תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לימוד התלמוד: ראה -> ראו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
משולם מנהרדעה (שיחה | תרומות) המרת תאריכים שגוייה וחוסר דיוק בפרטים. |
||
שורה 93:
עדויות לקיומם של כתבי יד של חיבור התלמוד הבבלי (בצורתו הסופית) ישנן בידינו החל מאמצע [[המאה ה-8 לספירה]]; כבר רב [[שרירא גאון]], בן [[המאה ה-10]] לספירה, נשאל באגרתו המפורסמת, [[איגרת רב שרירא גאון]] - "כיצד נכתב התלמוד". בדברי הגאונים מוזכר על קיומם של כתבי יד תלמודיים מ[[המאה ה-8]] לספירה{{הערה|"גמרא דבי רב ישי", "גמרא דכתיבין מן טפי מאתן שנין".}}. סמוך ל[[המאה ה-9|מאה ה-9]] נמסר שרב [[פלטוי גאון]] {{ציטוטון|צוה ושלחו לבני ספרד תלמוד ופתרונו}}. רבי [[שמואל הנגיד]], בן [[המאה ה-11]] לספירה, מוסר על אדם בשם נטרונאי בר חכינאי {{ציטוטון|שכתב לבני ספרד את התלמוד מפיו שלא מן הכתב}}. [[הרמב"ם]], בן [[המאה ה-12]], מספר שהגיע לידו ממצרים גוויל כתב יד של התלמוד הדומה לכתבי יד שנכתבו 500 שנה קודם לזמנו ([[המאה ה-7]] לספירה) {{ציטוטון|שהיו כותבין קודם לזמן זה בקרוב מחמש מאות שנה}}{{הערה|1={{ציטוטון|1=יש נוסחאות מן התלמוד שכתוב בהן [...] וטעות סופרים היא; [...] וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות [...] והגיע לידי במצריים מקצת תלמוד ישן כתוב על הגווילים, כמו שהיו כותבין קודם לזמן זה בקרוב מחמש מאות שנה [...]|2=[[רמב"ם]], '''[[משנה תורה]]''', ספר משפטים, הלכות מלוה ולוה, [[S:רמב"ם הלכות מלווה ולווה טו ב|פרק ט"ו, הלכה ב]] (בנוסח תימני: [http://mechon-mamre.org/i/d315n.htm הלכה ד]}}.}}.
עדות עקיפה נוספת עולה משני מקומות בתלמוד, ב{{בבלי|סנהדרין|צז|א|ללא=שם}} וב{{בבלי|עבודה זרה|ט|א}}, בהם מובאת מעין [[ברייתא]] 'תנא דבי אליהו', העוסקת בתאריכים, וכך כתוב בה:"ששת אלפים שנה הוי העולם: שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, ושני אלפים ימות המשיח. ובעוונותינו שרבו יצאו מהם מה שיצאו ועדיין משיח בן דוד לא בא."
מעבר לעדויות עקיפות אלו, מצויים בידינו כתבי יד קדומים של התלמוד הבבלי שצוין עליהם תאריך כתיבתם. בכתב יד תימני (אוסף [[יהודה לייב פישמן מימון|הרב מימון]]) צויין התאריך ד'תקל"ד-ח לבריאה ([[774]]-[[778]] לספירה) כתאריך כתיבתו{{הערה|התאריך צוין על דברי התלמוד ב[[מסכת סנהדרין]] [[S:סנהדרין צז א|צז,א]].}}, בכתב יד [[סנקט פטרבורג|לנינגרד]] (על מסכתות כתובות וגיטין) צויין לפי עדות אחת כי הוא נכתב בשנת [[ד'תתל"ב]] ([[1072]]). במסכת כריתות בכתב יד בודלי 2673 צוין התאריך [[ד'תתפ"ג]] ([[1123]]){{הערה|נדפס בידי שכטר, קיימברידג' 1896.}} חלק קדשים שבכתב יד [[פירנצה|פירנצי]] משנת [[ד'תתקל"ז]] ([[1177]]) הוא כתב היד הקדום ביותר של מסכת שלמה שנקוב בו תאריך. כתב יד [[מינכן]] (95) שנכתב בשנת ה'ק"ג ([[1343]]) הוא כתב היד היחיד ששרד המכיל את כל התלמוד{{הערה|מהד' מצולמת: ליידן, 1912 [ירושלים 1970] (ראו: דקדוקי סופרים, רבינוביץ לתיאור מורחב)}}.▼
במקום 'יצאו מהם מה שיצאו' הסתמי בתלמוד שבדפוס, כתוב בכתבי היד של התלמוד במפורש כמה יצאו. כלומר בשני המקומות מופיעים תאריכים בתוך הברייתא.
* בכתב יד מינכן 95 - שנכתב על פי הקולופון שבסופו בשנת 1343, התאריך הכתוב בברייתא בסנהדרין הוא שש מאות ותשע עשרה (859 לספירה).
* התאריך הקדום שבכולם מצוי בכתב היד התימני למסכת סנהדרין שבו כתוב: 'יצאו מהן '''חמש מאות ותשעים שנה'''' שהיא שנת [[830]] לספירה. ובגיליון יש הערה: 'נ"א '''חמש מאות שלושים ושמונה'''' היינו שנת [[778]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Articles/Pages/Talmud-MSS-Rosenthal.aspx|הכותב=דוד רוזנטל|כותרת=תרומתם של כתבי היד לחקר התלמוד|אתר=הספרייה הלאומית|מידע נוסף=|תאריך=2004}}</ref>.
▲מעבר לעדויות עקיפות אלו, מצויים בידינו כתבי יד קדומים של התלמוד הבבלי שצוין עליהם תאריך כתיבתם.
===צנזורה ואנטישמיות בעקבות התלמוד===
| |||