ויקיפדיה

פייסבוק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Pacebuck (שיחה | תרומות)
עריכה אחת
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ קידוד קישורים, סקריפט החלפות (כותלי), אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 18:
תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד בלבד, ובתוך כחודש בלבד מאז עלה האתר לרשת, יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט האתר גם ל[[אוניברסיטת סטנפורד]], ל[[אוניברסיטת קולומביה|קולומביה]] ול[[אוניברסיטת ייל|ייל]]; ובתוך חודשיים (אפריל 2004) ל"[[ליגת הקיסוס]]" במלואה.
 
עם ההצלחה המהירה של פייסבוק נתגלעו חילוקי דעות בין סברין וצוקרברג לגבי הכיוון אליו צריכה החברה לשאוף. סברין איבד עניין ומעורבתו בחברה דעכה. שיא המחלוקת בין השניים היה כאשר סברין גילה, כי נושל כמעט לחלוטין מבעלות החברה, ושיעור השליטה שלו בה צנח מ-34.4% ל-0.03% בלבד. כתוצאה מנסיבות אלה, הגיש סברין [[קובלנה פלילית|תביעה]] נגד פייסבוק. בסופו של עניין, יושבה תביעה זו מחוץ לכתלילכותלי [[בית המשפט]], מבלי להיכנס לערכאות משפטיות. פרטי יישוב התביעה אינם ידועים, אך סברין הוכרז באופן רשמי כמייסד משותף של פייסבוק באתר החברה. סברין חתם על [[חוזה אי גילוי]] בו נאסר עליו לגלות פרטים על ההסכם.
 
ב-2 בספטמבר 2005, הפיץ צוקרברג את הפייסבוק גם בבתי ספר. בסוף שנה זו התפשט השימוש בפייסבוק עד לאוניברסיטאות הקטנות ביותר ולבתי הספר היסודיים. בין המדינות המשתתפות היו: [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[אירלנד]], 21 אוניברסיטאות ב[[בריטניה]], אוניברסיטת פוארטו ריקו שב[[מקסיקו]] וכל האוניברסיטאות המצויות ב[[איי הבתולה]]. ב-11 בדצמבר 2005, הצטרפו גם אוניברסיטאות מ[[אוסטרליה]] ומ[[ניו זילנד]] לפייסבוק והעלו את מספר האוניברסיטאות הפעילות בפייסבוק ל-2,000 ואת מספר בתי הספר הפעילים בפייסבוק ליותר מ-25,000.
 
רשת פייסבוק נפתחה לכלל הציבור ב-11 בספטמבר 2006, עם דרישה מינימלית של כתובת [[דואר אלקטרוני]] וגיל מינימלי של 13 שנים. בנובמבר 2008 ממשק הפייסבוק תורגם באופן חלקי לעברית ובמרץ 2009, עלתה גרסה מלאה בעברית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/nexter-archive/Article-3dafb698c23af11006.htm|הכותב=נועה פרג|כותרת=חדשות טובות ל-511 אלף גולשים ישראליים: פייסבוק העלתה גרסה בעברית|אתר=באתר [[mako]]|תאריך=15.09.2009}}}}.בפברואר 2009 החברה חתמה על הסכם פשרה עם חבריו לאוניברסיטה של צוקרברג, האחים קמרון וטיילר וינקלווס ודיוויה נארנדרה, בעלי חברת ConnectU, שטענו כי גנב מהם את הרעיון של רשת חברתית והפר [[זכויות יוצרים]]. פייסבוק שילמה להם 65 מיליון דולר בתמורה להסרת התביעה כלפיה{{הערה|‫{{הארץ||פייסבוק שילמה 65 מיליון דולר פיצויים לחבריו של צוקרברג|1.1246129|12 בפברואר 2009}}}}. במאי 2009 נחתם הסכם פשרה נוסף בין פייסבוק לחברת "Think Computer Corporation" שמייסדה, חבר של צוקרברג מהרווארד בשם אהרון גרינשפן, טען שכבר ב-2003 המציא את השם פייסבוק וטען לבעלות עליו{{הערה|‫{{כלכליסט|כתב כלכליסט|פייסבוק הגיעה לפשרה עם יזם שטען שהמציא את האתר קודם|3290382|23 במאי 2009}}}}. סיפור הקמת החברה והמאבקים המשפטיים שנלוו לה מתוארים בסרט הקולנוע "[[הרשת החברתית]]" (The Social Network). במאי 2012, הונפקה חברת [[פייסבוק (חברה)|פייסבוק]] ב[[נאסד"ק]] שבניו-יורק, שם קיבלה את הסימול FB. ההנפקה בוצעה לפי שווי שוק של 104.2 מיליארד דולר. ב-2013, השיקה פייסבוק את Facebook Graph Search שהרחיב את יכולות החיפוש באתר.
 
== מאפייני הרשת ==
שורה 74:
ככלל, מדי יום ביומו, מתים בעולם אנשים רבים. בפרט, לחלק מאנשים אלו, קיים חשבון (דף משתמש) בפייסבוק. לאור היקף המשתמשים הנרחב בפייסבוק: כשני מיליארדי משתמשים, נוצר מצב בו אנשים רבים, אשר בבעלותם דף משתמש בפייסבוק- נפטרים מדי יום ביומו. מדיניות פייסבוק כלפי משתמשים אשר נפטרו היא הקפאת חשבונם, תוך העברתו למצב "הנצחה", בו אין עוד אפשרות לעדכן או לערוך את החשבון. עם זאת, ניתן לכתוב על קיר המשתמש הודעות ("פוסטים"), המביעות [[געגוע]] למנוח, או [[צער]] באשר למותו. יש להבדיל בין הנצחת פרופיל לבין מחיקת פרופיל: דיווח לפייסבוק על מנת שפרופיל יונצח היא פעולה היכולה להתבצע על ידי כל אחד, כולל זרים מוחלטים: יש רק צורך בלינק ל[[מודעת אבל]] ופרטים כלליים נוספים, שאינם מצריכים הכרות אישית עם הנפטר. פנייה לפייסבוק על מנת שפרופיל יימחק אפשרית רק על ידי קרוב משפחה של הנפטר ומצריכה תעודת פטירה ופרטים רבים יותר{{הערה|[http://he-il.facebook.com/help/requestmemorialization כיצד ניתן לדווח על אדם שנפטר או על חשבון פייסבוק שיש להנציח?].}}.
 
ב-2015, אפשרה פייסבוק למנות איש או אשת קשר למורשת הדיגיטלית של הנפטר. באנגלית תפקיד זה קרוי Legacy Contact ובעברית "איש קשר לנושאי הנצחה". פעולה זו מתבצעת על ידי בעל הפרופיל בעודו בחייו ואינה קשורה לא להנצחת הפרופיל ולא למחיקת הפרופיל, שהן פעולות שמתבצעות לאחר מות בעל הפרופיל{{הערה|[https://he-il.facebook.com/help/1568013990080948?helpref=faq_content מהו איש קשר לנושאי הנצחה ומה הוא יכול לעשות?].}}{{הערה|‫{{כלכליסט|יוסי גורביץ|דו"ח טכנולוגי: פייסבוק רואה אנשים מתים|3365442|27 באוקטובר 2009}}}}.
 
== שימוש בפייסבוק ==
שורה 88:
* '''חברויות בין משתמשים:''' כ-140 מיליארד (נכון לאוקטובר 2012){{הערה|שם=מיליארד}}
 
סקר שנערך ב-2 במרץ 2007 בקרב בני נוער בארצות הברית, על ידי חברת הסקרים "[[eMarketer]]", גילה כי נשים מגיל 17 - 25 נכנסות לפייסבוק מעט יותר (69%) מאשר גברים (65%). בנוסף, זכה האתר לשיא עולמי, כפופולרי ביותר להעלאת תמונות ברשת, עם שיא של כארבעה עשר מיליון תמונות ביום בממוצע. בספטמבר 2017, דורג פייסבוק כאתר הנצפה ביותר באינטרנט{{הערה|[https://moz.com/top500 The Moz Top 500]|שמאל=כן}}. במאי 2008, האתר משך אליו כמות שיא של מבקרים - כ-123.9 מיליון. בזמן זה, הוא דורג על ידי האתרים האחרים במקומות הראשונים כבעל צפיפות ההודעות הגדולה ביותר ברשת (מהבולטים שבהם: אתר "[[Quantcast]]" דירג אותו במקום ה-16, ואתר "Compete" במקום ה-20). במאי 2011, דורג האתר כאתר השלישי הנצפה ביותר, עם 714 מיליון גולשים בחודש{{הערה|1=אביחי אפוטה, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000657463 שיא כל הזמנים: יותר ממיליארד כניסות לגוגל בחודש אחד. פייסבוק במקום השלישי]. גלובס, 26 ביוני 2011; ארבעת האתרים הנצפים ביותר, לפי כתבה זו: גוגל, קבוצת אתרי מיקרוסופט, פייסבוק, יאהו}}.
 
פייסבוק נחשב לאתר הפופולרי ביותר במדינות בהן השפה הרשמית היא [[אנגלית]], בהן [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[הממלכה המאוחדת]]. בארצות הברית, נמצא האתר בשימוש בלמעלה מ-62% ממשקי הבית, אשר הנם בעלי גישה לאינטרנט{{הערה|1=[http://www.facebakers.com/countries-with-facebook/US/ United States Facebook Statistics by Country] באתר [[Socialbakers]] {{אנגלית}}}}.
שורה 94:
ב-1 בפברואר 2012, הגישה פייסבוק בקשה לוועדה לניירות ערך בארצות הברית לבצע [[הנפקת מניות]]. ב[[תשקיף]] פירסמה פייסבוק נתונים על מצב החברה, נכון לסוף 2011, ולפיהם כ-845 מיליון משתמשים פעילים בחודש, כ-483 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, 100 מיליארד יחסי חברויות בין המשתמשים, 2.7 מיליארד תגובות ולייקים ביום, 250 מיליון תמונות המועלות מדי יום.
 
לפי מחקר של חברת "[[קום-סקור]]" {{אנ|ComScore}} בשנת 2011, ישראל הייתה במקום הראשון בעולם מבחינת זמן שימוש ברשתות חברתיות. על פי המחקר, גולש ישראלי ממוצע מעביר 11.1 שעות בחודש באתרי רשתות חברתיות{{הערה|‫{{הארץ|עודד ירון|דו"ח: ישראל שיאנית בשימוש ברשתות חברתיות|1.1598558|22 בדצמבר 2011}}}}{{הערה|‫{{גלובס|רועי גולדנברג|לייק כחול-לבן: ישראל היא שיאנית העולם ברשתות חברתיות|1000709417|23 בדצמבר 2011}}}}, ובראשן פייסבוק.
 
=== פרסום בפייסבוק ===
שורה 108:
=== שימוש בקרב נבחרי ציבור ===
עם עליית הפופולריות של האתר, החלו נבחרי ציבור להשתמש באתר לשם תקשורת עם הציבור:
* זמן קצר לאחר כניסתו של [[ברק אובמה]] ל[[הבית הלבן|בית הלבן]] נפתח בין היתר [http://www.facebook.com/WhiteHouse עמוד פייסבוק לבית הלבן], בנוסף לעמודים באתרים [[טוויטר]] ו[[מייספייס]]. מאות אלפי משתמשים נרשמו כמעריצים לעמוד ומתעדכנים באמצעותו במסרים והודעות רשמיים{{הערה|‫{{הארץ|[[בלומברג (חברה)|בלומברג]]|הבית הלבן נכנס לפייסבוק, מייספייס וטוויטר|1.1259520|3 במאי 2009}}}}.
* ב[[צרפת]] שימש פייסבוק את ה[[שר]]ה לפיתוח הכלכלה הדיגיטלית, [[נטלי קושצ'ושקו-מוריזה]], להודעה על כניסתה ל[[הריון]]{{הערה|{{הארץ||שרה בצרפת הודיעה על הריונה בפייסבוק|1.1258632|23 באפריל 2009}}}}.
* [[ידוען|ידוענים]] רבים בעולם, וב[[ארצות הברית]] בפרט, פותחים עמוד פייסבוק בו הם מפרסמים עדכונים על חייהם הפרטיים.
שורה 116:
ככל שהאתר הפך פופולרי יותר, כך הוא הפך באותה המידה מקור למעשים שליליים שונים, בהם פייסבוק מנסה להילחם. מעשים אלו כוללים:
;[[גניבת זהות]]: נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם אחר. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד, רצח, ופעולות טרור וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה. לדברי פייסבוק, ברגע שתופעה כזו מדווחת על ידי הגולשים, היא מטופלת מידית{{הערה|1=מייק אלגאן, [http://www.computerworld.com/action/article.do?command=viewArticleBasic&taxonomyName=Internet+Business&articleId=9121578&taxonomyId=71&pageNumber=1 Why you can't trust 'friends' on Facebook], ComputerWorld}}.
;שליחת דואר זבל: יישומים שונים בפייסבוק, המופעלים על ידי שולחי [[דואר זבל]], מבקשים מהמשתמשים להכניס [[כתובת דואר אלקטרוני]] שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי דואר זבל העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת ההודעות הללו. בנובמבר 2010, ניצחה מנהלת פייסבוק בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז מ[[מונטריאול]], שהפעיל יישום מסוג זה, וקיבלה 873 מיליוני דולרים כפיצוי{{הערה|1=Nancy Gohring, [http://www.computerworld.com/action/article.do?command=viewArticleBasic&articleId=9121378 Facebook wins $873M judgment in spam suit], ComputerWorld}}{{הערה|‫{{ynet|ניב ליליאן, אהוד קינן|מפיץ דואר זבל יפצה את פייסבוק ב-873 מיליון דולר|3628117|25 בנובמבר 2008}}}}.
;גזענות ועידוד פשעי שנאה: פתיחת קבוצות פייסבוק הקוראות לבצע [[פשע שנאה]] נגד אוכלוסיות מסוימות:
* שבעה עמודים של קבוצות [[איטליה|איטלקיות]] [[נאו נאציזם|נאו-נאציות]] שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים ובראשם [[צוענים]] הורדו מהאתר על ידי מנהלת פייסבוק{{הערה|1=רובין פומרוי, [http://www.reuters.com/article/internetNews/idUSTRE4AD3KZ20081114 Facebook pulls Italian neo-Nazi pages after outcry], רויטרס}}.
* עמוד שנפתח ב-2008 על ידי תלמיד קנדי בן 14 והכריז על 20 בנובמבר כעל "יום הבעיטה ב[[ג'ינג'י]]" הביא לעשרות מקרים ברחבי [[ארצות הברית]] ו[[קנדה]] בהם הותקפו תלמידים ג'ינג'ים בבתי הספר ובאוניברסיטאות{{הערה|1= דניאל בל, [http://www.canada.com/vancouversun/news/westcoastnews/story.html?id=a782290e-03d3-40de-8908-752bdc1506eb No suspensions after 'Kick a Ginger Day' incites problems], The Vancouver Sun}}.
* קבוצה שנפתחה ב-2011-2010 וקראה ל[[אינתיפאדה]] שלישית בישראל ב-15 במאי 2011, נסגרה בעקבות "הפרת תנאי השימוש"{{הערה|‫{{נענע10|אילנה ברודו|פייסבוק הסירה את עמוד "האינתיפאדה השלישית"|791421|29 במרץ 2011||net}}}}.
* קבוצות רבות שקוראות לדה-לגיטימציה (וברוב המקרים גם ל[[השמדה]]) של ישראל, חלקם בעלי שמות כגון: "מוות לישראל", "Fuck Israel" ואף המשווים את ישראל ל[[גרמניה הנאצית]].
* במאי 2015 נגזר לראשונה בישראל עונש מאסר בפועל בגין פרסומים בפייסבוק. עומר שלבי בן 44 מ[[מזרח ירושלים]] נידון לתשעה חודשי מאסר על הסתה ותמיכה בארגון טרור בעקבות דברים שפרסם בפייסבוק.
שורה 132:
בדו"חות שפרסמה פייסבוק באמצע שנת 2012, ציינה החברה כי לפי בדיקות שערכה, מעל 83 מיליון חשבונות פייסבוק בכל העולם הם שקריים (כפולים או מזויפים) ומהווים כ-8.5% מכלל החשבונות הפעילים ברשת (955 מיליון){{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|פייסבוק: 83 מיליון מהחשבונות - מזויפים|392/051|3 באוגוסט 2012|16|2}}}}. החברה מחלקת את חשבונות הקש לשתי קבוצות עיקריות: משתמשים בלתי מזוהים, כגון חיות מחמד או בתי עסק, אשר משתמשים בפרופיל הקש למטרות זדוניות, כגון שליחת [[דואר זבל]] למשתמשים אחרים. הערכת פייסבוק היא, כי סך כל חשבונות המשתמשים שאינם מזוהים, מהווים כ-2.4% מכלל החשבונות הפעילים (כ-22.9 מיליוני חשבונות כאלו), וכי המשתמשים ה"מזויפים" מהווים כ-1.5% מכלל המשתמשים הפעילים, כ-14.3 מיליון. עוד ציינה פייסבוק, כי מספר חשבונות הקש היה נמוך באופן משמעותי ב[[מדינות המערב]], דוגמת [[ארצות הברית]] ו[[אוסטרליה]]- ביחס ל[[המדינות המתפתחות|מדינות מתפתחות]], דוגמת [[אינדונזיה]] ו[[טורקיה]].
 
כדי לצמצם את תופעת החשבונות ה"מזויפים" מחייבת פייסבוק כל משתמש שנחשד שלא השתמש בזהותו האמיתית, לשלוח [[תעודת זהות]] ממשלתית או מסמכים מזהים אחרים על מנת להוכיח שהפרטים אותם רשם בחשבון אמיתיים.{{הערה|[https://www.facebook.com/help/159096464162185 What types of ID does Facebook accept?] באתר פייסבוק}}{{הערה|[https://www.wired.com/2015/06/facebook-real-name-policy-problems/ Help, I’m Trapped in Facebook’s Absurd Pseudonym Purgatory], באתר WIRED}}. במידה ובעל החשבון לא שלח את תעודת הזהות הממשלתית או מסמכים מזהים אחרים חשבונו ישאר מושבת לצמיתות. פעילי פרטיות רבים מבקרים מדיניות זו של חברת פייסבוק, ומגדירים אותה כ-"[[wikt:דרקוני|דרקונית]]", באומרם כי היא פוגעת קשות בפרטיות המשתמשים שנחשדו שלא השתמשו בפרטיהם האמיתיים וכי אין להם ברירה אלא לשלוח את תעודת הזהות הממשלתית או שחשבונם ישאר מושבת לצמיתות.
 
=== ביקורת כלפי מדיניות חסימת העמודים של פייסבוק ===
{{להשלים|פסקה=המידע אינו מאורגן ומסביר את התופעה בכותרת}}
 
תפקידן של חברות האינטרנט בנוגע לחופש הדיבור בפרט ובהיבט המוסרי-חברתי בכלל, הוא טריטוריה חדשה ושנויה במחלוקת. חוקר התקשורת טרלטון גילספי מ[[אוניברסיטת קורנל]] טוען כי האתגרים המוצבים בפני חברות אלו דומים לאלו שניצבים בפני ענקיות העיתונות הישנה, וכי עד כה פעילותן של ענקיות האינטרנט בתחום מונעת את הדיון ציבורי בנושא [[חופש הביטוי]] תוך כדי שהן משדרות ליברליות ונייטרליות כלפי חוץ.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Tarleton Gillespie|שם=The politics of ‘platforms’|כתב עת=SAGE Journals|כרך=Vol 12|סדרה=Issue 3|עמ=13-14|שנת הוצאה=2010|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/1461444809342738}}}}.
 
[[קובץ:Nick Ut speaks with the press.jpg|ממוזער|צלם העיתונות, ניק אוט, משוחח עם התקשורת אודות תמונתו, "טרור המלחמה"]]
 
מדיניות חברת פייסבוק בנוגע לחסימת עמודים עולה בשיח הציבורי. בישראל נדון הנושא בציבור ובבית המשפט בעקבות חסימת הדף "[[סטטוסים מצייצים]]". בספטמבר 2016, נידונה חסימת עמוד הפייסבוק הפופולרי "[[הצינור]]", בשל [[הפרת זכויות יוצרים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/826/601.html|הכותב=NRG חדשות|כותרת=פייסבוק חסמה את עמוד "הצינור" של גיא לרר|אתר=[[NRG]]|תאריך=12 בספטמבר 2016}}}}.בנובמבר 2016, התנהל קמפיין רשתי בשל חסימת עמודיהם של כוכבי רשת רבים בשל שימוש במילים הנחשבות פוגעניות על ידי פייסבוק. הטענה המרכזית הייתה כנגד שרירותיות החסימות, והעובדה שנערכו ללא התראה מוקדמת ולעיתים אף בעקבות סטטוסים ישנים, במקרים מסוימים בני מספר שנים.
 
הכותבים [[יותם זמרי]], נועם פתחי, רז ציפריס ואבנר רסל נחסמו בשל השימוש במילה "קוקסינל" בסטטוסים שפירסמו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mako.co.il/nexter-internet/social-networks-facebook/Article-3cb7203957d4851006.htm|הכותב=NEXTER|כותרת=המלחמה החדשה של פייסבוק: קוקסינלים|אתר=מאקו|תאריך=10 בנובמבר 2016}}}}. על המילים האסורות שהובילו לחסימת משתמשים נמנו "קוקסינל", "כושי", תיאור שימוש בסמים, שימוש בהטיות המילה "אונס", גידופים ובדיחות עדתיות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tech.walla.co.il/item/3015920|הכותב=[[דורי בן ישראל]]|כותרת=שלא תיחסמו: אלה המילים החדשות שאסור לכתוב בפייסבוק|אתר=וואלה!|תאריך=23 בנובמבר 2016}}}}.
 
אחד האירועים המרכזיים אשר העלו את הביקורת כלפי מדיניות פייסבוק ברחבי העולם היה מכתב פתוח שפורסם ב-9 בספטמבר 2016 על שער העיתון המוביל ב[[נורווגיה]] "[[אפטן פוסטן]]" {{אנ|Aftenposten}} בנוגע לצנזור תמונתו זוכת [[פרס פוליצר]] של [[צילום עיתונות|צלם העיתונות]], [[ניק אוט]] {{אנ|Nick Ut}}, "טרור המלחמה"{{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Nick_Ut#/media/File:TrangBang.jpg לצפייה בתמונה, יש ללחוץ על קישור זה].}}. תמונת הילדה הוייטנאמית העירומה חשפה לעולם את זוועות [[מלחמת וייטנאם]]. במכתב הפתוח נטען כי מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, משתמש לרעה בכוח שיש בידיו ובמקום להפוך את העולם לפתוח ומחובר יותר, הוא מעודד טיפשות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.theguardian.com/technology/2016/sep/08/facebook-mark-zuckerberg-napalm-girl-photo-vietnam-war|הכותב=ג'וליה קרי וונג|כותרת=Mark Zuckerberg accused of abusing power after Facebook deletes 'napalm girl' post|אתר=The Guardian|תאריך=9 בספטמבר 2016}}}}.
 
== רכישות בישראל ==
שורה 178:
* "[https://www.theguardian.com/technology/2017/dec/15/facebook-mental-health-psychology-social-media פייסבוק מודה שהשימוש בה עלול להזיק לבריאות הנפשית של משתמשיה...]", The Guardian, 15.12.2017.
* [http://time.ynet.co.il/9000092.html#3780161 כתבות על פייסבוק על-פי סדר כרונולוגי], מדור "זמן", ynet
* ‫{{nrg|[[שגיא כהן]]|כשה"לייק" החליף את המגאפון: המחאה עוברת לפייסבוק|100/792|8 במאי 2010|16|2}}
* ‫{{nrg|לירון שוורץ|סטטוס אחרון ופרידה: עוזבים את הפייסבוק|143/729|14 באוגוסט 2010|16|2}}
* ‫{{nrg|[[רוביק רוזנטל]]|הזירה הלשונית: מילון הפייסבוק|159/866|23 בספטמבר 2010|47|2}}
* ‫{{ynet|איריס אברמוביץ'|הרוצח השקט|3960659|28 בספטמבר 2010}}
* ‫{{mako|עמי רוחקס דומבה|כותבים כל יום סטטוס בפייסבוק? מחקר חדש קובע שאתם נרקיסיסטים ואגואיסטים|c727cb19277ca21006|digital-magazine|31 באוגוסט 2010}}
* ‫{{וואלה!||מחקר: פייסבוק תורמת לקשרים בחיים האמיתיים|1759705|25 בנובמבר 2010}}
* {{גלובס|ענת כהן|"אתם עיוורים מהתלהבות; פייסבוק מסוכנת לדמוקרטיה"|1000665170|19 ביולי 2011}}
* סיני גז, [http://www.newsgeek.co.il/facebook-as-an-excuse פייסבוק זה רק תירוץ], באתר ניוזגיק
שורה 192:
* {{הארץ|ג'ולייט גרסייד, [[גרדיאן]]|מחקר: פייסבוק תאבד 80% מהמשתמשים עד 2017|1.2225174|23 בינואר 2014}}
* {{הארץ|יובל דרור|עשור לפייסבוק: להמציא מחדש את האני|1.2234539|4 בפברואר 2014}}
* בר חיון, [http://alaxon.co.il/article/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94הילדה-%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%A4%D7%A9%D7%94שהתחפשה-%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A1%D7%91%D7%95%D7%A7לפייסבוק/ הילדה שהתחפשה לפייסבוק], [[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]], [[30 במאי]] 2013
* {{הארץ|עודד ירון|איך משפיעה פייסבוק על מערכת הבחירות|1.2584261|9 במרץ 2015}}
* {{ynet|אביב מזרחי|למה פייסבוק לא מסירה פוסטים פוגעניים?|4711889|15 באוקטובר 2015}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פייסבוק"