חלוקת הפרקים בתנ"ך – הבדלי גרסאות

* לפי אחת הדעות ב[[גמרא]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|ט|ב}}}} פרקים {{תנ"ך|[[תהילים א'|א|קצר=כן|ללא=ספר}}]]-{{תנ"ך|[[תהילים ב'|ב|קצר=כן|ללא=ספר}}]] הם פרק אחד, והיא מביאה ראיה מכך ש"פתח בה באשרי וסיים בה באשרי".

* פרקים {{תנ"ך|[[תהילים| ט'|קצר=כן|ללא=ספר}}ט]]-{{תנ"ך|[[תהילים| י'|קצר=כן|ללא=ספר}}י]] מחוברים בתרגום השבעים ואולי סברו כך גם חלק מ[[חז"ל]] (אם כי הדעה המובאת לעיל לא סברה כך). ראיה לכך מהעובדה שב{{תנ"ך|[[תהילים| י'|ללא=ספר}}י]] אין כל פתיחה, בניגוד לפרקים שלפניו ולאחריו שפותחים ב"למנצח".

* בשל אותה ראיה, ומשום שיש [[פזמון חוזר|פזמון]] החוזר בשניהם, ייתכן שפרקים {{תנ[[תהילים מ"ך|תהיליםב|מב|קצר=כן|ללא=ספר}}]]-{{תנ[[תהילים מ"ך|תהיליםג|מג|קצר=כן|ללא=ספר}}]] הם למעשה מזמור אחד. (גם בסוכות קוראים את שני פרקים אלו רצופים).

* ייתכן שפרקים {{תנ"ך|[[תהילים ע'|ע|קצר=כן|ללא=ספר}}]]-{{תנ[[תהילים ע"ך|תהיליםא|עא|קצר=כן|ללא=ספר}}]] היו מזמור אחד, ולכך אותה ראיה המוזכרת בשתי הדוגמאות הקודמות.

* בתרגום השבעים פרקים {{תנ[[תהילים קי"ךד|קי"ד]]-[[תהילים קט"ו|קיד|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנקט"ך|תהילים|קטו|קצר=כן|ללא=ספר}}ו]] מחוברים כמזמור אחד. כך הוא גם ב[[כתב יד (העתק)|כתב היד]] [[כתר ארם צובא]], וכן הוא במנהג ה[[יהדות תימן|תימני]] ב[[קריאת ההלל]].

* מזמור {{תנ[[תהילים קי"ךז|תהילים|קיז|קצר=כן|ללא=ספר}}קי"ז]] הוא בן שני פסוקים בלבד, ושייך כנראה למזמור שלפניו או לאחריו. בדרך כלל מחברים אותו עם זה שלפניו.

* פרקים {{תנ[[תהילים קל"ךד|קל"ד]]-[[תהילים קל"ה|קלד|קצר=כן|ללא=ספר}}-{{תנקל"ך|תהילים|קלה|קצר=כן|ללא=ספר}}ה]] נראים כחלק ממזמור אחד.