יפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לראשי התיבות
שורה 198:
 
כדי למנוע את עזיבת התושבים, הטילה "הועדה הלאומית הערבית" ביפו מס מיוחד על היוצאים. לאחר שהעזיבה לא קטנה, איימה המליציה העירונית בהחרמת רכוש העוזבים ואף בעונש [[מוות]]{{הערה| יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', אור יהודה: דביר, 2004, עמ' 146}}. למרות זאת רוב תושבי העיר נמלטו דרך הנמל והפליגו בעיקר ל[[ביירות]] ול[[עזה]]. מאוכלוסייה של כ-70,000 אלף ערבים לפני המלחמה נשארו בעיר כ-4,000 ערבים בלבד, 1400 מהם גברים, מכל שכבות החברה{{הערה|יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', אור יהודה: דביר, תשס"ד 2004, עמ' 404}}.
 
כיבוש יפו מתואר במספר יצירות של סופרים פלסטינים, בהם [[ע'סאן כנפאני]] ("ארץ התפוזים העצובים"), [[סמירה עזאם]] ("תרועות"), ומוחמד סעיד אל דין אל איראני ("כיכר לחם").
 
===לאחר הקמת מדינת ישראל===