רבי עקיבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 5:
| תמונה = [[קובץ:Akiva.png|150px]]
| כיתוב = "צורת רבי עקיבא" בהגדת מנטובה.
| תקופתו =
| מקום פעילות = [[בני ברק (יישוב עתיק)|בני ברק]]
| דור = דור שלישי ל[[תנאים]]
שורה 12:
| תלמידיו = [[רבי מאיר]], [[רבי יהודה]], [[רבי יוסי]], רבי [[שמעון בר יוחאי]], רבי [[אלעזר בן שמוע]], [[רבי נחמיה]], [[רבי יוחנן הסנדלר]]
| אביו = יוסף
| בניו =
| מקום קבורתו =
| בית מדרש = [[בית הלל]] ו[[בית שמאי]]{{הערה|על פי פירוש [[רש"י]] ל[[מסכת בבא מציעא]], דף ל"ז, ב'. בפסקה '''אמר רבי עקיבא'''; ראו שם ב[[תוספות]] בפסקה '''מודה'''. דרכו בלימוד ובמדרש הייתה מורכבת משתי השיטות גם יחד: היה מפלפל כבית שמאי ומקפיד על מידות טובות כבית הלל. על פי [[קובץ יסודות וחקירות השלם]], ר' אחיקם קשת, כרך ראשון עמ' 274, 238. מקורות מובאים שם}} בֵּי רבי עקיבא{{הערה|{{בבלי|שבת|יח|ב}}}}
}}
שורה 28:
{{ציטוט|תוכן=בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים, חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר, אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן, ואחד שאני יכול לישן עליהם.|מקור=אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'|אנגלית=|שורות=|שפה=עברית|מרכאות=כן}}
 
על פי המסופר, החל רבי עקיבא ללמוד תורה רק בגיל 40, ומעמדה כזאת זכה להיות גדול חכמי התורה, אולם הדבר מתיישב בקושי עם העובדה שכבר כעשרים שנה לאחר החורבן הוא מופיע כאחד מגדולי חכמי יבנה. ב"[[אבות דרבי נתן]]" מתואר המהפך בחייו: {{ציטוט|תוכן=בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי [[באר מים|הבאר]], אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"?! מיד היה רבי עקיבא דן [[קל וחומר]] בעצמו: מה רך פיסל את הקשה, דברי תורה, שקשה כברזל, על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי, שהוא בשר ודם! מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי! למדני תורה! אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך, עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני [[רבי אליעזר]] ולפני [[רבי יהושע]], אמר להם: רבותי! פתחו לי טעם [[משנה]]! כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר: אלף זו - למה נכתבה? בית זו - למה נכתבה? דבר זה - למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו [[רבי טרפון]]: עקיבא! עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) 'מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר', דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.|מקור=[[אבות דרבי נתן]] פרק ו' הלכה ב'|אנגלית=|שפה=עברית|מרכאות=כן}}
 
המהפך שחל בחיי רבי עקיבא בגיל 40 שימש השראה לרבים אודות האפשרות לחולל שינוי בחיים גם בגיל מבוגר, בין השאר נכתב עליו השיר "[[הולך לדרכו עקיבא]]" של יהודית שיקמן.
שורה 60:
דעת החוקרים אומצה על ידי התנועה הציונית, שבעקבות כך הפכה את [[ל"ג בעומר]] לחג לאומי לזכר הגבורה שהתגלתה במרד בר כוכבא.
 
הרב [[יצחק אייזיק הלוי]] בספרו "דורות הראשונים" סובר שמרוב המקורות התלמודיים משמע שתלמידי רבי עקיבא מתו במגפה שנים רבות לפני מרד בר כוכבא,{{הערה| ראו: הרב שמואל ישמח, אסיף ד, [http://asif.co.il/wpfb-file/6_2-pdf/ '''האם תלמידי רבי עקיבא מתו במרד בר כוכבא''']}},, וכך סובר גם החוקר [[גדליה אלון]]{{הערה|"אלא שכל עצמה של המסורת מלמדתנו, לאחר העיון, שמיתתם של תלמידי ר"ע ה'ראשונים' אירעה לפני מלחמת בר-כוכבא". (גדליה אלון, תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"א, חלק ב', עמ' 44-43)}}. מאידך ישנם דעות של תלמידי חכמים בני זמנינו הסבורים שאכן היו לוחמים{{הערה|ראו: הרב שמואל ישמח, אסיף ד, [http://asif.co.il/wpfb-file/6_2-pdf/ '''האם תלמידי רבי עקיבא מתו במרד בר כוכבא''']}}.
 
==סמכותו התורנית==