|
'''גלולת היום שאחרי''' היא [[גלולה]] אותה [[אישה]] יכולה לקחת לאחר שקיימה [[יחסי מין]] כדי למנוע [[הריוןהיריון]]. האפקטיביות המקסימלית של הגלולה מתקבלת כאשר נוטלים אותה תוך 12 השעות הראשונות לאחר קיום יחסי המין. המושג "גלולת היום שאחרי" הוא [[סימן מסחר]] של חברת "תרימה" המשווקת בישראל את הגלולה הנפוצה מסוג זה, '''פוסטינור'''.{{הערה|{{גלובס|אפרת אהרוני|ביהמ"ש: "גלולת היום שאחרי" - כינוי בלעדי לפוסטינור|1000615088|12 בינואר 2011}}}}
הגלולה מכילה מינון גבוה של [[הורמון|הורמונים]] ובשל כך עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון [[בחילה|בחילות]] ו[[הקאה|הקאות]].
על אף שלא מומלץ להשתמש בגלולת היום שאחרי כאמצעי העיקרי למניעת הריוןהיריון בשל תופעות הלוואי החזקות שלה, היא כן יעילה כגיבוי אם שאר [[אמצעי מניעה|אמצעי המניעה]] כשלו - למשל, כאשר האישה שכחה לקחת [[גלולה למניעת היריון]] או כאשר ה[[קונדום]] נקרע במהלך קיום יחסי מין.
השם "הגלולה של היום למחרת" מטעה, שכן גלולות חירום למניעת הריוןהיריון יעילות ביותר כאשר נוטלים אותן מיד לאחר קיום יחסי מין.
==סוגי גלולות==
שיטת הפרוגסטין בלבד משתמשת בלבונגסטרל במינון של 1.5 מ"ג. גלולות המכילות פרוגסטין בלבד נגישות כאמצעי חירום למניעת הריוןהיריון תחת שמות רבים ברחבי תבל: בארצות הברית, קנדה והונדורס הגלולות הללו מכונות "תוכנית ב"" (plan b). בבריטניה, אירלנד, אוסטרליה, ניו זילנד, פורטוגל ואיטליה אמצעי זה קרוי לבונל. בדרום אפריקה הוא קרוי אסקפל, ב-44 מדינת, כולל צרפת, מרבית מדינות מערב אירופה, הודו, מספר מדינות באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית השם הרווח הוא נור לבו, וב-44 מדינות, כולל מרבית מדינות מזרח אירופה, מקסיקו, ישראל, סין, הונג קונג וסינגפור ידועה הגלולה הזו בשם פוסטינור. גלולה זו יעילה, בדרך כלל, עד 72 שעות לאחר מגע מיני.
השיטה המשולבת (yuzpe regimen) משתמשת במינונים גבוהים הן של [[אסטרוגן]] והן של פרוגסטין, לנטילה בשתי מנות, בהפרש של 12 שעות זו מזו. כיום מקובל לחשוב כי שיטה זו יעילה פחות וידידותית פחות למשתמשת משיטת הפרוגסטין בלבד. אפשר להשיג את אותו מינון של הורמונים, ולפיכך – את אותה ההשפעה – על ידי נטילת מספר גלולות משולבות רגילות למניעת הריוןהיריון. למשל – 4 גלולות של אוברל [ovral] זהות בהשפעתן ל-4 גלולות פריבן. [preven] . ה-FDA אישר ב-1997 את השימוש הזה בסוגים מסוימים של גלולות משולבות למניעת הריוןהיריון .
אוליפריסטל אצטאט (ulipristal acetat), המוכר כ-"ella" בארצות הברית, אושר כאמצעי חירום למניעת הריוןהיריון באירופה ב-2009 ובארהב באוגוסט 2010. אמצעי זה יעיל עד 120 שעות לאחר מגע מיני. הוא מונע הריוןהיריון על ידי דחיית או מניעת ביוץ ומניעת קריעה זקיקית.
אין לבלבל בין גלולות החירום למניעת הריוןהיריון לבין מיפפריסטון (mifepristone) אשר משמש כ"גלולת הפלה". ואולם, בסין וברוסיה רק מיפפריסטון נגיש או כאמצעי חירום למניעת הריוןהיריון או כמעודד הפלה, תלוי מתי נוטלים אותו – לפני או אחרי קליטת הריוןהיריון. כאשר משתמשים במיפפריסטון כאמצעי חירום למניעה, מינון נמוך שלו פחות יעיל ממינונים גבוהים יותר, אך נושא עמו פחות תופעות לוואי.
==יעילותן של הגלולות==
יעילותם של אמצעי חירום למניעת הריוןהיריון מוצגת באופן שונה מיעילותם של אמצעים רגילים [דהיינו – שאינם אמצעי חירום]: חישוב היעילות של אמצעי החירום מוסבר במאמר המופיע ב American family physician כדלקמן:
....אם 1,000 נשים תקיימנה מגע מיני בלתי מוגן באמצע המחזור שלהן, בערך 80 תהרנה. השימוש בגלולת החירום למניעת הריוןהיריון יפחית את המספר הזה ב75 אחוז, כלומר – ל-20 נשים.
על פי דיווחי ה-F.D.A השיטה המשתמשת בפרוגסטין בלבד יעילה ב89 אחוזים מן המקרים. בתווית המופיעה על "תוכנית ב" בארצות הברית [ plan b ] מצוין כי "שבע מתוך שמונה נשים אשר היו נכנסת להריוןלהיריון לא תהרנה".
ב-1999 ניתוח של 8 מחקרים על יעילות השיטה המשולבת [yuzpe] הראתה שהיעילות המרבית של שיטה זו היא 74 אחוזים. מחקרים אחרים, שהשתמשו בשיטות חישוב אחרות, העלו רמות יעילות של 47 ו-53 אחוזים בלבד.
היעילות של שתי השיטות – שיטת הפרוגסטין בלבד והשיטה המשולבת גבוהה ביותר כאשר נוטלים את הגלולה בתוך 12 שעות מקיום מגע מיני, ופוחתת ככל שעובר הזמן. ב-2002 [[ארגון הבריאות העולמי]] חקר את הנושא ומצא כי יעילות סבירה עשויה להמשיך עד 120 שעות [5 ימים] לאחר מגע מיני.
באשר למינון של 10 מ"ג מיפפריסטון שנלקח עד 5 ימים לאחר מגע מיני נמצא כי יעילותו מגיע ל-83 אחוזים.
בנובמבר 2013 חברת התרופות פרמה [PHARMA] ציינה במידע המצורף לגלולה נורלבו [Norlevo] – שמינונו והרכבו הכימי זהה לגלולות חירום למניעת הריוןהיריון רבות אחרות – שיעילות הגלולה פוחתת בקרב נשים השוקלות יותר מכ-80 ק"ג, וכי היא איננה יעילה כלל בקרב נשים השוקלות יותר מכ-90 ק"ג.
===ההיסטוריה של שיטות חישוב היעילות===
מחקרים מוקדמים של אמצעי מניעה לא ניסו כלל לחשב את אחוזי הכישלון: הם הסתפקו בדיווח על מספר הנשים אשר הרו לאחר השימוש באמצעי חירום למניעת הריוןהיריון. מ-1980 מחקרים קליניים של אמצעי חירום למניעת הריוןהיריון חישבו תחילה את מספר ההריונות המשוער בקבוצת ביקורת, שלא קיבלה כל טיפול. את היעילות מחשבים על ידי חלוקת מספר ההריונות שנצפו במספר ההריונות המשוער, ללא טיפול.
השימוש בפלאצבו במחקרים מסוג זה יהיה לא אתי, על כן אחוזי היעילות מבוססים על מספר ההריונות המשוער. מספר ההריונות המשוער מתבסס כיום על השיטה הקלנדרית. ואולם, נשים אשר המחזור שלהן אינו סדיר מכל סיבה שהיא – אינן יכולות להיכלל בחישובים מסוג זה. גם לגבי נשים שכן נכללות בחישובים המתבססים על השיטה הקלנדרית – ידוע שלשיטה זו מגבלות רבות. במאמרם מאפריל 2012 מציינים טרסל וריימונד:
חישוב יעילות כולל בתוכו הנחות רבות, שקשה לאמתן. הסיכון להרות לגבי נשים המבקשות אמצעי חירום למניעת הריוןהיריון נראה כנמוך יותר ממה שמופיע בהערכות היעילות המקובלות,- כלומר שבהערכות אלו יש נטייה להפריז בסיכון להריוןלהיריון. עם זאת, ייתכן שחישובים מדויקים של יעילות אינן רלוונטיים לנשים רבות, אשר קיימו מגע מיני בלתי מוגן, מאחר שגלולות חירום למניעת הריוןהיריון הן הטיפול היחיד הזמין להן.
ב-1999 הועלתה השערה כי בדיקה הורמונלית תהא יעילה יותר כשיטה מדויקת להערכת פוריות במחקרים הנוגעים לאמצעי חירום למניעת הריוןהיריון.
==ראו גם==
| 