לאה מירון-כצנלסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←ביוגרפיה: על פי אניטה שפירא, הצטרפה זמן קצר אחרי ברל, ולא כשנה לאחר עלייתה. |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←ביוגרפיה: מראה מקום לכך שפינתה להם את החדר |
||
שורה 8:
עלתה לארץ בחורף תר"ע ([[1909]]) במסגרת [[העלייה השנייה]], מספר חודשים לאחר שעלה ברל.{{הערה|שם=ברל 67}} תחילה עבדה בבן שמן,
וזמן קצר לאחר בואו של ברל ל[[חוות כנרת]] ב-1914, הצטרפה לקבוצה בכנרת כאחת מחמש הבחורות ב"חבורת החברות", שארבע מהן היו בנות העיר בוברויסק: מירון, שמוקלר, שיין, כצנלסון וברנר.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק א, עמ' 97.}}
"קבוצת בוברויסק" הובילה בחווה את עבודת גן הירק.{{הערה|תוצרת גן הירק נמכרה בטבריה והתמורה שימשה את אנשי החווה}}
בחווה הביטה בקנאה בהתחממות היחסים בין ברל אהובה לבין שרה שמוקלר, אך שיתפה פעולה ואף פינתה את חדרה המשותף עם שרה כשהזוג רצה להתבודד.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק א, עמ' 109–110.}} גם כששרה עברה לטפל בחולים ב[[יסוד המעלה]] שמרה אתה על קשר ובמאי [[1919]] מיהרה לבית החולים בצפת לסעוד אותה והחזיקה אותה בידיה כששרה נפטרה. לאחר פטירתה של [[שרה שמוקלר]] ב-1919 התהדקו שוב היחסים בין לאה וברל והם חיו כזוג על אף שלא התחתנו רשמית. תחילה חיה לאה בין חוות כנרת ליפו עד שהחליטה לעזוב את החווה. תחילה גרו בשכונת עג'מי ביפו ואחר עברו ל[[רחוב מזא"ה]] 65 ב[[תל אביב]]. בתקופה זו הייתה ממייסדי [[הסתדרות העובדים הכללית]] וייסדה [[משק פועלות]] ב[[שכונת בורוכוב]] ב[[גבעתיים]] וניהלה אותו במשך שנים רבות (עד [[1927]]). הייתה חברת הוועד המרכזי של ההסתדרות ב-[[1920]]. ב-[[1921]] השתתפה בוועידה הראשונה של הפועלות בא"י שמערכה ב[[בלפוריה]].
| |||