ורדינה כהן – הבדלי גרסאות

== חייהביוגרפיה ==

כהן נולדה ב[[גבעתיים]], בתו הצעירה של הזמר שלמה כהן, שנודע ב[[שם במה|כינויו]] [[סולימאן הגדול]] ואחותם של הזמרים [[חופני כהן|חופני]], [[פיני כהן|פיני]] ו[[יזהר כהן]]. ורדינה למדה לימודי פסנתר קלאסי, שירתה ב[[צוות הווי הנח"ל]] והמשיכה בלימודי מוזיקה אקדמאים. סיימה [[תואר ראשון]] בחינוך מוזיקלי והמשיכה ללימודי תיאטרון ומשחק באוניברסיטתב[[אוניברסיטת תל אביב]] (שאותם לא סיימה). במהלך היותה סטודנטית, ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], שימשה כזמרת ליווי בהופעותיה של [[ירדנה ארזי]].

ב-[[1987]] השתתפה עם אחיה יזהר בתחרות ה[[קדם-אירוויזיון 1987|קדם אירוויזיון]] עם השיר "מוזיקה היא נשיקה לנצח" (מילים: [[דודו ברק]], לחן: [[יזהר כהן]], עיבוד: [[רוני וייס]]). השניים הגיעו עם השיר למקום החמישי בתחרות.

ב-[[1989]] השתתפה כהן בשנית ב[[קדם-אירוויזיון 1989|קדם אירוויזיון]] עם השיר "שביל הזהב" (מילים: [[תלמה אליגון-רוז]], לחן: [[יזהר כהן]], עיבוד: [[קובי אושרת]]) שהגיע למקום התשיעי.

ב-[[1990]] הוציאה את אלבומה השני, "דרך עצמי", בלטו באלבום השירים "עיר ללא רחמים", למילים של [[יהונתן גפן]] ולחן של יורם צדוק (מספר על אישה שמסתובבת בעיר אלימה בה אין רחמים), "שישי בצוהריים" (מילים: [[עידית פאנק]], לחן: [[נתן כהן]]), "אהבה נכזבת", ו"אני שוב מתאהב" (בשניהם -, מילים: [[יונה וולך]], לחן: [[יהודה אלבוים]]). נתן כהן עיבד והפיק מוזיקלית את שירי האלבום.

ב-[[1991]] נישאה למוזיקאי [[צור בן זאב]] ונסעה בעקבותיו להתגורר ב[[ארצות הברית]], שם נולדה בתם הבכורה, מיתר.

לאורך כל השנים, ורדינה מופיעה רבותהופיעה על במות רבות ברחבי הארץישראל ושרה את שיריה, לרבות שירי ארץ-ישראל המזוהים עם המסורת של בית הוריה, בית משפחת "סולימאן הגדול" שהיו ונשארו חלק חשוב בהוויה הישראלית וקיבלו את אות אבירי הזמר העברי. ב-[[2015]] הוציאה ורדינה את הדיסק "שירים מהבית" בהפקתו המוזיקלית של בעלה, צור בן זאב, והוא כולל מגוון שירי ארץ-ישראל עמם היא מופיעה, כגון מחרוזת רועים, מחרוזת הורה, שיריםושירים מסביב למדורה, ועוד.