בוטן

מין של צמח

אֱגוֹז אֲדָמָה, המכונה בוטן בשפה יומיומית, הוא זרעו האכיל של הצמח ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea). על אף שמו, "אגוז האדמה" אינו אגוז על פי הגדרתו הבוטנית, אלא קטנית (ואף שמו המקובל בערבית הוא "פול סודני"). בערכו התזונתי דומה הבוטן לאגוז, שכן כמחציתו שומן וכרבעו חלבון. שמם המקובל של אגוזי האדמה, "בוטנים", ניתן להם בטעות, מכיוון שבמקורות משמש שם זה לציון הפרי של האלה האמיתית (אלת הבוטנה; פיסטוק).

קריאת טבלת מיוןאגוז אדמה
אגוז אדמה
אגוז אדמה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: Arachis
מין: אגוז אדמה
שם מדעי
Arachis hypogaea
לינאוס, 1753
אגוז אדמה
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 4.26 ג'
קלוריות 570 קק"ל
חלבונים 25.09 ג'
פחמימות 20.91 ג'
שומן 47.58 ג'
שומן רווי 7.329%
שומן חד בלתי רווי 21.414%
שומן רב בלתי רווי 16.5%
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A ‏0 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 ‏0.6 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 ‏0.3 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 ‏12.9 מ"ג
 ‑ ויטמין B5 ‏1.8 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 ‏0.34 מ"ג
 ‑ ויטמין B9 ‏246 מק"ג
 ‑ ויטמין C ‏0 מ"ג
 ‑ ויטמין D ‏0 מ"ג
 ‑ ויטמין E ‏6.6 מ"ג
ברזל 2.09 מ"ג
סידן 62 מ"ג
מגנזיום 184 מ"ג
מנגן 2 מ"ג
זרחן 336 מ"ג
אשלגן 332 מ"ג
נתרן 1 מ"ג
אבץ 3.34 מ"ג
סיבים תזונתיים 8.7 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

גידול

עריכה

הבוטנים גדלים מתחת לאדמה בתוך תרמיל עצי, כאשר כל תרמיל מכיל לרוב זוג זרעים. מגדלים אותו בארצות שאקלימן חם למדי.

הצמח נמנה עם משפחת הפרפרניים, אחת משלוש תתי-משפחות של משפחת הקטניות, ומוצאו מאמריקה הדרומית.

צמחי אגוז האדמה הם חד-שנתיים. העלים מורכבים משני זוגות עלעלים; הפרחים קטנים וצהובים. לאחר ההפריה מתכופפים העוקצים הנושאים את השחלה המופנית כלפי מטה, ונועצים את הפרי המתפתח בתוך האדמה. מתפתח תרמיל (המכונה "קטנית"), ובו זרע אחד עד שלושה.

גידול אגוזי האדמה מצליח בעיקר בקרקעות קלות או חוליות, שכן אם הקרקע נוקשה או טינית[1], אז יכבד על הפירות לחדור ולהתפתח בתוכה. אף על פי כן אפשר לקבל יבולים גדולים גם באדמות כבדות, בתנאי שהן תחוחות, והגידול עולה יפה אף בקרקעות הלס בנגב בישראל.

שימוש למאכל

עריכה

בוטנים נאכלים קלויים ("פיצוחים"), מבושלים במי-מלח, או ללא עיבוד כלל. הם משמשים לייצור חטיפים (דוגמת "במבה" או "קבוקים"), ממרחים (כמו חמאת בוטנים) ומוצרי מזון נוספים. השמן המופק מהם משמש לעיתים לטיגון והשמן המופק מזרעי הצמח תופס מקום נכבד בייצור מרגרינה.

בוטנים קלויים בציפוי אפוי פריך מכונים בעברית "קבוקים" או "בוטנים אמריקאיים" והם חטיף פופולרי בישראל.

סכנות ואלרגיות

עריכה

ישנם אנשים הסובלים מאלרגיה חריפה לבוטנים. במקרים קיצוניים אכילת בוטן יחיד (או אף שאיפת אבק מבוטנים) עלולה להוביל לתגובה קשה ואף למוות. האלרגיה לבוטנים קיימת גם בקרב פעוטות וילדים קטנים, דבר מסוכן במיוחד משום שבוטנים הם מרכיב מרכזי בחטיפים ומאכלים מתוקים שונים. לפיכך, במוסדות חינוכיים ובפעוטונים רבים דואגים לברר אם אחד מהילדים אלרגי לבוטנים ובמקרה כזה דואגים לחטא את הסביבה מבוטנים, ואף להדריך את שאר הילדים שלא להביא עימם חטיפים ומאכלים שעשויים להכיל בוטנים. ניתן לטפל באלרגיה באבקת אלרגן בוטנים.

שמן בוטנים אינו מכיל את כל החלבונים הקיימים בבוטן עצמו (שלא כמו חמאת בוטנים המשמרת את רובם), כך שמעט מאוד אנשים אלרגיים אליו.

בוטנים עלולים להזדהם בעובש Aspergillus flavus, המייצר את הרעלן המסרטן אפלטוקסין. מחלקת החקלאות של ארצות הברית בודקת כל מטען בוטנים טריים, ומשמידה אותו אם הוא נגוע.

היסטוריה

עריכה

אגוז האדמה בוית ממיני הבר A. duranensis או A. ipaensis לראשונה בדרום אמריקה לפני כ-7,500 שנה, בשטחי ארגנטינה או בוליביה של ימינו. הוא הופץ צפונה עד למרכז אמריקה שם גילו אותו הספרדים, שהפיצו אותו באירופה.

האזכור למין בשם זה במזרח התיכון בתנ"ך באלף השני לפני הספירה: ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.”[2] איננו אפשרי, חרף פירוש המובא באבן עזרא (שם) שמפרש "בטנים – מין אגוזים", וכאמור הבוטן קרוי "אגוז אדמה", כיוון שמוצאם של הבוטנים הוא מדרום אמריקה. הפירוש המקובל לבוטן התנ"כי הוא פרי אלת הבוטנהפיסטוק.

הבוטנים הובאו לראשונה לסין במאה ה-17 על ידי סוחרים פורטוגזים. ג'ורג' וושינגטון קרבר חקר את השימוש בבוטנים ופירט כ-300 מוצרים שבהם ניתן להשתמש בבוטנים. הדבר גרם לגידול משמעותי בגידולי בוטנים בדרום ארצות הברית. בשנות ה-80 עלתה הפופולריות שלהם בסין והחל מ-2006 הפכה סין למובילה עולמית בייצור בוטנים, לפני הודו וארצות הברית. רוב התצרוכת היא לשוק הסיני ובעיקר לייצור שמן.

הבוטן הפך למאכל נפוץ באפריקה ומשם הגיע, יחד עם העבדים, לארצות הברית, והפך פופולרי שם ובשאר ארצות המערב (לרוב לא התפשטה החקלאות של מרכז אמריקה צפונה מדרום אזור מקסיקו).

 
תיאור בוטני של אגוזי אדמה
 
מכונה לקציר אגוזי אדמה

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה