגה שלמה בספרות הרבנית העוסקת בנושא זה.
בית המקדש היה חלק גם מחזונם המדיני של אישים בציונות החילונית. כך בתיאורו של [[הרצל]] בספרו "[[אלטנוילנד]]" (1902){{הערה|תיאודור הרצל, '''אלטנוילנד''', ספר חמישי, פרק א.}} את [[מדינת היהודים]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בית המקדש הוקם מחדש כי הגיע הזמן לכך. הוא נבנה כבימים עברו, מאבני גזית שנחצבו במחצבות המקומיות והתקשו באוויר הצח. שוב עמדו העמודים, היצוקים נחושת, לפני קודש הקודשים של ישראל. העמוד השמאלי נקרא בועז והימני נקרא יכין. בחצר הקדמית עמדו מזבח אדיר עשוי נחושת וכיור המים הרחב המכונה 'ים-הנחושת', כמו בימים הרחוקים ההם, כששלמה המלך משל בארץ.{{הערה|'''אלטנוילנד''', בתרגומה של מרים קראוס, הוצאת בבל, 1997, עמ' 267.}}}}
כל זאת, לתפיסתו, לצד "היכל השלום" בירושלים, המשותף לבני כל העמים. חזונו האוטופי לא תורגם לכדי פעולה כלשהי של התנועה הציונית בכיוון זה.
| |||