العربية | English | español | italiano | עברית | русский
Movicon-regards.gif
שלום, Anatbc, וברוך בואך לוויקיפדיה!
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים ולעורכות באפשרותך:

If you can't read Hebrew, click here.בברכה,
Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:38, 11 בנובמבר 2012 (IST)

ברוכה הבאהעריכה

בסוף תהיי ויקיפדית, אין לך ברירה   רחל - שיחה 21:34, 20 בנובמבר 2012 (IST)

תודה רבה על האיחולים!--Anatbc - שיחה 18:39, 2 באפריל 2015 (IDT)

לגבי שיבוץ תמונותעריכה

היי ענת,
בעת שיבוץ תמונות, אנא הוסיפי את הפרופורציות הרצויות להצגת התמונה. בוויקיפדיה העברית, הסטנדרט הוא 250 פיקסלים ומכאן, שיש להוסיף בקוד שיבוץ התמונה " 250px ". כך, התמונה תוצג בגודל זהה לזה בו מוצגות יתר התמונות בערך, ולא מוקטנת.

ראי את ההבדל: [[קובץ:01עכו.jpg|ממוזער|ימין|מבט מהים על עכו העתיקה בלילה]]

התוצאה:

 
מבט מהים על עכו העתיקה בלילה

המצב הרצוי (ראי גם בערך "עכו"), לצורך האחידות: [[קובץ:01עכו.jpg|ממוזער|ימין|250px|מבט מהים על עכו העתיקה בלילה]]

התוצאה:

 
מבט מהים על עכו העתיקה בלילה

בדוגמה כאן, ההבדל אולי לא נראה מהותי, אבל בהתבוננות בערך, זה פחות אסתטי אם התמונות בו מוצגות בגדלים שונים.

תודה מראש ובהצלחה בהמשך שיבוץ התמונות. מסרי ד"ש לכל מי שהגיע למפגש במשרד. להת', לירון Ldorfmanשיחה 10:54, 17 בנובמבר 2017 (IST)

בדוקת עריכותעריכה

  שלום Anatbc,

כפי שניתן לראות ביומן ההרשאות, סומנת כ"בדוק/ת עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "ויקיפדיה:מערכת בקרת שינויים".

בתמצית, אין לסימון זה השפעה מהותית על פעילותך בוויקיפדיה – כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי, ומלבד היכולת לערוך דפים שברמת "הגנה מוגברת", לא התווספו לך הרשאות או כלים חדשים. עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים.

בברכה, ערן - שיחה 19:13, 3 בינואר 2019 (IST)

ערן, תודה רבה:) Anatbc - שיחה 18:21, 5 בינואר 2019 (IST)

"משתמש" או "משתמשת"עריכה

שלום לך.

ויקיפדיה מאפשרת לך לבחור אם המערכת תתייחס אליך כ"משתמש" או כ"משתמשת". ברירת המחדל של המערכת הוא פנייה בלשון זכר, אך באפשרותך לבחור האם להשאיר ברירת מחדל זו על כנה, או לשנותה. אם ברצונך לשנות את העדפות המגדר, יש להיכנס לדף ההעדפות שלך (קיים קישור נוסף בראש הדף) ולבחור את המגדר הרצוי לך על ידי סימון "היא עורכת דפים בוויקי". אז, יש לשמור את השינוי. שינוי זה ישפיע גם על האופן בו ייקרא הדף האישי שלך, קרי, האם יתחיל ב"משתמש" או "משתמשת", לפי בחירתך.

בברכה, Ldorfmanשיחה 21:12, 29 במאי 2019 (IDT)

עריכתך בלוקהיד SR-71עריכה

שלום, רציתי להתייעץ בקשר לעריכתך בערך הנ"ל. כמו שאני מבין שימוש משני כפי שקושר הוא מושג באדריכלות, ולא ממש תופס לגבי כלי טיס. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 11:00, 18 בנובמבר 2019 (IST)

צודק. תודה על ההערה. השתרבב בטעות ותיקנתי עכשיוAnatbc - שיחה 18:48, 18 בנובמבר 2019 (IST)
בכיף. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:54, 18 בנובמבר 2019 (IST)

הפניה החד-שבועית שליעריכה

היי Anatbc, תודה רבה על הסכמתך האדיבה לסייע לי לתרום לויקיפדיה.
אם גם את חושבת לשטקסל דלהלן יש חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיקי אותו כמפורט להן.

בערך ג'יימס סטוורידיס בפיסקה "עמדותיו":

בשנת 2018 פרסם ג'יימס סטוורידיס (יחד עם והנרי אוברינג שהיה מנהל הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים) דו"ח, בו פרש את עמדותיו על המדיניות המומלצת לארצות הברית:
  • להעלות את מעמדה של ישראל כבת-ברית של ארה"ב לדרגה הגבוהה (בה נמצאות כיום אוסטרליה וקנדה).
  • לחדש את מלאי התחמושת האמריקנית הנמצא בישראל, בייחוד בתחמושת מונחֵית, להעביר לישראל תקציבים לחיזוק יכולת ההתמודדות שלה עם האיומים הגוברים מטהראן.
  • להגביר את שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום המחקר והפיתוח של טכנולוגיות נשק מתקדמות.
  • לחזק את הקשרים עם בנות בריתה של ארה"ב המתנגדות לתוקפנות האיראנית, ולסייע להם לשפר את יכולותיהן הביטחוניות[1].
  1. ^ דוד וינברג, ‏"מה חוץ מעיצומים?", השילוח 11, ספטמבר 2018
בן נחום - שיחה 11:18, 7 בפברואר 2020 (IST)
ראיתי שיש עליו ערך בשפות רבות. הוספתי את המידע עם קישור בהערת השוליים ישירות לדו"ח המקורי. שבוע טובAnatbc - שיחה 22:51, 8 בפברואר 2020 (IST)
תודה רבה! בן נחום - שיחה 23:44, 8 בפברואר 2020 (IST)

הפניה החד-שבועית שליעריכה

היי Anatbc,
אם גם את חושבת לטקסט דלהלן יש חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיקי אותו (או את חלקו):

בערך חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בפיסקה "מטרות החוק החדש והפולמוס סביב יעילותו":

לפי ד"ר יהודה יפרח, "עיקר חידושו של החוק הוא בשינוי הערכים; בעוד החקיקה הישנה שעסקה בנושא ביקשה לאזן בין זכות הקניין של הנושים וחובת החייב לשלם את חובו, לבין האינטרס החברתי בשיקומו של החייב – החוק החדש מעלה על נס את השיקום הכלכלי כערך עליון".[1].
פרופסור דוד האן שנמנה על יוזמי התיקון הבהיר כי המניע לתיקון לא היה 'סוציאליזם' אלא יעילות כלכלית, וזאת בהתבסס על מחקרים של האיחוד האירופי שהוכיחו כי המשק הכלכלי יוצא נשכר ככל שהליך פשיטת הרגל מהיר יותר. מאידך נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב איתן אורנשטיין הביע חשש שהחוק יפגע בפריעת החובות: "הלכנו בחוק על הליך השיקום ושכחנו את הנושים. החוק גרם לפיחות בתום הלב של החייבים. המסר שהוא מעניק להם הוא – אל תשלמו חובות. אנחנו נהיה מוצפים בבקשות להפטר, זה יגיע אלינו במאסות"[1].
תודה רבה בן נחום - שיחה 17:09, 12 בפברואר 2020 (IST)

הפניה החד-שבועית שליעריכה

היי Anatbc, מה שלומך?
אם גם את חושבת לטקסט דלהלן יש חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיקי אותו (או את חלקו):

בערך הפרדת הרשויות בישראל בפסקה "קישורים חיצוניים" בתת-פיסקה "מעורבות הממשלה בהליכי חקיקה":

1948–1983
בארבע שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, הסדרת הנושא הייתה מכוח התקנון של ממשלת ישראל הראשונה בו נקבע: "הגשת הצעות חוקים לכנסת טעונה החלטת ממשלה. חוקים מוגשים ליו"ר הכנסת על ידי מזכיר הממשלה".

בשנת 1953 החליטה ממשלת ישראל להאציל חלק מסמכויותיה לוועדות שרים ייעודיות. במסגרת זו הוקמה גם "ועדת חקיקה" וההגדרה של תפקידה הייתה: "אישור חוקים; אישור תזכירים לחוקים על דעתה"[1].

בעשורים הראשונים של מדינת ישראל רוב מוחלט של החקיקה היה חקיקה ממשלתית לצד מיעוט חקיקה פרטית. במצב זה תפקידה בפועל של "ועדת השרים לענייני חקיקה" עסק רק בהצעות חוק ממשלתיות[1].

עם השנים התפתח מנגנון מצומצם בו לשר המשפטים והשרים האחראים בתחום הביעו את דעתם על החקיקה הפרטית; בשנת 1968 ניתנה הנחיה לפיה "שר המשפטים מביא לגיבוש עמדת הממשלה לגבי הצעת החוק, כפי שהיא תבוא לידי ביטוי בעת הדיון המוקדם בכנסת". ממשלת ישראל השבע עשרה שהוקמה בשנת 1974 קבעה בתקנון הממשלה שמזכיר הממשלה יעביר הצעת חוק פרטית לראש הממשלה, לשר המשפטים ולכל שר שנושא הצעת החוק הוא בתחום פעולתו לשם קבלת הערות[1].

1984–1993
בשנת 1984 הוקמה ממשלת ישראל העשרים ואחת שהייתה הממשלה הראשונה בישראל שהוקמה כממשלת אחדות על בסיס רוטציה. ההסכמים הקואליציוניים בהם נקבעה הרוטציה כללו גם, לראשונה בתולדות ישראל, עקרונות שכללו התייחסות ספציפית לחקיקה פרטית;

  • הצעות חוק ממשלתיות יזכו לתמיכת הקואליציה באופן אוטומטי.
  • הצעות חוק פרטיות כלל לא יוגשו מבלי שהתקבל לכך אישורה המוקדם של הנהלת הקואליציה.
  • הנהלת הקואליציה תמתין חודש לעמדת השר הרלוונטי להצעת החוק בטרם תקבע את עמדתה. אם השר הרלוונטי הביע תמיכה בהצעה או שתק – הרי שזו תוגש. אם התנגד – הנהלת הקואליציה תכריע בדבר[1].

לפי הסדר זה, הקביעה המכריעה לגבי גורל הצעות חוק פרטיות הייתה של "הנהלת הקואליציה".

באותן שנים לח"כ לא הייתה זכות אוטומטית שהצעת חוק שלו כלל תעמוד להצבעה; הצעת חוק פרטית של ח"כ החבר בקואליציה הונחה על שולחן הכנסת רק אחרי אישור של הנהלת הקואליציה, ויו"ר הכנסת באישור ועדת הכנסת יכול היה לדחות ללא הגבלה את הדיון במליאה על הצעת חוק פרטית של כל ח"כ (גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה)[1].

1994 - כיום
בשנת 1994 נקבע לראשונה בתקנון הממשלה קיומה של "ועדת שרים לענייני חקיקה" שקביעותיה יהוו את עמדת הממשלה גם כלפי הצעות חוק פרטיות (לצד הסמכות הקודמת שהייתה לה כלפי הצעות חוק ממשלתיות)[1].

בשנת 1996 נקבע בתקנון הממשלה כי כל הצעת חוק שלא זכתה להתייחסות הממשלה, תיחשב להצעת חוק שהממשלה מתנגדת לה (בניגוד למצב הקודם בו הצעה כזו נחשבה להצעת חוק שהממשלה תומכת בה)[1].

בשנת 1997 נקבע לראשונה בתקנון הממשלה במפורש כי ועדת השרים תדון "בכל הצעה פרטית הקבועה לדיון בסדר היום של מליאת הכנסת"[1].

בין השנים 2015-2019 נידונו בפני ועדת השרים לחקיקה אלפי הצעות חוק פרטיות. מתוכן אושרו כ-16%, ואילו כ-84% מהן נדחו. חרף זאת, בפועל מספרן של הצעות החוק הפרטיות המאושרות מדי שנה מאז המודל שנקבע בשנת 1994 גבוה משמעותית לעומת מספרן של הצעות החוק הפרטיות שאושרו מדי שנה קודם לכן. במקביל, במודל הנוכחי כל ח"כ יכול להעלות הצעת חוק להצבעה במליאת הכנסת ללא תלות באישור של ועדת השרים לחקיקה או של גורם קואליציוני אחר[1].

תודה רבה ובשורות טובות! בן נחום - שיחה 10:47, 19 במרץ 2020 (IST)

הפניה החד-שבועית שליעריכה

היי Anatbc, מה שלומך?
אם גם את חושבת לטקסט דלהלן יש חשיבות אנציקלופדית, בבקשה תעתיקי אותו (או את חלקו):

1. בערך מאיר קראוס בפיסקה "עמדותיו" :

קראוס תומך במתן זכויות לאומיות לפלסטינים בתוך ארץ ישראל, ורואה בתנהלות הפלסטינים "מאבק לחירות".[1].

לטענת קראוס, ישראל לא ניסתה מספיק להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים ולטענתו בחברה הפלסטינית מתחוללים "תהליכי השלמה והכרה עם קיומה של מדינת ישראל".[1].

2. בערך נדב שנרב בפיסקה "קישורים חיצוניים", תחת הכותרת "מאמריו":

  1. ^ 1 2 מאיר קראוס, ‏"שלום יבוא עם צדק", השילוח 7, נובמבר 2017
תודה רבה ובשורות טובות! בן נחום - שיחה 12:41, 27 במרץ 2020 (IDT)

לבקשתך

זכות הצבעהעריכה

תודה לך על השתתפותך בהצבעה שבדף "וק:פרלמנט". לפי בדיקתי, הצבעתך לא תיספר במניין ההצבעות, מכיוון שעליך לעמוד בדרישות להשתתפות בהצבעה: ותק של 30 ימי פעילות ו-100 עריכות במרחבי התוכן ב-90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. אף שהצבעתך לא תיספר, דבריך לא נמחקו, כי אם הועברו מפרק ההצבעה לפרק הצבעת המשתתפים ללא זכות הצבעה.

באפשרותך לבדוק האם יש לך זכות הצבעה באמצעות תוסף (גאדג'ט) בהעדפות. בלשונית "גאדג'טים", תחת הפסקה "שונות", יש לבחור באפשרות "סקריפט לבדיקת זכות הצבעה" (הוראות נוספות).

אם מבדיקתך עולה כי בעת פתיחת ההצבעה כן הייתה לך זכות הצבעה, באפשרותך לפנות אלי כדי שאבדוק את הנושא שנית.

בברכה, המקיסט - על דא ועל הא - גם לוויקיפדיה יש עיתון 15:00, 20 ביולי 2020 (IDT)