בוטן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) |
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) קידוד קישורים |
||
שורה 1:
{{
{{מיון
|שם=אגוז אדמה
שורה 53:
'''אֱגוֹז אֲדָמָה''', המכונה '''בוטן''' בשפה יומיומית, הוא [[זרע (בוטניקה)|זרעו]] האכיל של ה[[צמח]] ארכיס תת-קרקעי (''Arachis hypogaea''). על אף שמו, "אגוז האדמה" אינו [[אגוז]] על פי הגדרתו ה[[בוטניקה|בוטנית]], אלא [[קטניות|קטנית]] (ואף שמו המקובל ב[[ערבית]] הוא "[[פול]] סודאני"). בערכו התזונתי דומה הבוטן לאגוז, שכן כמחציתו שומן וכרבעו חלבון. שמם המקובל של אגוזי האדמה, "בוטנים", ניתן להם בטעות, מכיוון שבמקורות משמש שם זה לציון הפרי של ה[[אלה אמיתית|אלה האמיתית]] (אלת הבטנה; פיסטוק).
== גידול ==
הבוטנים גדלים מתחת ל[[אדמה]] בתוך תרמיל [[עץ|עצי]], כל תרמיל מכיל בדרך-כלל זוג זרעים. מגדלים אותו בארצות [[אקלים|שאקלימן]] חם למדי.
הצמח נמנה עם משפחת [[פרפרניים|הפרפרניים]], אחת משלוש תת-משפחות של סדרת ה[[קטניות]], מוצאו מאמריקה הדרומית.
צמחי אגוז האדמה הם חד שנתיים. העלים מורכבים משני זוגות עלעלים; הפרחים קטנים וצהובים. לאחר ההפריה מתכופפים העוקצים הנושאים את השחלה המופנית כלפי מטה, ונועצים את הפרי המתפתח בתוך האדמה. מפתח תרמיל (המכונה "קטנית"), ובו זרע אחד עד שלושה.
גידול אגוזי האדמה מצליח בעיקר בקרקעות קלות או חוליות, שכן אם הקרקע נוקשה או [http://www.morfix.co.il/pages/ravmilim/
הבוטנים נאכלים כשהם [[קלייה|קלויים]] (כ"[[פיצוחים]]"), [[בישול|מבושלים]] ב[[מים|מי]]-[[מלח בישול|מלח]], או ללא עיבוד כלל. הם משמשים לייצור [[חטיף|חטיפים]] (דוגמת "[[במבה]]" או "[[קבוקים]]"), ממרחים (דוגמת [[חמאת בוטנים]]) ומוצרי מזון שונים נוספים. ה[[שמן]] המופק מהם משמש לעיתים ל[[טיגון]] והשמן המופק מזרעי הצמח תופס מקום נכבד בייצור המרגרינה.
בוטנים עם ציפוי אפוי הם חטיף פופולרי בישראל ומכונים "בוטנים אמריקאיים",
==סכנות
ישנם אנשים הסובלים מ[[אלרגיה]] חריפה לבוטנים. במקרים קיצוניים אכילת בוטן יחיד (או אף שאיפת אבק מבוטנים) עלולה להוביל לתגובה קשה ואף ל[[מוות]]. שמן בוטנים אינו מכיל את כל ה[[חלבון|חלבונים]] הקיימים בבוטן עצמו (שלא כמו חמאת בוטנים המשמרת את רובו), כך שמעט מאוד אנשים אלרגיים אליו.
שורה 69:
==היסטוריה==
אגוז האדמה בוית ממיני הבר A. duranensis או A. ipaensis לראשונה בדרום אמריקה לפני כ-7,500 שנה בארגנטינה או בוליביה. הוא הופץ צפונה עד למרכז אמריקה שם גילו אותו הספרדים, שהפיצו אותו לעולם המערבי.
הבוטנים הובאו לראשונה ל[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] על ידי סוחרים [[פורטוגזים]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] עלתה הפופולריות שלהם בסין והחל מ-[[2006]] הפכה סין למובילה עולמית בייצור בוטנים, לפני הודו וארצות הברית. רוב התצרוכת היא לשוק הסיני ובעיקר לייצור שמן.
|