גיוס חובה – הבדלי גרסאות

'''גיוס חובה''' הוא [[חוק]], המחייב את כל [[אזרחות|אזרחיתושבי המדינה]] הכשירים (גופנית ונפשית) להתגייס לשירות למען המדינה.

לכל [[מדינה]] יכולת לקבוע את [[גיל]] גיוס חובה, וכן תנאים אחרים, שיכתיבו את טיב ו[[אורך שירות חובה במדינות העולם|אורך השירות]]. גיוס החובה עשוי להיות מצב קבוע (כמו במקרה [[צה"ל]] ב[[מדינת ישראל]], שבה מונהג בנוסף גם [[שירות מילואים]], או צבאות מדינות נוספות, כדוגמת [[שווייץ]] ו[[קולומביה]]) או להיות מוכרז בעת [[מצב חירום|מצבי חירום]] שונים (גיוס החירום ב[[ארצות הברית]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[מלחמת וייטנאם]]).

קיימות מספר סיבות לשימוש בכלי של גיוס חובה: למשל, במדינת ישראלבישראל נטען רבות כי "מדינה קטנה מוקפת אויבים" זקוקה לכל [[חייל]] שתוכל לגייס, ולכן, אין לתת מקום להעדפה אישית של כל אדם, האם לשרת את [[מולדת]]ו או אם לאו. במדינות אחרות, קיימות סיבות רבות, כמו [[מרד]] פנימי ובעיות אזרחיות (כדוגמת קולומביה), או סיבות היסטוריות אשר לא קיימות היום, כמו למשל ב[[גרמניה]], שגיוס החובה בה (שבוטל ביולי 2011{{הערה|1=[http://www.faz.net/s/Rub594835B672714A1DB1A121534F010EE1/Doc~E623BE7711422485FAD399811217F5118~ATpl~Ecommon~Scontent.html FAZ: Wehrpflicht wird zum 1. Juli 2011 ausgesetzt] (בגרמנית)}}) החל לאחר הפסד [[גרמניה הנאצית]] במלחמת העולם השנייה. גיוס החובה החל בשל [[המלחמה הקרה]], שהתקיימה בתוך גבולות גרמניה, בין 2שני חלקיה: [[גרמניה המזרחית]] ה[[קומוניסט]]ית, שנשלטה, למעשה, על ידי [[ברית המועצות]] ו[[גרמניה המערבית]], שנתמכה על ידי מעצמות המערב: [[ארצות הברית]], [[אנגליהבריטניה]] ו[[צרפת]].

במדינות רבות ישנה טענה כי גיוס חובה ושירות חובה גורמים ל[[מיליטריזם|מיליטריזציה]] של [[החברה האזרחית]], ובכך, ליצירת חברה שהינהשהיא גברית-[[מאצ'ואיזם|מאצ'ואיסטית]] ו[[אלימות|אלימה]] יתר על המידה, כאשר עקרונות חברתיים נזנחים, או לכל הפחות, מקבלים חשיבות מועטה יותר. נושאים כגון: [[חינוך]], [[בריאות]], [[רווחה]], טיפול ב[[פשיעה]] וכדומה, מקבלים פחות התייחסות ופחות [[כוח אדם]].

נוסף על כך, קיימת הטענה, שגיוס חובה פוגע ב[[חופש העיסוק]], [[חופש המצפון]] וב[[חירות האדם|חרויות]] בסיסיות נוספות, ובכך הוא אנטי -[[דמוקרטיה|דמוקרטי]].

מנגד, ישנה הטענה, שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון [[פטריוטיות]], [[רעות (ערך)|רעות]] ו[[ערבות הדדית]], אהבת הארץ וכוליוכו', מוטמעים באזרחים, מתוקף היותם מגויסים, ודווקא בגלל אפקט כור ההיתוך.

בשנת 2014, פורסם מסמך פנימי של המרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל.,{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2522983|כותרת = מסמך צבאי פנימי: להתכונן לביטול גיוס החובה}}}} המסמך ממליץהממליץ לצבא להתכונן לשינויים במודל הגיוס וביטול [[שירות חובה בצה"ל|גיוס החובה בישראל]], על רקע השיח הציבורי הגובר בעניין. המסמך קובע כי "על צה"ל להתכונן לתרחיש זה, על סמך מה שהתרחש בצבאות אחרים".

לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים]], גיוס החובה בישראל היה במרכז ה[[קונצנזוס]], ואף מפלגה, פרט ליהדותל[[יהדות התורה]], לא הצהירה שתפעל לביטולו.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = https://oknesset.org/bill/7291/|כותרת = ביטול גיוס חובה - כנסת פתוחה}}}}

החל מינואר 2015 יש גיוס חובה לנשים ב[[נורווגיה]], והיא המדינה היחידה בנאטב[[נאט"ו]] המקיימת גיוס חובה לנשים{{הערה|[https://forsvaret.no/en/newsroom/news-stories/female-conscription Universal Conscription], 11 June 2015}}. גם [[צפון קוריאה]] החילה גיוס חובה החל משנת 2015{{הערה|Choi Song Min, [https://www.theguardian.com/world/2015/jan/31/north-korea-mandatory-military-service-women North Korea introduces 'mandatory military service for women'], The Guardian, January 31, 2015}}.

ב[[מרץ]]במרץ [[2017]] הודיעה ממשלת [[שוודיה]] על החזרת גיוס החובה לאחר שבוטל שבע שנים קודם לכן, וכי חוק גיוס החובה יחול גם על נשים{{הערה|{{הארץ||שוודיה מחזירה את גיוס החובה לגברים ולנשים בגלל המצב הביטחוני באירופה|1.3901681|[[7 במרץ]] [[2017]]}}}}.