ויקיפדיה

חטיבה 14 – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור להמוסד לביטוח לאומי
מ קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים
שורה 4:
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|חטיבת עציוני}}
במקור התבססה חטיבה 14 על חטיבה 6 ההיסטורית מ[[מלחמת העצמאות]], חטיבה שפורקה בשנת [[1949]].
 
ב-[[1955]] הוקמה חטיבה 6 מחדש כחטיבת חי"ר ב[[מילואים]] הכפופה ל[[פיקוד המרכז]]. החטיבה לא נטלה חלק ב[[מלחמת סיני]]. בספטמבר [[1958]] שונה שמה לחטיבה 14, וממאי [[1959]] הוכפפה ל[[פיקוד הדרום]].
 
=== מלחמת ששת הימים ===
חטיבה 14 הייתה חטיבת החוד באוגדה שפעלה בציר המרכזי בפיקודו של [[אריק שרון]]. החטיבה פעלה תחת פיקודו של [[מרדכי ציפורי]]. באותה עת הייתה זו חטיבה שחלקה סדיר וחלקה מילואים. הכוחות הסדירים: גדוד 52 - טנקי [[M51 שרמן|שרמן M50 ו-M51]] ופלוגת טנקים מסוג [[AMX-13]], בפיקודו של [[ששון יצחקי]], וגדוד 63 - טנקי [[צנטוריון|צנטוריונים]] שהופעל על ידי ביסל"ש בפיקודו של [[נתן ניר| נתן (נתק'ה) ניר]]. כוחות המילואים היו: גש"פ 226, שני גדודי חרמ"ש - גדוד 58 וגדוד 83, שתי פלוגות חרמ"ש שפעלו בצמוד לגדודי הטנקים, פלוגת סיור ופלוגת הנדסה. פלוגת ה-[[AMX-13]] צורפה ל[[סיירת שקד]].
 
[[קרב אום-כתף|קרב ההבקעה העיקרי בגזרה המרכזית]] היה על מתחמי [[אום-כתף]]. בשלב ראשון נכבש תוך שעתיים על ידי כוחות החטיבה מוצב החוץ - טראת אום בסיס. פריצה זו נועדה לסלול את הדרך לכיבוש מתחמי [[אבו עגילה]].
 
כסיוע ל[[קרב משולב|קרב המשולב]] [[איגוף אנכי|הוסקו]] בליל ה-[[6 ביוני]] כוחות צנחנים מ[[חטיבה 80]] בעורף מתחם אום-כתף במטרה לפגוע בסוללות התותחים ולזרוע בלבול בכוח המצרי. את קרב הפריצה המשוריין עצמו ניהל [[ששון יצחקי]], מפקד גדוד 52. פריצת הטנקים את הקו הראשון לפנות בוקר, התאפשרה לאחר שכוחות נח"ל וחי"ר של [[חטיבה 99]] בפיקוד [[יקותיאל אדם]] החלו בכיבוש היעד המצרי המבוצר שכלל תעלות בטון ארוכות ומצדיות רבות. כשכוחות החי"ר הצה"לי הגיעו לציר המרכזי בתוך היעד המבוצר החלה פריצת השריון. עם אור בוקר ה-[[6 ביוני]] הסתיים כיבוש היעד כולו על ידי החי"ר הצה"לי. כוחות חטיבה 14 נעו מערבה בתוך היעד תוך ניהול אש מול השריון המצרי שהתרכז במתחם אום-כתף ובמתחם אום שיחאן. במקביל, נכבשה אבו עגילה על ידי גדוד 63 בפיקוד נתן ניר, שנע בציר אוגף מצפון דרך הדיונות.
 
בלילה שבין ה-6 ל-[[7 ביוני]], נכנסה האוגדה למתחם בו היה אמור להימצא כוח שריון מיוחד מצרי, שרוכז במגמה לנתק את הנגב הדרומי ולכבוש את אילת. תחת זאת נתקלה החטיבה בג'בל חרים ב"מתחם רפאים" מוקף שדות מוקשים. החדירה לשדה המוקשים בלילה, גבתה קורבנות מפלוגת הסיור. האוגדה המשיכה בתנועה מהירה לכיוון דרום מערב לעבר מצודת [[נח'ל]] כאשר חטיבה 14 מובילה. עם התקרבותה לנח'ל, נערכה החטיבה במארב עם שתי זרועות תוך המתנה לכוחות הדיוויזיה השישית המצרית בפיקודו של [[גנרל]] [[סעד א-שאזלי|שאזלי]] שנסוגו מאזור תמד מערבה תוך ניסיון להתחמק מניתוק וכיתור. שני גדודי החטיבה בסיוע אווירי ניטרלו תוך הפתעה את יחידות השריון של הדיוויזיה השישית.
 
אבידות הדיוויזיה השישית המצרית: כ-60 טנקים, כ-100 תותחים, כ-300 נגמשים ומשאיות, כ-1000 חללים.
 
עם סיום הקרב יצאה החטיבה במסע מהיר ל[[מעבר המיתלה|מיתלה]] תוך השמדת כוחות שונים. כיבוש נח'ל ושליטה על הציר נח'ל - [[מעבר המיתלה]] היוו את אקורד הסיום ב[[מלחמת ששת הימים]] של החטיבה עם מספר אבדות קטן יחסית.
 
=== הסבת החטיבה לחטיבה סדירה ===
שורה 30:
 
=== מלחמת יום הכיפורים ===
בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה החטיבה, בפיקודו של [[אמנון רשף]], מוצבת בגזרת [[תעלת סואץ]]. הייתה זו חטיבת השריון היחידה שהייתה בקרבת התעלה בפרוץ הקרבות.{{הערה|1=למרות הכוננות שהוכרזה ב-[[3 באוקטובר]], החטיבה השנייה של [[אוגדת סיני]] - [[חטיבה 401]], לא הועברה לכיוון התעלה, אלא ישבה בקו [[רפידים (בסיס)|רפידים]]-[[ביר תמדה]] ונעה לכוון התעלה רק כמה שעות לפני פתיחת המלחמה - על שרשראותיה.}}
החטיבה נפרסה לאורך כ-200 ק"מ וכללה 5 פלוגות טנקים – 56 טנקים, פלוגת סיור ופלוגת חרמ"ש. עם פרוץ המלחמה, משיקולי פריסה ומיקום, הועבר גדוד 52 לחטיבה 401. בהתאם, העבירה חטיבה 401 את [[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]], בפיקוד סא"ל מוני ניצני, לחטיבה 14. גדוד 9 היה כפוף מבחינה מבצעית ל[[חטיבה המרחבית 275]] שישבה ב[[פלוסיום#בלוזה|בלוזה]] בפיקודו של אל"ם [[פנחס נוי]] (אלוש) ולחם במסגרת זו. עם צליחת המצרים את התעלה החטיבה נלחמה ב-4 דיוויזיות מצריות (למעלה מ-30,000 חיילים מצריים), שכללו מאות טנקי אויב נשק אנטי-טנקי רב, ולוו בהפגזה של 1,100 קני ארטילריה וגיחות מטוסים.
 
ביממה הראשונה נפלו בחטיבה 90 לוחמים, 15 מהם - בתקרית בה נשלחו בטעות לתוך מארב קומנדו מצרי, שהיה ידוע לפיקוד. כל אנשי הקבוצה, למעט שניים, נהרגו. הפצועים נרצחו גם הם על ידי המצרים בדם קר כאשר אזלה תחמושתם וניסו להיכנע. [[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]] נשחק לחלוטין, ובתשעה לחודש אוחדו שרידיו עם גדוד 196 מבית הספר לשריון. הגדוד המאוחד, בפיקוד סא"ל [[עמרם מצנע]], נקרא [[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]], ופעל במסגרת החטיבה בהמשך ימי הלחימה. גדוד 9 התפרק לגמרי ושרידיו, לרבות המג"ד סא"ל [[יום טוב תמיר]], הצטרפו ליחידות אחרות ולחמו במסגרתן.{{הערה|1='''ספר חללי גדוד 9''', מלחמת יום הכיפורים, בעריכת אנשי הגדוד, ספרית הפועלים, תשל"ט-1979}} גדוד 52 בפיקוד סא"ל [[עמנואל סקל]], השתייך לחטיבה 401, וסבל אבידות קשות.
 
החטיבה השתתפה בכל קרבות הבלימה, אך צורת הלחימה שנבחרה, פגעה ביכולת העמידה וההישרדות שלה: ראשית, למרותאף על פי שהיה ידוע בשלב מסוים לפיקוד שכל המעוזים על שפת [[תעלת סואץ]] נשטפו בתקיפה המצרית המסיבית, כולל חוליות סאגרים קטלניות, הוחלט להמשיך ולנסות לחלץ את אנשי המעוזים. שנית, במקום לקבץ יחד כוח גדול יחסית, [[אגרוף שריון]], הטנקים שנשלחו לסייע למעוזים, נעו ביחידות קטנות של 2-3 טנקים ונגמ"שים ובנתיבים צרים בין הביצות באזור התעלה - ועל כן היוו מטרה קלה לחוליות הסאגרים המצריות. ב-[[9 באוקטובר]] הצליח מג"ד 184, סא"ל [[שאול שלו]] לחלץ תחת אש ממתחם בשליטה מצרית על סיפון הטנק שלו את 33 לוחמי מוצב "פורקן". מספר שעות אחר כך נהרג שלו בהתקפה על מעוז "טלוויזיה". קודמו בתפקיד, סא"ל אברהם אלמוג מונה במקומו.
 
בהמשך המלחמה השתתפה החטיבה ב[[קרב החווה הסינית]]. [[אוגדה 143 במלחמת יום הכיפורים|אוגדת שרון]] קיבלה את משימת כיבוש החווה הסינית וצליחת התעלה. בליל [[14 באוקטובר]] מפקדת האוגדה הטילה את משימת כיבוש החווה הסינית על חטיבה 14. החטיבה השתתפה בקרב השריון הגדול ב-14 באוקטובר והשמידה חטיבת טנקים של האויב. החטיבה כבשה מחדש את הגדה המזרחית של התעלה ואת אזור "החווה הסינית" בקרב אכזרי ומתמשך ובכך איפשרה את הצליחה וההכרעה במלחמה. החטיבה מנתה ארבעה גדודי טנקים. כמו כן מנתה החטיבה שלושה גדודי חי"ר: יחידה 424 – [[סיירת שקד]], "'''כוח "שמוליק'''", בפיקוד [[רס"ן]] [[שמואל ארד]], שכלל שתי פלוגות [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]],{{הערה|1=[[עמירם אזוב]], '''[[צליחה (ספר)|צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973]]''', [[הוצאת דביר]], [[2011]], עמוד 119, "בשעה 22:00 הורה [[אמנון רשף|רשף]] לרס"ן שמוליק [ארד]- מפקד כוח חי"ר מובחר, שכלל שתי פלוגות [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] צעירות, ושכונה על שמו- לנוע צפונה ולסייע בחילוץ נפגעים".}} פלוגת צוערי חי"ר מבה"ד 1 בפיקוד רס"ן יצחק זמיר, וגדוד צנחנים ב[[מילואים]] 582 בפיקודו של נתן שונרי. למחרת בבוקר, החטיבה תוגברה בעוד 2 גדודי טנקים – 9 גדודים סה"כ. בליל דמים זה איבדה החטיבה 122 מלוחמיה ומתוך 95 טנקים, החטיבה נותרה עם 41 טנקים כשירים.
 
משה דיין ביקר בשדה הקרב ב-[[17 באוקטובר]] ובספרו אבני דרך,{{הערה|1=משה דיין, אבני דרך: אוטוביוגרפיה, (בהוצאת עידנים דביר, 1982), כרך שני, עמ' 652.}} מתאר את התופת שנגלתה לעיניו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="שטח החווה הסינית חרוץ תעלות השקיה עמוקות. פזורים בו כמה בנינים, אחד מהם של שתי קומות. החווה היא ממזרח לתעלה, בין האגם המר לאסמעיליה. לא רק אריק [שרון] ואמנון [רשף], שעשו כאן את המלחמה בגופם, גם אני לא יכולתי להסתיר את רגשותיי. מאות כלי רכב קרבי פגועים ושרופים, קצתם עדיין מעלים עשן. טנקים ישראלים ומצריים בלולים אלה באלה, עשרות מטרים בלבד מפרידים ביניהם. מכוניות משא נטושות, פגזים וציוד אישי שנדרדרו מרכב בורח. ובתווך – סוללות סאם-2 וסאם-3. במרכז כל סוללה משגר מחופר בקרקע, וסביבו מכוניות עמוסות טילים – קצתם שלמים וקצתם פגועים, ואיזה נוזל צהוב מטפטף מהם.
כל טנק שהתקרבנו אליו - קיוויתי שלא נגלה, מתחת לשחור השרפה, סימני צה"ל. הלב נצבט. הם לא היו מעטים. אינני טירון במלחמה ובמראותיה. אך כתמונה הזו לא ראיתי. לא במציאות, לא בציור ואף לא בסרטי קולנוע. שדה קטל עצום, משתרע לכל עבר, כמה שהעין משגת. הגוויות (חיילים מצריים) לא היו רבות. אבל הטנקים, הנגמ"שים, התותחים ומכוניות התחמושת, שרופים, פגועים, הפוכים ומעלים עשן, העידו על קרב האימים שהתחולל כאן".}}
 
החטיבה המשיכה להלחם ואיבטחה את הצליחה עד ה-[[19 באוקטובר]] יום בו היא צלחה את תעלת סואץ, [[קרב מתחם אורחה|כבשה את מערך "אורחה"]] והרגה 300 לוחמי קומנדו מצריים בלחימה בתעלות ובבונקרים שנמשכה יממה.
 
החטיבה נלחמה בקרבות העיקריים של המלחמה ב[[חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים|חזית הדרום]], ולמרות אבידותיה, חזרה והשתקמה, תוך כדי הלחימה, ותרמה לניצחון הצבאי במלחמת יום הכיפורים.
שורה 51:
 
=== מלחמת לבנון ולאחריה ===
ל[[מלחמת לבנון הראשונה]] יצאה החטיבה מבסיסה החדש ב[[בקעת סיירים]] אליו עברה במסגרת [[הנסיגה מסיני]] ב-[[1982]]. במלחמת לבנון לחמה החטיבה במסגרת [[אוגדה 90]], נגד כוחות מחבלים לאורך רכס כפר משכי, ובהמשך נגד כוחות סוריים. החטיבה מנתה אז שני גדודי פטון סדירים - גדוד 184 בפיקוד [[משה עברי סוקניק]] ו[[חטיבה 14#גדוד 79|גדוד 79]] בפיקוד יעקב סטודניק, גדוד פטון במילואים וגדוד חיר”ם סדיר, שהורכב מצוערי חי”ר ב[[בה"ד 1]]. לאחר מכן נשארה החטיבה בלבנון, החזיקה את הקו בחזית המזרחית תחת פיקוד [[אוגדה 252]], וכן הוקם גדוד פטון סדיר נוסף (78). בתחילת [[1985]] (לקראת הנסיגה לקו הסגול) החליפה את [[חטיבה 500]] ב[[הגזרה המזרחית במלחמת לבנון|גזרה המזרחית]] וביצעה את הנסיגה במסגרת [[מבצע טבלה סובבת]]. ב - [[1985]] פורקה החטיבה במסגרת צמצום מערך השריון. ב [[1990]] הוקמה מחדש כחטיבת מילואים של טנקי פטון על ידי שינוי שם חטיבה 330 (עוצבת אורנים) מ[[אוגדהמאוגדה 252]].{{הערה|1= [[אורי אגמון]] בהיותו מח"ט 330 פעל עם מח"טים של החטיבה לשמר את שמה ואת סמלה. לאחר התמנותו למפקד אוגדה 252 מימש זאת - ראו פרק [http://www.hativa14.com/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94היסטוריה "פירוקים והקמות של החטיבה" באתר חטיבה 14]}} ב-2004 פורקה החטיבה שוב, אך בעקבות בקשתו של אמנון רשף, שמה ומורשתה הועברו לחטיבת מילואים 896 (עוצבת כוכבי האש) מאוגדה 252.{{הערה|1=אמנון רשף,[http://www.hativa14.com/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94היסטוריה איך שרדה חטיבה 14 שינויים בצה"ל...], אתר חטיבה 14}} ב-[[2014]] במסגרת צמצום כוחות השריון וסגירת מערך טנקי ה[[מגח]] ו[[מרכבה סימן 1]], מוזגה החטיבה עם [[חטיבה 278]] (עוצבת קרני ראם) מ[[אוגדה 252|מאוגדה 252]].{{הערה|1=שאול נגר, [http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64565&itemId=5898&itemType=0 חטיבה 14 - מותג ומורשת שריונאית שיוסיפו להתקיים], אתר יד לשריון}}
 
==גדוד 79==
שורה 60:
ב-9.10 שונה שמו, של גדוד 196 - במקור מבית הספר לשריון בפיקוד [[עמרם מצנע]], לגדוד 79. סמג"ד נתן בן ארי. (פלוגות אחרות קובצו תחת גדוד חדש שקיבל את המספר 196).
 
הגדוד המשיך ונטל חלק בקרב השריון ב-14 בחודש, ב[[מבצע אבירי לב]], [[קרב החווה הסינית]] , באבטחת ‘מסדרון הצליחה’ ובקרבות בצד המערבי של תעלת סואץ.
 
לאחר מלחמת יום כיפור הגדוד פעל במסגרת חטיבה 14. עד [[מלחמת לבנון הראשונה]] נשאר עם החטיבה בסיני. לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים עבר לבקעת סיירים.
שורה 81:
|החליף את עמרם מצנע במהלך מלחמת יום כיפור
|-
| 1976 - 1975 || [[אברהם בן-ארצי]] ||
|-
| 1977 - 1976 || [[ נחמן ריבקין]]||
|}
 
שורה 103:
|width="30%"|'''שם''' ||width="25%"| '''תקופת כהונה ||width="45%"| '''הערות'''
|-
| אלוף [[דוד שאלתיאל]] || [[1948]] ||
|-
| סגן-אלוף [[משה דיין]] || [[1948]]–[[1949]] || לימים ה[[רמטכ"ל]] ה-4
|-
| סגן-אלוף [[יצחק פונדק]] || [[1949]] ||
|}
 
שורה 119:
| סא"ל [[שמעיה בקנשטיין]] || [[1956]]–[[1959]] ||מח"ט 6 ו-14
|-
| אל"ם [[ברוך בר-לב]] || [[1959]]–[[1962]] ||
|-
| אל"ם [[שלמה להט]] (צ'יץ) || [[1962]]–[[1965]] || לימים מפקד [[אוגדה 252]], [[ראש אכ"א]] ו[[ראש עיריית תל אביב]]
|-
| אל"ם [[מוסה פלד]] || [[1965]]–[[1967]] || לימים מפקד [[גייסות השריון]]
|-
| אל"ם [[מרדכי ציפורי]] || [[1967]]–[[1968]] ||קשנ'"ר ביום כיפור, סגן שר הביטחון, שר התקשורת ומנכ'"ל [[המוסד לביטוח לאומי]]
|-
| אל"ם [[קלמן מגן]] || [[1968]]–[[1969]] ||
|-
| אל"ם [[ברוך הראל]] || [[1969]]–[[1971]] ||
|-
| אל"ם [[מרדכי אביגד]] || [[1971]]–[[1972]] ||
|-
| אל"ם [[אמנון רשף]] || [[1972]]–[[1974]] || [[מלחמת יום כיפור]]. לימים מפקד [[גייסות השריון]]
שורה 139:
| אל"ם [[יעקב לפידות]] || [[1975]]–[[1976]] || לימים מפקד [[המכללה לביטחון לאומי]]
|-
| אל"ם [[עמיר יפה]] || [[1976]]–[[1977]] ||
|-
| אל"ם [[אברהם אלמוג]] || [[1977]]–[[1978]] ||
שורה 149:
| אל"ם [[דוד שובל]] || [[1981]]–[[1982]] || [[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
| אל"ם [[מנשה ענבר]] || [[1982]]–[[1984]] ||
|-
| אל"ם [[יצחק בריק]] || [[1984]]–[[1985]] || לימים מפקד [[המכללות הצבאיות]] ו[[נציב קבילות החיילים]]
|-
| אל"ם [[צביקה קן-תור]] || [[1985]] ||
|-
| אל"ם [[מנשה גולדבלט]] || [[1990]]–[[1997]] ||
|-
| אל"ם [[רוני בני]] || [[1997]]–[[1999]] ||
|-
| אל"ם [[מוטי כידור]] || [[1999]]–[[2003]] ||
|-
| אל"ם [[בן ציון גרובר]] || [[2004]]–[[2007]] ||
|-
| אל"ם [[יעקב בנג'ו]] || [[2007]]–[[2009]] ||
|-
| אל"ם [[צחי שגב]] || [[2009]]–[[2011]] ||
|-
| אל"ם [[חיים עידו]] || [[2011]]–[[2013]] ||
|-
| אל"ם [[גרמן גיטלמן]] || [[2013]]–[[2015]] || כיום סגן מפקד [[אוגדה 162]]
|-
| אל"ם [[מורן עומר]] || [[2015]]–[[2017]] ||
שורה 197:
* {{ועדת אגרנט|אמנון רשף, מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים,|אלמ אמנון רשף - מח''ט 14}}
* {{מעריב אונליין|יוסי מלמן|"הדירו אותנו מההיסטוריה": לוחמי הגדוד הנעלם ממלחמת יום כיפור נחשפים|news/military/Article-601161|1 באוקטובר 2017}}
* [http://www.hativa14.com/category/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9Dאתרים-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9Dגדודיים-%D7%95%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AAויחידות/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93גדוד-79 גדוד 79] באתר חטיבה 14
 
== הערות שוליים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חטיבה_14"